משטר או טיפול אישי משפחתי\קהילתי ? (לכבוד אמשלום היקרה)

ירוחם,

מקס,

אתה צודק שאפשר לראות בצדקה, מלשון צדק, הסכמה שהעניים מבקשים על דברים שהתורה הקנתה אותם להם כצדקה, כגון מתנות עניים, או צדקה עד שיעור חומש. אולם חסד איננו צדקה, ועני המקבל חסד קיבל מתנה לפנים משורת הדין. אם נזקק רואה בקבלת חסד קניין שהוא זכאי לו מלכתחלה, אזי הינו כפוי טובה ואפילו גזלן.
כאשר מתרבים עשירים שאינם נותנים צדקה כראוי ביחס לעושרם, אזי גם מתרבים האביונים המתאבים לצדקה בשיעור יותר מאשר הם באמת זקוקים לה. על-כן האיזון הכלכלי של החברה תלוי בעיקר במתינות כלכלית של האנשים שפרנסתם ממוצעת, כי הן העשירים והן העניים עלולים למשוך את כלל החברה לדרכים קיצוניות שאינן ישרות.

היה פעם תלמיד חכם שאשתו היה קמצנית ולא רצתה שיעזור לנזקקים. הוא הלך למורו ושאלו מה לעשות. החכם הגיע לבית של תלמידו, והושיט את כפות ידיו הקפוצות לפני הפנים של אשת התלמיד. האשה נבהלה. אזי החכם שאל אותה: ראית פעם אדם שכפות ידיו תמיד קפוצות? ראית פעם אדם שכפות ידיו תמיד פתוחות? האשה אמרה: לאו. אזי אמר החכם לתלמידו: יש לך אשה טובה ונבונה. מאותו היום אשת התלמיד השתדלה הן לעזור לבעלה בצרכי פרנסתו והן לעזור לנזקקים הבאים לביתם לבקש עזרה באותה מידה.

תוקן על ידי מם80 ב- 10/04/2014 19:16:33

ירוחם,

ירוחם,

ירוחם,

"החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם." עגנון.

חכמים גמורים אינם חכמים כלל. חכמים אמתיים מוכנים להנהיג או לייעץ למנהיגים, אלא שרובם יודעים שדבריהם לא יישמעו ולכן נמנעים מזה.