|
|
| נשלח ב-4/3/2014 14:44 |
 |
| |
הנושא המעניין הזה הולך לאיבוד בגלל הקרתנות שלו וחוסר היכולת להתנתק מצטטת.
הרי השאלה היא היכולת להבחין בין ערכים של ממש לערכים סוביקטיביים. מה היא חכמה של ממש וחכמה בגרוש, יפה של ממש ויפה בפרוטה. ומן הצד האחר, חשיבותו של הסובייקט, חירותו וטעמו ביחס לשיעבוד בידי אחרים באמצעות 'ערכים' גבוהים. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2014 14:58 |
|
| |
מה ההבדל בין חכמה כללית לחכמה פרטית?
חכמה הפונה לכלל האדם הינה חכמה כללית. לדוגמא, תורה, הלכה, הנהגה בדרכי צדק. חכמה הפונה לפרט הינה חכמה פרטית. לדוגמא, שירה, אגדה, הנהגה בדרכי רחמים. האם חכמה כללית הינה הכללה של חכמות פרטיות או שמא חכמה פרטית תיקון של חכמה כללית?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2014 15:07 |
|
| |
מה שכתבת זו החכמה שלך.
החכמה שלי לא מסכימה עם ההגדרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2014 15:10 |
|
| |
אם-כך מה הגדרותיך לחכמה כללית ולחכמה פרטית?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2014 15:18 |
|
| |
אין הבדל ביניהם, כשם שאין כל הבדל בין חוכמתו של אלברט איינשטין, לבין חוכמתו של הרוגצ'ובר. שניהם היו חכמים, למרות שאחד לא ידע מאומה על חוכמתו של השני
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2014 15:26 |
|
| |
אמנם הרוגוצ'ובר היה חכם במובן של חכמה בלשון חז"ל ואיינשטיין היה חכם במובן של חכמה בלשונות המודרניות, אולם אינני יודע אם כל אחד מהם היה חכם במובן המקראי של המלה. מכל מקום, לא הייתי קורא לגאונות לא של זה ולא של זה - פרטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2014 16:35 |
|
| |
במובן המקראי של המילה, יוסף היה חכם ונבון בעייני פרעה ועבדיו, ושלמה היה חכם בעייני מלכי קדם, מבחינה מקראית הם היו חכמים.
למרוש ששניהם לא היו מבינים מילה בפילפולי ר' חיים והתחכמויות ר' ש"ש,
והמענין כי יוסף ושלמה נחשבים לחכמים בעיני חז"ל, כי כמו משה ,גם הם לא היו מבינים מילה בבית מדרשו של רבי עקיבא, כפי שרבי עקיבא לא היה מבין מילה בבית המדרש ,ברחוב רבי עקיבא.
|
|
|
|
|
