בין תורה משמיים לשוטה של ר' חיים

ביוטי,
את שאלת קיומו של בורא העולם אתה מנסה להוכיח מהסבירות של הניסים?
בהודעה הפותחת את האשכול הצגת עמדה שונה לחלוטין, שהדיון אינו על קיומו של בורא לעולם (הרב עמו נפגשת סידר לך את הפינה הזו כפי שהבנתי), אלא האינטראקציה בינו ובין העולם כפי שמתואר בתורה.

חזק,
ההבדל בין אלוהים למחולל ניסים, גדול לעין ערוך ממזרח למערב,

אלוהים כשלעצמו הוא  מ ש ה ו,   בעוד מחולל ניסים הוא  מ י ש ה ו,

אלו שתי קטגוריות שונות,
ואני מבקש כאן את השנייה

הנה דוגמא לנבואה שבה ההסבר ההשגחיי הוא ההגיוני יותר:

העיר בבל הייתה עיר בירתה של האימפריה הבבלית, שנוסדה עוד ע"י נמרוד, בתקופה שלאחר המבול. היא שכנה על נהר הפרת, כמה עשרות ק"מ מדרום לבגדד, ונחשבה לאחת מבין הערים הידועות של העולם העתיק. בכתובות אשוריות עתיקות נקראת עיר זו בכמה שמות, ביניהן "באבואילי", שם המזכיר בצלילו את המילה "בבל", ותרגומו בארמית הוא "שער האלוקים".

העיר בבל שכנה על נהר הפרת, שחצה אותה לשניים, כאשר גשר ענק מקשר בין שני חלקי העיר. נבוכדנצר שיפץ ושכלל את העיר, והתפאר בכך - "דא היא בבל רבתא די אנא בניתה לבית מלכו כתקף חסני וליקר הדרי" (דניאל ד' כ"ז), [תרגום: זו היא בבל הגדולה, שאני בניתיה לבית מלוכה, בחוזק כוחי ולכבוד תפארתי]. בתקופה זו ניטעו בבבל הגנים התלויים המפורסמים, שלפי היסטוריונים יווניים היו אחד משבעת פלאי תבל בעת העתיקה. גנים אלו השתרעו על גבעה מלאכותית בגובה עשרות מטרים, בנויה טראסות-טראסות. מדרגות, מפלים ומזרקות מילאו את הגנים הרבועים. עצים, שיחים ופרחים אקזוטיים שהביא נבוכדנצר ממסעות כיבושיו, ניטעו בטראסות העליונות והזדקרו מעליהן.

מה עלה בגורל הערים העתיקות בעולם?

רוב הערים העתיקות נבנו במקומות נוחים למגורים, בסמוך למקורות מים ולאיזורים חקלאיים. לכן, כאשר נחרבה עיר, לא חלף זמן רב, ועל חורבותיה קמה עיר חדשה. שיקול כלכלי חשוב נוסף היה בכך, שכן בדרך כלל השתמשו באבני העיר ההרוסה לבניית העיר החדשה. כך חסכו בחומרי גלם חדשים, והשתמשו בחומרי בנייה ממוחזרים.

הנה רשימה חלקית של ערים שנחרבו ונבנו בשנית. חלקן אף נחרבו ונבנו שוב במקומן המקורי פעמים רבות:
צור
צידון
עזה
עמאן
בצרה
נוא אמון
יפו
חמת
דמשק
אלכסנדריה
ירושלים
חברון
קונסטנטינופול
אתונה
אשדוד
ועוד...

ומה עלה בגורלה של העיר בבל? האם גם היא נבנתה מחדש???

עד היום ניתן לראות את מקומה של בבל החרבה, כמאה ק"מ דרומית לבגדד. חורבות העיר משתרעות על פני כמה תלים ששטחם הכולל כ-8.5 קמ"ר - מריכוזי החורבות הגדולים ביותר במזרח הקדום. בקצהו הצפוני של שטח החורבות, נתגלו שרידי ארמונותיו המבוצרים של נבוכדנאצר ה-2 על חצרותיהם, חדריהם, המחסנים ואגפי המגורים שלהם. החורבות הן "ערבוביה של קברות ועיי מפולת. ההריסות השוממות מוקפות דממה של בדידות מלאה. אפילו נהר הפרת חיפש ומצא לו אפיק חדש, מערבית לאפיקו הקדום" (ורנר קלר - התנ"ך כהיסטוריה).

גם סאדם חוסיין תכנן לבנות מחדש את בבל, אך לא הצליח להגשים את תוכניותיו.

האם מישהו חזה זאת מראש???

מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ... וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת, תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים, כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה. לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי, וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם. וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים, וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם. וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו, וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג...
(ישעיהו יג)

הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל בָּבֶל, אֶל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. הַגִּידוּ בַגּוֹיִם... הַשְׁמִיעוּ אַל תְּכַחֵדוּ, אִמְרוּ נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל, חַת מְרֹדָךְ, הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ, חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ... לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת אִיִּים, וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנוֹת יַעֲנָה, וְלֹא תֵשֵׁב עוֹד לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכּוֹן עַד דּוֹר וָדֹר. כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה, וְאֶת שְׁכֵנֶיהָ נְאֻם יְהוָה, לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ, וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן-אָדָם.... וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה, וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת, כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם יְהוָה.
(ירמיהו נ, נא)

צבוני מנופף בעוד דגל אדום!

(ושליחה שאני חוזר ע"ז, זה רק דגל/נורה אדומה, (ולמי שצריך הסברים- עם שנתון תחת עולו של שלטון המשתעבד בו, בשבילו "מים קרים על נפש עייפה" היא נבואת נקם כמו זו שהוזכרה, וכיוון שזה כ"כ פופולארי בעת כזו, לנבא את מות האכזרים ואת חוסר תקומתם לעולם -היה יותר מאחד שאמר וכתב את זה, וזה אף חדר היטב בעם -כותרת שאוהבים לקרוא -מפרסמים)

תוקן על ידי biutiLife ב- 01/05/2014 19:58:27

הכל טוב ויפה, אבל יש המון נבואות על גוים מדכאים רבים, משא מואב, משא מצרים, אשוב את שבות בני עמון, ואחרי כן תשכון (מצרים) כימי קדם וכו', ורק על בבל נאמרה נבואה כזו, עם סיכון עצום (לנצח!), והתקיימה!

מתי מצרים גלתה ארבעים שנה? (ואם חלק מהנבואות מתקיימות וחלק לא, האם לא הגיוני יותר לתלות אותן בניחוש מוצלח?)

בשנת 525 לפנה"ס נכבשה מצרים בידי הפרסים והממלכה סופחה לשטח פרס עד לשנת 404 לפנה"ס. ייתכן שבתקופה זו היו ארבעים שנות גלות בחלק מערי מצרים. חוסר המידע אינו ראיה לשלילתו.

מי שמקבל ברצינות את הדרשות שמיועדות לילדים ? בצד הטוב נשאר ילד מצד הרע הוא מת טיפש !!
ורק נשאר לשאול אותו איפה היה שהאלוהים חילק שכל ודעת.

עכשיו נסביר לטיפש (המטפורי) את האבסורד ואין סיכוי שיבין ולכן אני כותב את זה לגולשים ולא להם.

אם נביא יודע את העתיד ? אז אין טעם לנבואתו ! הרי מה שחייב לקרות יקרה במילא אז מה הטעם לספר מה יהיה ?
רלוונטיות הנביא היא בכך שאין העתיד ידוע מראש. רק בפעולתינו אנו יוצרים את העתיד. אז יש טעם לנביא ולהזהיר שאם תעשו כך יהיה כך ואם תעשו כך יהיה כך. ולכן הנביא לעולם לא יודע מה יהיה באמת.

עכשיו באים הטיפשים ואומרים: התורה היא לא אנושית כי היא יודעת מה יהיה בעתיד.
חכמי חלם שכמותכם, אם העתיד ידוע מראש ? אז בשביל מה תורה ? הרי הכל קבוע מראש, מה יעזור אם אני חוטא או עושה מצוות ?
מה הרלוונטיות בתורה ? לומר לנו שהעתיד לא ידוע וקבוע מראש רק להפך, בידינו שתהיה עתיד טוב או ח"ו רע. משמע מכאן שהתורה מעצם היותו טוענת שהעתיד לא ידוע. אז אייך אתם רוצים לשכנע אותנו שהתורה היא לא אנשית מעצם שהיא יודעת את העתיד מראש ?

כאמור לעיל. אין סיכוי שהטיפש יבין את זה.