|
|
| נשלח ב-4/5/2017 11:10 |
 |
| |
אברם הצעה מדוע יש דווקא בהלכות אלו פרטי פרטים: לדעת הר"מ קרבנת הם "מס" שה' משלם לבנ"י, שמוטב ולא היה. יתכן שהוא הדין טומאה וטהרה. אם כך – הקו הוא – בקשתם (גם אם במשתמע) הלכות, הנה לכם עד אשר יצא מאפכם [וזה ללמדנו שלא הטעם עיקר אלא עצם ההגבלה]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2017 11:54 |
|
| |
ת"ט
לא הגיע הזמן להתבגר? כמה אפשר להשתמש בטיעון המס?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2017 12:17 |
|
| |
כמדומני שמו"נ היה הספר האחרון שכתב הר"מ, בגיל מבוגר יחסית. נחמד להיות צעיר כמוהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2017 17:56 |
|
| |
יש בזה קצת אמת, אבל בטעם ההבדלה יש סוד גדול. אגב, איך סטאל ציפה להסברים אם ההינדים עצמם לא ערכו את הטקס כבר שנים עד שהוא ארגן אותו? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2017 07:52 |
|
| |
בעללמען האמת היומרה של אדם, שאינו מצליח להבין את רצונותיו הפרטיים שלו עד סוף, להבין את ה' די מוזרה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2017 08:33 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | יש בזה קצת אמת, אבל בטעם ההבדלה יש סוד גדול. והוא??? אגב, איך סטאל ציפה להסברים אם ההינדים עצמם לא ערכו את הטקס כבר שנים עד שהוא ארגן אותו? שאלה טובה! לא רציתי להיכנס לזה, אבל בספר אחר שחקר כמה קהילות הינדיות אי-שם בדרום מזרח הודו וגילה שהן מבצעות את כל הטקסים כסדרם, כולל טקס האש (agni-cayana) – ראה כאן עמ' 74-73 למשל, שם נכתב שהטקס בוצע ב- 1949 וב- 1969: Vedic Voices: Intimate Narratives of a Living Andhra Tradition
המחבר גם תמה (עמ' 46) על סטאל שהתעלם מהעובדות האלו ותיאר את הטקס שהוא חקר כ"טקס העתיק ביותר בעולם ששרד עד היום ואולי הביצוע האחרון שלו" (לצערי הספר של סטאל לא נגיש אונליין). אבל האמת שהביצוע בפועל פחות חשוב – כי הטקס כולו על פרטיו כתוב באלפי פסוקי היאג'ור ודה, ואלו שוננו בלי הרף החל מאלף אחד או שניים לפני הספירה ועד היום! אז כמו שאתה יכול לשאול רב היום מה טעם הקרבנות, למרות שהוא לא מבצע אותם בפועל אלא רק לומד מספרים, כך גם לגבי טקס האש. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2017 08:38 |
|
| |
לת"ט -
א) דעת הרמב"ם ידועה, אבל לא נכונה עובדתית. כידוע, המקרא מלא בתיאורי הקרבת קרבנות בפועל, ולא רק בתיאוריות של ספר ויקרא + יחזקאל. וכבר האריך בכך הרמב"ן.
ב) עכשיו שכתבת שזה "מס" הבנתי למה חוקי המס מתוסבכים כל כך... אבל למס יש אינטרסנט שמעוניין בו (אוצר המדינה) - מי האינטרסנט של הקרבנות?
ג) לגבי יומרת האדם להבין את האל וכו' - הדברים נדושים לעייפה, אבל אם האל שחפץ בתשומת לב האדם (כמשתמע מהמקרא כולו) מבקש דברים שאף אדם לא הבין, לא מבין ולא יבין - אז כדאי לחשוב שוב עד כמה זה הגיוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2017 08:45 |
|
| |
אברם
אני חושב שאנתרופולוג צריך לקחת בחשבון, שאם כמה דתות מצוות על טקסים בעלי רעיון דומה, סביר להניח שיש אישזהוא עיקרון אמיתי בנפש האדם (או גם בנפש האלוקים) שתואם את הטקסים הללו. כבר כתבתי בעבר על הטעות (לדעתי) בהבחנה מוחלטת בין דת היהודים לבין דתות אחרות, אך אין זה אומר שמישהו לקח מהשני. אם יש לטקס מקור במשהו בסיסי בנפש (או בהבנת האלוקים) - אך טבעי הוא שיתפתחו טקסים דומים, בדיוק כמו התפתחות דומה של תרבויות אנושיות מעבר לים (וגם אצל בעלי חיים)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2017 17:39 |
|
| |
לאליקים - לא כתבתי בשום מקום שאנחנו לקחנו מהם (מי ש"הם" לא יהיו) - ואכן אני מסכים שיש צדדים משותפים בנפש האדם, וזה מה שהאנתרופולוגיה טוענת רוב הזמן.
מה שכן, אני מתקשה לקבל את הדעה שכאשר יהודים עושים משהו זה נובע מסיבות נעלות של שכל אלוקי, ואילו כשגויים עושים משהו זו פשוט מימוש של עיקרון בסיסי בנפש האדם וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2017 21:12 |
|
| |
אברם
זה נכון שיש דמיון בין יהודים לגויים, אבל אם נניח יש חוקר מומחה לנושא מסויים, הרי שדעותיו בנושאים שלמד יש להם ערך מעבר לרגיל, גם כאשר הוא מביע את דעותיו אלו ללא הוכחה מיוחדת. וזאת בגלל שהלימוד וההרגל בכל נושא שהוא מפתח אצל האדם "חוש שישי" לאותו נושא, ולא רק זאת אלא זה גם אומר שהחוויות שעובר המומחה והם קשורות לאותו נושא - הרי שיהיה להם מימד "אחר" כלומר "יתר" ביחס לאותם חוויות כאשר אדם אחר חווה אותם. וכן כל עם ועם, יש לו מומחיות לנושא מסויים, ולכן אם אנו מקבלים שעם ישראל הוא מומחה לענייני רוחניות, הרי שחוויותיו הרוחניות ודעותיו בענייני רוחניות חשובות יותר ממקבילותיהם אצל הגויים.
|
|
|
|
|
