בן עניים
ברוך הבא אל הפורום!
(ומה נאה השם שבחרת לך, לשון ענוה וגם הבטחה שתתן לנו מתורתך... וכך אתה עושה).
צרפת כמה נקודות יחד, וכיון שאיני זוכר כבר מה היה באשכול, יש מקום לעיין בכל אחת מהן.
א. האם יש איסור "לא ילבש" של כלי גבר על אשה (או להפך) בתפילין.
אפשר שהתשובה תלויה בשאלה מה הם תפילין והאם הם נקראים לבוש, או תכשיט.
ב. האם "לא ילבש" תלוי בצורות הלבוש המקובלות בזמן ובמקום.
כאן העלית נקודה חשובה מאד. כל חברה ודרכי הלבוש האופייניות לה. זה נוגע לענין "לא ילבש" וזה נוגע לענין צניעות.
כמובן זה לא מספיק לענות: יתכן. צריך לבאר את הצדדים. וראו בסעיף הבא.
ג. האם יש מקום לצפות שחז"ל יתייחסו להבדלים בין זמן ומקום
זו סוגיה חשובה מאד וכללית מאד. צריך לזכור כי התרבות בימי חז"ל וקודם לכן בימי התנ"ך היתה פחות נוטה לשינויים. החברה והתרבות שלנו, כוונתי לדורות האחרונים, משתנה בקצב מסחרר ממש. (דוגמא: די להצביע על הופעת הסמארטפונים. אני נולדתי בימים שבהם טלפונים רק החלו להגיע לישראל, ועדיין התלוצצו על כך שמי יודע מתי בכל בית יהיה מכשיר. השינוי לעולם של סמסים כפי שרואים אצל בני נוער משכנע אותי שאני דינוזאור...)
האם היו שינויי לבוש בחברה של חז"ל? איך הם הגיבו עליהם? כל זה צריך לבדוק.
ד. כאשר יש שינוי, מתי הוא הופך לנורמה חדשה?
כמדומה שהשאלה הזו עלתה גם היא בפורום. ואם אני זוכר נכון, הצביעו אז על תהליך בן שלושה שלבים. בהתחלה מי שחי עם השינוי נחשב ליוצא דופן (ולכן מסתכן בהוקעה הלכתית או חברתית), שלב שבו יש תקופת מעבר, חלק כן וחלק לא, ואז יתכן שההוקעה תחמיר כדי להגן מפני השינוי כי החברה האורתודוכסית וכל שכן החרדית מחוייבת לשמרנות, ושלב שבו השינוי נקלט והפך לדבר קבוע עד שמתפלאים שפעם היה אחרת.
צאו וראו את הכלל של כיסוי ראש לרווקות. החיוב הזה נהג בימי חז"ל ועוד מופיע ברמב"ם אבל היום אין משגיחים בו ואין איש יודע עליו.
ה. בין חיים מקומיים לגלובליזציה
אחד מגורמי המתח במובן החברתי והתרבותי - האנתרופולוגי - גם בהלכה הוא תהליך שאפשר לכנות "גלובליזציה". לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון והפיכת ארצות מזרח המזרח התיכון, לדוגמא, לאימפריה אחת, היה מפגש בין תרבויות ובעלי אידיאולוגיות שנתקלו באידיאולוגיות סותרות נאלצו לחשוב: מי צודק, ואיך יודעים זאת. ההתמודדות הזו נכפתה לעתים גם על יהודים ומשתקפת אצל חז"ל.
שוב - ההתמודדות הזו עמדה מאחורי החלטתו של רבי יוסף קארו לכתוב את השולחן ערוך כדי להכריע בין פסקי הלכה ומתודולוגיות הלכתיות שונות בקהילות בקצוות שונים של העולם המוכר.
וכך בזמננו. יתכן שבקהילה אחת יהיה מקובל ללכת, אולי, במכנסים, אבל בקהילות במרחק מסויים כבר לא. אבל בעולם שלנו, המרחק אינו נמדד בגיאוגרפיה אלא בקריטריונים אחרים.
לפיכך, כאשר מחפשים למדוד את איסור "לא ילבש" לפי מוסכמות חברתיות, צריך כלים משוכללים יותר מאשר בחינה גיאוגרפית, אם כי כמובן גם היא קובעת.
וכתבתי מעט על נושא הטעון פיתוח רב. ומסתבר שכאן יש צורך לא רק בהפניה למקורותינו, אם יש, אלא גם למחקרים בתחום האנתרופולוגיה והסוציולוגיה כדי לקבל כלים מושגיים נוחים לדיון.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
