כמה משונים חכמי אומה זו.

המקורות מימי הגאונים מזכירים במפורש מפסח ועד עצרת והם לא מקוטעים, הנה לך כמה מתשובותיהם בענייני המנהגים לא להתחתן ולא לעשות מלאכה אחר שקיעת החמה בימי ספירת העומר.

שנית, לא אמרתי שרשב"י נפטר ביחד עם שאר תלמידי ר' עקיבא, אני לא עד כדי כך עם הארץ שאני לא מכיר את ההמשך של הסיפור "עד שבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם"...

יש כאן כמה נידונים באשכול אחד.

א. מהיכן באו לנו מנהגי ספירת העומר.

כאן יש לברר את המקור ההיסטורי, האם הוא נכון, מה יוצא ממנו, ומה שלא הוזכר בינתים, למה הוא התפתח.

ב. כל האמונות והמעשים שנקשרו סביב ל"ג בעומר. שהם מפוקפקים אפילו יותר ממה שיש בסעיף א'. לדעתי כמובן.

ועכשו עלתה שאלה חדשה:

ג. מה הטעם לדון בשאלות אלו מה גם שחברי פורום ותיקים כבר יש להם דעות מוצקות בענינים אלו.

את השאלה הזו לא הבנתי. נניח שאדם התרפא ממחלה, האם לא ירצה להציע את הטיפול שהועיל לו לאחרים שחולים ואולי אפילו אינם יודעים על מחלתם? וכל שכן שהם חשים כאב מהמחלה ואינם יודעים איך להתרפא.

ואדרבה, דווקא חוסר היכולת להבדיל בין עיקר לטפל, בין התורה לבין מה שנדבק לה מסביב, האם אין זה מה שגורם לרבים להרהר אחרי עיקרי היהדות? אני עצמי ניסחתי זאת בעבר בתור "לפרק חבילות".

עוד נושא נוסף שראוי לעלות בהקשר זה, וגם הוא כמובן הוזכר ונותח הוא

ד. תוקפם של מנהגים. האם יש חיוב לציית למנהגים מימי הגאונים, קהילות בגולה, או מנהגים בקהילה שבה אני מתגורר אך אני סבור שהם טעות ואולי איסור? מנלן?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

יח באייר כיום תענית