|
|
| נשלח ב-26/6/2014 20:31 |
 |
| |
| בעלבעמיו כתב: |  |
אלחנן
יש לי תחושה שלא הרמב"ם הצליח אלא הרמב"ן. המחלוקת על הרמב"ם היתה חריפה מאד ואלמלא הרמב"ן שפישר והפריד בין הרמב"ם ההלכתי לרמב"ם הוגה הדעות יכול להיות שתמונת היהדות היתה שונה לחלוטין.
ותקנו אותי אם אני טועה. |
|
אתה צודק ב מאה אחוז. (אולי כדאי לפתוח על זה אשכול נפרד בשם נצחונו של הרמב"ן) עולם הישיבות כיום הוא במידה רב. רמב"ניסטי: מאמין בפירוש לוגי לתורה, עוסק בתלמוד בעיון, מאמין בנכונות הקבלה אבל בכך שהיא נועדה ליחידי סגולה, מושפע בעקיפין מהפילוסופיה, משלב את בעלי התוספות עם חכמי ספרד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 20:38 |
|
| |
בכל זאת, יש למדנים חריפים בדורות האחרונים, כגון הרב יצחק יעקב ריינס והרוגוצ'ובר ורבי חיים מבריסק,
אשר תלמודם התבסס על לימוד בעיון של הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 20:40 |
|
| |
מ
שתי שאלות
1) האם זו סתירה לדברי?
2) ויש מקום לדון האם באמת הרמב"ם חשב כמו האחרונים שהזכרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 20:46 |
|
| |
בעלבעמיו,
1. אינני יודע. אם-כי נראה שלא הבדילו בין הרמב"ם של משנה תורה לבין הרמב"ם של מורה נבוכים.
2. מה באמת הרמב"ם חשב, רק הרמב"ם יודע. לו אחרונים היו מסוגלים לחשוב כמו ראשונים, כנראה לא היו סומכים את תלמודם על ראשונים אלא על חז"ל והגאונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 22:10 |
|
| |
אחרחוק,
נדמה לי שהייתי ברור בדבריי. אם לא, אוסיף עליהם עכשיו.
מותר לבקר חברה, ראוי לבקר חברה, ונכון לפעול לתיקונה.
יחד עם זאת, 'לדרוש' מפרט בחברה לפרוש מהחברה בגלל שיש לחברה בעיות כלשהן, ולטעון שאם אינו פורש (או מוחה בקול גדול כנגד ההנהגה של החברה, מעשה שמשמעותו המעשית היא פרישה) הוא נושא באחריות על אותן בעיות - זה לא צודק.
גם גורם חיצוני יכול לבקר חברה (אם הוא מבין את הניואנסים שלה. קשה, אבל אפשרי), אבל לא את הפרטים שאינם פורשים ממנה.
יצרת טשטוש בין ביקורת ובין מחאה/פרישה. ביקורת על החברה היא דבר שיכול לקדם את החברה, אם היא נעשית בתבונה.
אני חושב שאדם בוגר יכול לעשות צעדים נכונים ברצינות, וה'נכונות' נקבעת - בין היתר - גם על ידי מידת הקושי והסבל שיגרמו לו אותם צעדים. יש מחיר (כפי שכתב יתכן לעיל, אפשר לכתוב מחירון מפורט) והמחיר הוא חלק מהשיקולים, ובצדק רב!
המשפט האחרון שכתבת נכון חלקית. לפעמים האדם מפחד שלא בצדק, אבל האם אין פחד מוצדק? האם תמליץ למישהו להתגבר על הפחד מהמוות ולהיכנס עכשיו לעזה רק כדי לגלות ש"אחרי שאתה מפסיד אתה מבחין שזה לא היה כל כך הרבה"? אם ברור שבעזה האדם ימות, אז הפחד מוצדק, ולמי שרוצה לחיות אסור להתגבר עליו.
תוקן על ידי חזקואמץ ב- 26/06/2014 22:10:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 23:18 |
|
| |
באופן כללי אני מקבל את תשובתך.
לגבי החלק האחרון, אני מדבר על מקום שיש סיבה רצינית. המשפט הזה בלט לי כשהייתי מחטט בסקרנות בפורום 'חרדים בע"כ' המפורסם, ואני חושב שהוא מאוד נכון לכל מי שלאט לאט מבחין שהדבר היחיד שקושר אותו למקום הוא חרדת הנטישה וכדו' והפחד מכל מיני דמויות מהארי פוטר [ובכללם מבטים של אנשים, שמשום מה בזמן שאתה מפחד מהנמכת כבודם הם מצפצפים על מה שיקר לך].
תחשוב על השאלה התמימה, מדוע 95% מהציבור החרדי עמוס בטענות על מצב הציבור, ובטוח שא"א להתנהל במצב הקיים יותר מ3 ימים ולעומת זאת אף אחד לא עוזב? [יש אגב גל עזיבה מעניין, יצא לי להכיר אותו בדרכים שונות, בכל זאת הוא מטוטא יפה מתחת השטיח]. האם הסיבה היחידה שכתבת לעיל? לא נראה לי...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2014 23:48 |
|
| |
לא תתגודדו. ספרי: לא תעשו אגודות אלא היו כולכם אגודה אחת (רש"י: שלא תהא תורה כשתי תורות). במציאות של היעדרות האמת, כלומר כשאין אחדות אלא עדרים עדרים, ממילא בכל עדר-אגודה יש גם חסרונות, ועל-כן אם דברים קטנים כמו תיקון נוסח תפילה אחיד לכל העדות או בחירת רב ראשי אחד לכלל ישראל רחוקים כיום מלהיות מציאותיים, לבוא בטענות לאנשים מדוע הם נמצאים באגודה כזו או אחרת, לענ"ד זה קצת קטנוני, כי תהליך קיבוץ גלויות דורש אורך-רוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2019 22:25 |
|
| |
| מם80 כתב: | | | בכל זאת, יש למדנים חריפים בדורות האחרונים, כגון הרב יצחק יעקב ריינס והרוגוצ'ובר ורבי חיים מבריסק,
אשר תלמודם התבסס על לימוד בעיון של הרמב"ם.
|
|
כל מי שאומר פלפול ברמב"ם, זה הופך אותו לרמב"מיסט, על כל המשתמע.?! בדרך כלל לא שילבו בין הלמדנות הבריסקאית לחקירה הרמב"מית,
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2019 08:54 |
|
| |
בסופו של דבר העניין לא תפס. אנשים כפי הנראה נורמליים יותר מממה שהעריכו
|
|
|
|
|
