הבעיה הפסיכופיזית דטרמיניזם פיזיקאלי

אתה נכשל באותו כשל שנכשלים וכחני האבולוציה, אלו טוענים שיש פערים ואלו טוענים שלא, ולא חלו שהם מדברים בשני מישורים שונים.
כמו שהאמונה באלוהים לא נובעת מראיות אמפיריות, כך גם קיומה של הנפש אינו נובע מפערים בהבנת התהליכים המתרחשים במוח.

אלחנן
ניתן לטעון עד מחר שאלו תהליכים שונים, אולם אם ניתן לעשות רדוקציה לכל התהליכים הנפשיים לתהליכים ביולוגיים, איננו נזקקים עוד לטיעון על קיומה של הנפש.

כן, אם תהיה אפשרות לתרגם לך את מה שאני חש

ת"ט
מה זה נוגע לקיום נפש?

פעילות טכנית (בתוך הגוף והמח) אפשר לשחזר ואותה פעילות הגורמת לאדם א' לאהוב את מאהלר תגרום זאת גם לב'. 
אם יש יחידאיות זה בהכרח משהו שאינו טכני. 

זב חוטם אתה מערבב בין מושגים, ישנה הבעייה הפסיכופיזית, ויש את שאלת הרצון החופשי מול הדטרמינזם ואלו שאלות שונות כל אחת במקומה עומדת ולא קרב זה אל זה. אם המוח ימודל לפרטיו אולי זה יפריך תפישות קיצוניות\מוזרות המאמינות שהמוח\האדם מתנהג באופן המפר בעין את חוקי הפיזיקה ותו לא מידי. אין בין זה לעניין הבעיה הפסיכופיזית שהזכרת מאום.
כתבת "והחלק הפסיכי הינו לכל היותר שיקוף של החלק הפיזי, באמת הגדרה ריקה מתוכן של ממש" כמובן שכאן טמונה הטעות. גם אם קיים איזומורפיזם מלא בין הפיסיכי לפיזי הדבר לא מבטל אף אחד מהמושגים וגם לא מסביר אותו.

לא הבנתי מה היה גרוע כל כך בדברי. הבעיה הפסיכופיזית במובן של הסבר התודעה והרגשות כמובן היא בעיה שעומדת לעצמה ואין קשר בזה לדברי [לדעתי העניה אין כאן 'בעיה' אמיתית אלא מושג שהמוח לא בנוי לתפוס אותו- במאמר המוסגר], אני דברתי על פתרון הבעיה הפסיכופיזית במובן שיהיה מוכח שהמקום שבו מתרחשיים השינויים המנטליים באמת הוא המוח הפיזיולוגי, שאם כך כל אמונת הנפש כחלק נפרד מן הגוף תתבטל ותלך לאבדון.ועאכו"כ שאמונת הבחירה תתבטל לכיוון של דטרמיניזם פיזיולוגי.
העת הזו קרובה. ובכן צריך כל אדם לגבש את דעתו כיצד תהיה עה"צ שיוכח כן, האם עדיין יאמין או ח"ו יכפור. 

רם

ברור שלכך התכוונתי

מה אעשה שלא למדתי ליבה, ואני סתם אברך זב חוטם

חוטם, עם או בלי ליבה, מה שכתבתי היה תמיכה לדבריך.