|
|
| נשלח ב-10/1/2005 05:39 |
 |
| |
אין הכי נמי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 09:05 |
|
| |
לא הבנתי את ההשוואה בין תחושת ההשפלה של האשה הטובלת במקוה לבין ברית מילה או עקדת בן. אלה שתי חטיבות שונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 10:05 |
|
| |
.
ריב 
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 11:29 |
|
| |
כיוון שהאשכול התרחב לדיון במשמעות הנידה וביחס התורה לכך אני התייחס לנראה לי מדין תורה
את דין תורה יש לחלק לשניים:
פרשיות טומאה וטהרה הכוללות זב, שכבת זרע, נידה, זבה.
פרשיות עריות שאוסרות חיי אישות עם אישה נידה.
בפרשה הראשונה מבחינה התורה בין מחזור דם סדיר שבו ישנה טומאה כוללת של שבעה ימים לראיית דם שאינה סדירה שמחייבת שבעה נקיים [ללא כניסה להבחנה של זבה קטנה וגדולה]
בפרשיות אלו אין איסור מפורש לקיים יחסי איישות בזמן הטומאה אלא אמירה שדבר זה גורר העברת הטומאה לאיש [האם בכך נשמע שיש איסור בדבר? מי שמעוניין בהתייחסות לשאלה יסתכל במאמרו של יוחנן ברויאר בבטאון מגדים ב' לדעתי משמעות הטומאה בפשטי המקראות הינה הרחקה מהקודש והמקדש ולא איסור במובן שאנו תופסים אותו, בעולם המדבר ובעולם של שמירת טהרה בירושלים של בית שני הדבר אולי חמור יותר מעשיית איסור].
בפרשייה שנייה שמופיע דין הנידה הינו באיסורי עריות בשתי הפרשיות [ויקרא י"ח וכ'].בפרשיות אלו ישנו איסור יחסי איישות עם נידה. איסור זה אין לו שייכות לשאלת משמעות הטומאה הרחקת האישה האם היא מנודה וכדומה והסברו קשור למשמעות פרקי העריות.
כפילות זו היא הבסיס למצב שבו למרות התבטלות דיני טומאה וטהרה ואיתם ביטול דיני הפרשייה הראשונה של נידה וזבה מחיי היומיום הדתיים אך נשארו לנו דיני העריות שכוללים איסור חיי איישות בזמן המחזור עד הטהרות האישה הטהרות זו היא המחייה את דיני הטומאה והטהרה של הנידה אבל במשמעות שונה של איסור ולא של טומאה.
זוהי התמונה שעולה מתוך ספר ויקרא ומחייבת התייחסות ברמת הדיון שלנו ביחס של התורה לטומאה ולטהרה בכלל ונשים בפרט.
בדבר המשמעות השובניסטית של דיני הנידה בכללותם אין אפשרות להתעלם מכך שמציאות דם המחזור בטבע ההולדה של המין האינושי נמצא אצל האישה בלבד. ועל כן עיקר 'המחיר' של ההתייחסות ההלכתית לכך הינו על האישה האם הטבע יוצר בכך שובנסטיות? אינני בטוח. גם האמירה כאילו התורה מגבילה את חיי האישות של האישה ונותנת יד חופשית לגבר הסורר איננה מתיאמה לעולה מתוך פרקי העריות. למרות היתר נישואי שתי נשים שהיחס אליו מחייב אכול נפרד.
לדעתי עם ביטול ההקפדה על עולם הטומאה והטהרה נשאר לנו היחס לנידה כאל איסור עריות [מסגרת חיי האישות הרצויים של האיש והאישה יחדיו]. כאן האישה מחוייבת בכמעט כל דיני ההיטהרות למרות שהאיסור עצמו מתקיים בשניהם בשווה. אני חוזר לכך שבדין תורה כל משך הטומאה הינו שבעה ימים שחופפים כמעט את טבע המחזור.
הסתכלות מורכבת זו משנה במשהו את היחס לצווי ה"שובנסטי" של התורה על הנשים למרות שהשתלשלות ההלכה יצרו חומרות שמקשות על הסתכלות זו ומחייבות התייחסות נוספת בשאלה כללית של היחס בין דיני תורה התפתחות ההלכה אצל יחס והיחס שלנו אל התפתחות זו.
הערה אחרונה לגבי הכותבים על דין יולדת גם כאן בדין תורה דין יולדת הינה טומאה של שבעה ימים ואח"כ טהרה למשך תקופה משתנה [גם אם ממשיכה לראות דם] וגם כאן אנחנו חוזרים לשאלת היחסבין דיני התורה להלכות חז"ל דבר המחייב אשכולות רבים נוספים אבל לא על כך דברי כאן.
לגבי ההשוואה בין עקדת יצחק לבין דינים אלו לדעתי אין מקום להשוואה יש כאן שני עניינים שונים לגמרי
לגבי הקושי הרגשי ותחושות ההשפלה שבמקווה התייחסות המורכבת שלי כפי שפרסתי כאן מקלה אלי את העניין יכול להיות שאין בכך די ואז חוזרים אנו לשאלת היחס להלכות ללא טעם בעניינו ומידת המחויבות של כל אחד להלכה לטב ולמוטב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2005 16:13 |
|
| |
אלי_כין: בפרשיות הטומאה והטהרה בתורה (ויקרא טו - http://www.tora.us.fm/tnk1/prqim/t0315.htm ) אכן יש שוויון מלא בין האיש לאישה: לשניהם יש טומאה "טבעית" שזמנה קצר יחסית (שכבת זרע, נידה) וטומאה "לא טבעית" שזמנה ארוך יותר ודורשת שבעה נקיים (זיבה).
אך בהלכה של חז"ל החל מימי רבי עקיבא, יש הבדל משמעותי ביניהם: טומאת זיבה של הגבר מצומצמת עד שכמעט אין גברים זבים, וטומאת זיבה של האישה מורחבת עד שכמעט כל הנשים הן זבות. לענ"ד שינוי זה הוא תמוה ביותר, עוד לפני שמדברים על ענייני עריות.
וכנראה שאני לא הראשון שתמה על כך, שכן במשנה (זבים ב:ב http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h69.htm ) "רבי עקיבה אומר 'אכל כל מאכל, בין רע בין יפה; ושתה כל משקין'. אמרו לו 'אין כאן זבים מעתה?!'. אמר להם 'אין אחריות זבים עליכם'."
אמנם, אפשר להסביר שמדובר כאן בשיקול ביולוגי בלבד, שכן אצל האישה, הטומאה ה"טבעית" באה בזמנים קבועים, ולכן גורם הזמן הוא הגורם היחיד שקובע אם האישה היא נידה או זבה; בעוד שאצל האיש, הטומאה ה"טבעית" באה כתוצאה מגורמים חיצוניים שונים, ולכן יש להתחשב בהם לפני שקובעים שהאיש הוא זב.
ועדיין יש לתמוה על כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2008 12:57 |
|
| |
אם נוהגים דיני טומאה וטהרה, לא בטלה פרטיות הנדה והטובלת?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2008 17:12 |
|
| |
כאוטע כתב למעלה, שגבר הבא לטבול נזקק לבלן.
האם כך נוהגים העולים להר הבית בטהרה?
נראה לי ששם שומרים על ההלכה כפי שהיא במקורה, ללא תוספת מנהגים.
היכן שנהגו נהגו, היכן שלא נהגו לא נהגו.
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
|
