|
|
| נשלח ב-10/5/2014 21:23 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: |  | נקודה עקרונית נוספת על דבריי הראשונים. המושג "עבדות" אינו מבטא שליטה של פלוני על אלמוני, וגם לא מציאות שאלמוני מציית להוראות פלוני. "עבדות" פירושה החפצה מוחלטת של אלמוני למען פלוני. לעבד אין זכויות של אדם, אלא של חפץ, בדומה לחיות ובהמות. רצונו של העבד, טובתו, התקדמותו האישית, בריאותו הפיזית והנפשית וכיו"ב, אינם מעלים או מורידים. העבד הוא כלי בשירות האדון ולטובתו של האדון. כאדם המאמין באל אחד ובתורה, אני מאמין שבריאת העולם נעשתה למען העולם ולא למען אלוהים, גם נתינת התורה היא לטובת העם היהודי ולא לטובת נותן התורה. רצונו של אלוהים ומטרתו הינן שיהיה לנו - בני האדם - טוב. הכינוי "עבדות" יכול לבוא כהשאלה, עקב הציות הנדרש מאיתנו, אבל המושג "עבדות" במובנו המלא כשהאדם הוא העבד ואלוהים הוא האדון, סותר לחלוטין את הגישה הרואה את מעשי האלוהים כפעולות שמטרתן היא טובת האדם. אדון שכל מטרתו תהיה טובת העבד, גם אם העבד יהיה חייב מסיבות שונות לציית לו, עיקר בזה את המשמעות של העבדות. |
| אני מסכים אתך לגבי משמעות המושג עבדות בימינו. האם אתה חושב שזוהי גם משמעותו המקראית?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2014 22:31 |
|
| |
אריאל, אתה מכיר משמעות אחרת למושג "עבדות"? האם ידוע לך על סוג אחר של "עבדות" ששררה בתקופה בה נכתב המקרא?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2014 18:14 |
|
| |
עבדיך יעשו כאשר אדוני מצווה. עבדי שאול. משה עבד ה׳. ועוד
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2014 18:56 |
|
| |
לכאורה כל הדוגמאות הן השאלה ממושג עבדות המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2014 23:00 |
|
| |
בהחלט הגיוני להניח כך. אולם כיון שדוגמאות כאלו רבו מספור ברחבי התנ״ך, יהיה נכון יותר להגדיר שהתנ״ך שאל את המושג עבדות למונח חדש שהוראתו: אדם המקדיש עצמו / מוקדש לשירות אחר. עם זאת, יש עדיין לחקור שמא הגדרת עבדות עצמה איננה, כדברי חזק, אדם שהוא חפץ בבעלות האחר, כי אם המונח שהזכרתי למעלה שכולל גם את סוג העבד של חזק. זאת, מכיון שהרי עבד עברי אינו בבעלות אדוניו ואעפ״כ נקרא עבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2014 12:11 |
|
| |
אריאל, אם כדבריך שהתנ"ך הגדיר מחדש את המושג עבדות כ"אדם המוקדש לשירות האחר", או מדוייק יותר "לציות לאחר", אז נכונים דבריך לעיל שיצאנו מעבדות פרעה לעבדות ה'. אלא שודאי תסכים שעבדות פרעה אינה רק "מוקדש לשירות האחר" אלא עבדות כפשוטה, עבודת פרך, וזוהי יציאה לחירות מעבדות של החפצה לעבדות של ציות, שרחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב.
|
|
|
|
|