אבקש להפנות את קוראי הדיון הזה אל פרמנידס ותורתו, שהיא אחת המכריעות במחשבה המערבית. אל ברור המושג 'האחד ישנו' בדיאלוג 'פרמנידס' של אפלטון, אל תפיסת האל של אריסטו, ואל ההוכחה האונטולוגית של אנסלם. לבסוף, אל הבקורת של קאנט את העמדה הזו.
כמה הערות.
פותח השיחה העלה בעיה לוגית בדבר איקס. הסבתו המהירה של איקס לקב'ה שגויה ומטעה כיוון שהמושג הזה טעון משא כבד מחד, ומאידך, מעולם לא היה לו מובן ברור ומובחן מספיק. הסבה מהירה זו מפריעה לברור הענין.
אפשרות. [אפשר להניח אפשרויות נוספות].
נתאר עולם שבו קיים איקס בלבד.
איקס אינו חסר דבר כיוון שהוא הכל.
מה טיבו של אותו איקס?
אם איקס 'יכול לעשות הכל' הרי שקיימת הבחנה בין איקס, יכולתו של איקס, מעשה, ותוצרי מעשה.
אבל אפשר שאיקס הוא עשית הכל, ו'הכל' הזה הוא איקס עצמו, והעשיה הזו אינה מעבר ממצב אחד לאחר אלא היא מציאות אותו איקס. מציאות זו היא המשמעות המקורית של המילה 'אנרגיה' - להיות בפועל. לא לפעול אלה להיות במצב של פועל - ממשות.
איקס אינו פועל באופן מודע, משום שאין להתיר הבחנה והבדלה. אם מניחים תודעה, הרי שאיקס הוא התודעה עצמה.
מדוע חייב להיות קשר בין פעולה מודעת ובין רצון לפעולה כזו? תודעה על הפעולה יש בה רפלקציה. אני עושה ואני מודע למה שאני עושה. זה איננו מחייב מציאותו של רצון.
מדוע הרצון מחייב מחסור. אפשר לומר שאיקס רוצה את מה שבידו.
מכאן עשויה להצטייר 'דמותו' של איקס בעולמו, כמה שנמצא בפועל, תודעה שלמה ופשוטה, המודעת לעצמה כשלמות פשוטה, והיא בעלת השתוקקות להתמיד במצבה שהוא גם מצב פעיל של אושר, וכל האמור הוא באחדות פשוטה וחסרת הבחנות. בימי הבינים נקרא אותו איקס 'שכל משכיל ומושכל'.
עך כך מעיר קאנט כי אנחנו יכולים לחשוב על מצב ענינים זה, לבטא אותו במושגים, דבר שעשינו אותו כאן, אבל הוא מצב ענינים ריק משום שהוא, עקרונית, מעבר ליכולת השגתנו.
עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 07/03/2014 09:38:58
