ירוחם
<תדייק בדברים, הוא מביא ציטוט מספרים שבהם נכתב שזה מנהג ישראל, ואז הביא שאין זה מנהג הספרדים>
לא ניסיתי להסתיר שהיו ספרים שבהם נכתב שזה מנהג ישראל, או שלא ידעתי מהם, רמזתי להם כשכתבתי האם די ב"מנהג ישראל תורה"?
שאלתי למקור המנהג לשחק בסביבון, והאם מנהג מקומי הוא "תורה", ולא אם היו קהילות שנהגו לשחק בסביבון.
ב"אור ישראל" (מאנסי) יד, עמ' נ-ס: https://bit.ly/2rqVwH0 ישנו מאמר בשם "הדריידל (סביבון) בחנוכה: מקורותיה, טעמיה, ומנהגיה", (הסביבון הוא בלשון נקבה, אולי כדי לקיים "ונקבה יסובב גבר"), ובו 7 עמודים (עמ' נ-נז), של טעמים חסידיים, למנהג המשחק בסביבון והכתובת נגש"ז שעליו, שקשה לומר שאפילו אחד מהם, הוא טעם למקור המנהג.
_________________
תלמידתלמיד
<יש בידנו ראיות שכבר בימי הראשונים נהגו לשחק בחנוכה, אם כי מערערים על המשחקים בכסף כדי להרויח>
האדמו"ר מקלויזנבורג כתב (שו"ת "דברי יציב", חלק אורח חיים, סי' רפג):
"... ובהנ"ל אפשר ליתן טעם להמנהג לשחק בדרייד"ל, וכך היה נהוג אצל אבוה"ק ג"כ, ועי' בשו"ת חו"י שנראה שכבר בזמנו היה נפוץ בין ההמון לשחק עיי"ש...".
רבי יאיר בכרך נולד בשנת ה"א שצח, ונפטר בשנת ה"א תסב, וה"שחוק" בחנוכה הובא כבר לפניו בשו"ת מהר"י וייל, שנפטר בשנת ה"א ריג/רכ).
אף שמדברי האדמו"ר מקלויזנבורג ניתן להבין, שבזמנו של החוו"י היה נפוץ בין ההמון לשחק בחנוכה "משחקים".
הרי שהמעיין בתשובת ה"חוות יאיר" (סי' קכו) ימצא שאין כל קשר בין ה"משחקים" וחג החנוכה, וגם שה"משחקים" היו משחקי הימורים, שכתב בתשובתו:
"... ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג קדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות וביקש לאסרם ולקבוע תחתיהם ח' ימי עידם /אידם/ שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג".
המנהג הקדום שלא לשחוק (להמר על כסף) כל השנה, שבדברי ה"חוות יאיר", מקורו בתקנת קהילת וורמיזא שהתירה להמר רק בחנוכה, שהיו גם בקהילות אחרות בין הימים שהותר להמר בהם, ראה "מנהגים דק"ק וורמיישא לר' יוזפא שמש" א, (מכון ירושלים- תשמ"ח), עמ' רלח-רמ, הע' 10-19: https://bit.ly/2Sztyn
ומ. ביאלר, "מן הגנזים" ב, (ירושלים-תשכט) סי' צח, ובהע' 119, עמ' 123-126: https://bit.ly/2Eiy1IE
<פעם ראשונה שאני שומע ש"שום דבר" זה "ניכטס". אני יודע על "גארנישט". ומענין שגם המילון של צאנין בערך כלום, ובערך שום דבר, לא מזכיר מילה כזו כלל. ומה אגיד לכם לא התעצלתי ובקשתי ממישהו שיש לו מילון יידי עברי הוצ' זק, ואין שם כלל מילה כזו ניכסט>
מ. גרונוואלד במאמרו "הסביבון בישראל ובין העמים", ("עדות" א, (ירושלים-תשו), עמ' 72-75: https://bit.ly/2EiRw3F
מפענח את האותיות G. S. N. H. שהיו על הסביבונים הגרמניים כך:Ganz =הכל, Stell ein אוSetz ein =תן לקופה, Nichts=אפס,Halb =חצי.
המלה Nichts בגרמנית פירושה כלום, ומשמעותה לעניננו היא, לא זוכים ולא מפסידים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/12/2018 03:56:07
