|
|
| נשלח ב-9/7/2014 18:24 |
|
| |
סיום חיי גויים אסור: 1. מדין 'בל תשחית' [ כל עוד אין הנאה בכך... השאלה, אם הנאה סדיסטית שמיה "הנאה"]
2. מדין צעב"ח [אפי' ללא ההתעללות המקדימה] [ שוב, אם אין הנאה בכך, ידוע שהנוב"י נשאל אם מותר לצאת למסעות ציד והאם אין בהם משום צעב"ח, והשיב שיש בהם רק משום ביטול תיירה, א"כ אפ"ל שאותם מושחתים חייבים גם בת"ת כנגד כולם..]
ובהיבט קצת יותר רציני, דעת הרמח"ל ש'מידות' חמורות מכל המצוות ול"ש עליהם ציווי כי הם כהקדמה ובסיס לתרי"ג. וככלל, לא סוג העונש קובע את חומרת המעשה, וגם אם אין עונש מוות או אין עונש כלל, המעשה כשלעצמו -גם ע"פ התורה -חמור יותר (ולא צריך שום נפק"מ, ואם מישו מתעקש שיתחשב בדין שמים), קחו לדוג' את המקלל בן שלומית בת דברי, שהניחוהו במאסר אע"פ שלא נצטוו קודם לכן באיסור לקלל את ה', [רק אחרי המעשה נצטוו על כך] ובכו"א זה היה פשוט לכולם שזה מעשה שלא יעשה, והוא נענש ללא אזהרה. דוגמה נוספת: חילול ה', חמיר טפי מהרבה עבירות ואין עליו עונש.
קיצער, גם אם אין עונש מיתה על רצח נכרי, זה לא משקף את דעת התורה שהמעשה פחות חמור "אי אתה יודע שכרן של מצוות"
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 02:52 |
|
| |
שלום! כמה דברים:
1, לפי הידוע לי משלחת רבנים (לא יודעת כמה משלחות היו) לא הורשו לבוא לנחם: המשפחה של הנער הערבי סרבה.
2,לפי דברים נוספים ששמעתי כבר נשמע קול בתקשורת עולמית (כנראה הוא מיעוט) שמתנגד לנעשה ברצועת עזה כיום. אז את האהדה של העולם כנראה שאין לנו סיבה לשאוף לקבל. אולי מאז שנהינו יהודים.
3, וזו דעתי האישית: מישהו חכם הסביר לי פעם שישנם שלושה סוגי גמול מקראיים- אישי, קיבוצי ולדורות. הוא הדגיש כי רק האישי מובן לנו מוסרית. בימים אלו נראה בעיני שאם היינו מקבלים מוסרית גם את סוגי הגמול הנוספים, המפה שהייתה נפרשת לנגד עינינו הייתה בהירה יותר. התגובה של המנהיגים הייתה קלה יותר לביצוע (בהתייחסות לדברי אמשלום), לא היינו צריכים להקיז דם בשביל לקבל את אהדת העולם (בהתייחסות לדברי חסדא, אחרחוק), ולשם השרשור היה נוסף סימן שאלה. (להזכירכם: שלוש אצבעות מונפות)
הערה: יש הבדל בין הצדקה מוסרית להענשה קולקטיבית לבין הצדקה מוסרית להפקיע את הסמכות מידי ההנהגה. ונושא עצמת הגמול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2014 10:39 |
|
| |
כמה משלחות רבנים באו למנחם את שלשת המשפחות של החטופים
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 06:33 |
|
| |
ונסי <לפי הידוע לי משלחת רבנים (לא יודעת כמה משלחות היו) לא הורשו לבוא לנחם: המשפחה של הנער הערבי סרבה> אין מצווה לבקר אצל אבל, יש מצווה לנחמו, וכל ביקורי הרבנים שבעולם לא ינחמו אב שבנו נרצח בדם קר, או יחזירו להם את בנם, ואין ספק שההורים, ככל אדם אחר, הבינו שהביקור לא נועד לנחמם, אלא נועד למטרת יחצ"נות לרבנים, ופרנסה לצלמים ולעיתונאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 09:14 |
|
| |
אמשלום את מאוד מאופקת עם הני יעקב זכורני כי לפני כ 20+ שנים ראיתי בבטאון קולך מאמר על פה"ש ובו מסבירה (ד"ר/ פרו' איני זוכר)ספראי כי אז הוחמצה הזדמנות הסטורית לעשות שלום בין ישראל ליושבי הארץ, לפי המתווה שהוצע ע"י בני יעקב לכשתרצי - כאן טמון הרבה
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 16:20 |
|
| |
שאלתו של ירובעל היא התשובה הנכונה, ואני מצטרף אליה
'מה יש להוסיף על לא תרצח?'
לעניות דעתי, דין רודף אינו מתאים כאן כי הוא מכוון לתועלת מסוימת, ואילו 'לא תרצח' הוא מוחלט.
זאת ועוד, רצח מטיל עלינו אשמה. מוטלת עלינו אשמה מוסרית על שמאיתנו יצא רוצח. אי אפשר להינקות ממנה. גם אשמה זו עומדת בפני עצמה. היא אינה קשורה לעובדה שגם בצד השני יש רוצחים, ששם רוצחים יותר, שהצד השני התחיל. גם אם הנרצח היה בן בליעל הריגתו אסורה. היותו ערבי אינה שייכת לעניין, ואין לשאול עליה.
ועוד זאת, נראה לי שאפילו לשאול לדעת תורה אסור במקרה כזה.
כמו שאמר ירובעל: אין להוסיף על 'לא תרצח' [אפילו לא סימן קריאה].
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2014 16:55 |
|
| |
| 932woland כתב: |  |
לעניות דעתי, דין רודף אינו מתאים כאן כי הוא מכוון לתועלת מסוימת, ואילו 'לא תרצח' הוא מוחלט.
|
|
אני לא מבין אותך. הרי לא תרצח היא גם תועלת. אפשר לדמיין ולהרגיש מוסרי עם הטיעון שלא תרצח הוא מוחלט אבל היא הלכה למעשה פשוט תועלת. ולכן "הבא להרגך השכם להרגו" מוצדק מאותו תועלת.
אנחנו צריכים להבין שהטבע מאפשר רצח ולכן היא לא מוחלט. ואז בא הצוו הקטגורי של לא תרצח, אבל בוודאי שהיא תועלת. אם הלא תרצח היא מוחלט ? אז אסור להרוג אפי' את מי שבא להרגיני. הרי אתה מנסה להעמיד את המוחלטות מול התועלת ולכן המוחלטות קודמת כך שאסור להרוג את מי שבא להרגיני.
לסיכום: אני חולק עליך בעובדות. 1, אין דבר כזה מוחלט רק חוקי הטבע אפשר לשער שהם מוחלטים אפי' שלדעתי הם לא. 2,אין דרישה מוסרית מוחלטת לעולמים כי המוסר לא עומד מכוח עצמו מכאן שהמוסר היא לא מטמטיקה או לוגיקה או מדע וחוקי טבע שאפשר לדרוש מוסר מוחלט. ולכן המוסר היא דעת כלומר יחסית בכל זמן ומקום וסיטואציה. 3, המוסר היא תועלתי תכליתי. משום חינוך ועיצוב נפשינו נצרך הסוכריות כמו אני אדם מוסרי אבל בתכלס זה תועלתי.
תוקן על ידי maxmen ב- 11/07/2014 16:56:01
|
|
|
|
|