ירוחם,
כתבת "בית המקדש אף פעם לא היה מקום רוחני להפך מקור לשחיתות ומוסר, בלי בית המקדש פרח העם בצורה רוחנית."
"לא צריכים לבקש ולקוות לדברים לא מעשיים, מלך המשיח זו דמות וירטואלית ולא אנושית. ואלוקים כאמור מולך אפילו אם אתה חושב שצריכים לצעוק שימלוך, הוא מולך. וצעקתך מעידה שאתה לא מאמין שהוא מולך."
"גם הגואל אז היה יהודי מתבולל, שלמד בבית ספר בבית פרעה, באוניברסיטה אצל כהן מדין"
מכל זה נראה שאצלך הגאולה עניינה לאומי גשמי, ואין עניין שהיא תלווה בהעמדת הדת על תילה, בקריאה בשם ה' ובקיום מצוותיו. יתר על כן היחס שלך לבית המקדש שכלשון הפסוק הוא משכנו של ה' ויש לירא אותו, והוא בין המצוות הראשונות שנצטוו ישראל, מראה גם הוא שעבודת ה' הציבורית על ידי העם אין לה חשיבות בעולמך.
זה נתן לי את התחושה, שאתה מקיים מצוות מהכרע דעתך ולא כי ה' מצווה, כי בתורה העבודה במקדש והציוויים השונים ואפילו הכפיה על המצוות תופסים הרבה מקום. ולכן ציטטתי את הרמב"ם שגוי שמקיים מצוות מהכרע דעתו אינו חסיד ואף לא חכם.
יכול להיות שזו תחושה שגויה, כשאני קורא כעת שוב היא פחות בולטת לי מהקריאה הראשונה, אך עדיין ביטוייך על המקדש ומשה לא ראויים לטעמי.
 |
|
|
