הגעתי לכאן במקרה...
לטעמי, ההערה כאן טובה מאד, והסבריו של הרב מיימוני לא מתחילים לספק תשובה. גם אם נקבל שיחזקאל דיבר מתוך תפיסתו המושפעת מאמונות זרות (דבר מופקע בעיני שאדם כזה יהיה נביא, במיוחד לדעת הרמב"ם), עדיין העובדה שהוא ראה ריבוי כלשהו ברורה. הריבוי הזה הוא בהכרח שמיימי גם אם לא אלוקי, ואם כן יש ראיה ל... השתלשלות? הנהגה על ידי שליחים?
למעשה הדיון מיותר, כי בתחילת משנה תורה הרמב"ם מונה רשימה של מלאכים בדרגות שונות המבוססת גם על תיאורים אלו, וברור שקיומם של ברואים המשיגים את בוראם ומהללים אותו התקבלה על דעתו. ובמורה הוא הבהיר שסיבת ברייתם של אלו לא ידועה לנו כי לא נשיג את דעת הבורא, כך שבעיה אין כאן.
הקבלה אומרת דברים שונים בהחלט, אך לי ברור שגם הם יכולים להתקבל על דעת 'רמבמיסיטים' לו היה להם מקור שדורש הסבר. (הרמב"ם עצמו גילה דעתו בעניין, אך גם הוא היה יכול לבנות תורה עם זה כפי שציין ביחס לקדמות למשל)
| אברם_העברי כתב: |  | כמה הערות כהדיוט חובב בתחום הפילוסופיה הרמב"מית -
א. הרמב"ם הכיר את ספר יחזקאל... הוא פשוט טען שמעשה מרכבה עוסק במטה-פיזיקה של אריסטו, והוא כולו רמזים ורמזי-רמזים. ואלו דבריו המפורשים בביאורו למשנה חגיגה ב, א:
"וכוונתם במעשה מרכבה - המדע האלהי, והוא: הדיבור על כללות המציאות, ועל מציאות הבורא, ודעתו, ותאריו, וחיוב הנמצאים ממנו, והמלאכים, והנפש, והשכל הדבק באדם, ומה שאחרי המוות."
ולמה קשה להסביר את זה? גם זה כתוב שם:
"אבל מעשה מרכבה אין דורשין בהם כלל אפילו ליחיד... לפי שיש שם ענינים הנחקקים בנפשות השלמים מבני אדם, וכשמסבירים אותם בלשון וממשלים אותם במשלים פג טעמן ויוצאין מענינן". והדיון הצפוי כאן יוכיח שהוא צדק...
זה נכון באותה מידה על הקבלה...
ב. גם ללא הרמב"ם, חוקרי המקרא עצמם מסכימים ברובם שתיאורי יחזקאל וישעיהו (ויש גם בתהלים ועוד רבים) אינם פוגעים בעיקרון המקראי לפיו לאל אין דמות אנושית - פשוט הדיכוטומיה היוונית של גוף \ לא-גוף לא היתה מוחלטת: לאנשי המקרא לא היתה בעיה להניח שהאל הוא גדול ורב כוח ויושב על כסא או על מרכבה ויש לו משרתים וכו' - ועדיין להאמין שהוא נבדל לחלוטין, ללא דמות וכו'. ההבדל העיקרי בין אמונת ישראל לאמונה האלילית הוא, שלאלהי ישראל אין "תולדות" (אפיגניה) - הוא לא נולד משום דבר, אין לו אשה וילדים, ומעשה הבריאה היה תוצאה של רצון (אמירה) ולא של מלחמת כוחות (אם כי כמובן רמזים על כך השתמרו פה ושם במקרא).
עיינו באנצ' מקראית למשל בערכים "הגשמה" ו"כבוד ה'".
הרמב"ם לא היה מסכין עם זה, כפי שהאריך במורה. וגם אנחנו שהושפענו מספריו.
ג. גם בתיאורים הציוריים של יחזקאל, מודגש הריחוק ע"י המילים "כמראה", "דמות":
"וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" (יחזקאל א כו)
וגם אצל ישעיהו שראה את ה' יושב על כסא, מודגש כי "שׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" והמלאכים מדגישים "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וישעיהו (השני?) מדגיש במקום אחר (פרק מ): "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ"
זה נכון. |
|
 |
|
|
