מדע ביחס לתורתינו הקדושה

בבירור עם הכותב האחרון באישי, נפלו טעויות הקלדה. זה הנוסח הנכון:

אני מנסה להשיב על השאלה האחרונה לבדה:

יש דברים שאי אפשר לנסח שלא על ידי משל כלשהו.

יש דברים שאפשר לומר בלי להתחייב לאונטולוגיה (=מציאות) כזו או אחרת. אבל בוודאי שאי אפשר להישמר באופן מוחלט מטעויות.

לכן: ובא השמש, וזרח השמש.

אנו היום, שגדלנו על הרעיון של קופרניקוס (השמש עומדת, כדור הארץ מקיף אותה) מבינים זאת מייד כמטאפורה. כמה עוד מטאפורות נמצאות במקרא? כמה עוד אמירות שמדגימות רעיון על ידי המציאות המוכרת לדור שקיבל את התורה?

אדרבה, נסה לומר את הביטוי על הזריחה "במילים כלליות ללא התייחסות לפרטים הטכניים". וזכור שאתה מוגבל למילים שמובנות בדור ההוא.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מימוני
א. מי שבעיניו מעשה הבריאה לא היה כפי שהוא מתואר בבראשית וגם ידע את העתיד כי האנושות תגיע לכך וגם רצה כי פרשה זו תישמר לנצח - היה מנסח אותה כך ????
ב. השאלה מתעצמת לגבי מי שהוא כל יכול וגם ברא את השפה וכושר הבטוי. התקצר ידו לתכנן אותם כך שתיאור הבריאה הצבעוני והמרגש לא יסתור את שאירע?

תלמיד (לא) טועה

הצבעת על נקודות שקשות גם לי. וזו לא הפעם הראשונה שאני נדרש לחשוב עליהן.

אציג את הרקע ואעבור לדבריך.

סעיף לפני א: יש בתורה ביטויים שאינם נכונים מדעית ואנו מפרשים כמטאפורה. כמו "ובא השמש" "וזרח השמש".

יש בתורה תיאורים שנראים מדעיים (בריאת העולם בששה ימים) והתייחסויות למציאות אך כל אלו נראים לפי הידוע לנו לא נכונים. האם ניתן להסביר זאת בכך שהתורה לא התכוונה ללמד מדע אלא רק להתייחס לאותה מציאות שהיתה מוכרת לבני הדור שקיבלו אותה? לדעתי - כן. כפי שהבנתי משד"ל (ולא רק הוא), התורה מספקת נראטיב לקוראים ולשומעים שמסביר להם שהעולם נברא ולכן הוא מתאר את העולם כפי שחשבו עליו וכן את ההיסטוריה כפי שחשבו עליה ואינו מתקן את הטעויות שלהם במציאות, גדולות וקטנות.

על זה נסובו דבריך.

א. ה' יודע עתידות ושנקרא שוב את הפסוקים והם יצרמו לנו. האם אי אפשר היה לכתוב אחרת.

אתה מוזמן להציע דרך לנסח נראטיב בריאה והוראות (נניח לאיסור עבודה זרה) שמקיפות את כלל המציאות לפי מה שהיא מוכרת לבני הדורות המקבלים ואחריהם אך יהיו מובנים לבני דורנו המכירים את האסטרונומיה החדשה.

אני יכול להציע מספר פתרונות ואף אחד מהם לא יעבוד, חוץ מהאחרון.

1. לכתוב שהתיאורים לא מדוייקים. - האם התורה יכולה לכתוב על עצמה שהיא לא מדוייקת או מנוסחת לפי הזמן? כאשר אין מודעות לכך שיש רמת דיוק משתנה והשתפרות של המדע?

2. לכתוב בשפה כפולה שאפשר להבין ברמה אחת כך וברמה אחרת שוב אחרת. כך חשב הרמב"ם שאפשר לפרש את התורה. ולכן ניסה להכניס לתוכה את האריסטוטליזם (באופן ביקורתי ומתון כלפי אריסטו). זו בעצם הטכניקה או הטכנולוגיה של פרשנות לפי הסוד. כפי שכתב הלברטל (בספרו על הסוד), ברגע שמניחים שיש סוד, זה משחרר אותנו ממחוייבות לטקסט כפי שהוא.

3. להשאיר זאת לנו, הקוראים, להבין שכפי שהתעלינו מבחינה הידע המדעי כך עלינו להתעלות גם מצד הבנתנו את המיגבלות שכל תורה המציעה מדע והיסטוריה (גם בדרך אגב) לקוראיה חייבת להתחשב בהם. אותו דור שמצליח להבין את השאלות, מבין גם את התשובה העקרונית של "לא היתה ברירה אלא לכתוב כך". וזו התשובה שלי. לצערי אין לי טובה מזו. ואפשר שהיא האמת.

ב. מדוע ה' ברא אותנו כך ולא אחרת? יש טוענים שזו לא שאלה משמעותית. ויש משיבים שזו שאלה גדולה אבל אחרת. נבראנו כבני אדם עם יכולת מוגבלת אבל מתפתחת. אין לנו כנפים, למשל, אם כי יש כנפים לדמיון ואולי גם להשגותינו הנכונות. זה מה יש. החכם לא ישאל: מדוע לא נבראנו אחרת אלא "עכשו שנבראתי, מה בידי לעשות ומה חובתי ומה ראוי שאשאף אליו".