מיימוני
<היכן הר"ן הזה?"
ראה ר"ן על הרי"ף מסכת קידושין דף טו עמוד ב:
"גרסי' בגמ' [דף לט א] א"ר אסי אמר ר' יוחנן ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני א"ל רבי זירא לרב אסי והא תניא ספק ערלה בארץ ישראל אסור בסוריא מותר. כלומר ואי ודאי בחוצה לארץ הלכה היא היכי מזלזלין בספקא אשתומם כשעה חדא א"ל אימר כך נאמרה ספקא מותר ודאה אסור. ויש שלמדו מכאן דמאי דאמרי' דספקא דאורייתא לחומרא דבר תורה הוא ולא מדברי סופרים דהא אמרינן הכא שהוצרכה הלכה להתיר ספקא. ואי מהא לא איריא דהכא אצטריך למשרי כל שנולד בו שום ספק בעולם ואע"פ שאינו כדאי להתיר במקום אחר דמשום הכי אמרינן (ברכות דף לו א) דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ ואפילו יחיד במקום רבים דכל ספקא שריא ואפילו קרוב לודאי ואפילו לספוקי להדדי נמי שרי ואילו בשאר איסורין ודאי עובר משום לפני עור...".
______________
רק רציתי לשאול:
הלכה, טעה בדבר משנה, או הגיל עשה את שלו?
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=71147
ראב"ד 'העדה החרדית' הגר"מ שטרנבוך מפתיע: "בירושלים סכנת הפגיעה נמוכה - אין צורך להיכנס לממ"ד באזעקה"
הגר"מ שטרנבוך הסביר שמדובר בחשש רחוק של אחד מאלף, ולכן אינו נחשב כסכנה. "הרי אם זה נחשב כמקום סכנה", אמר, "אין לדבר סוף שאף לנסוע בכביש גם נחשב מקום סכנה שהרי ישנם הרבה תאונות דרכים וזו סכנה מצויה יותר מחשש רחוק שינזק מהטיל. גם אם הנהג זהיר לא תועיל זהירות כי יכול להינזק מנהג אחר", אמר.
... הראב"ד הוסיף וסיפר מה ששמע ממורו ורבו הגאון רבי משה שניידר זצ"ל שבעת מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים הפציצו את לונדון נהג לומר: "לכל פצצה יש כתובת אבל אנחנו נישאר עם הקב"ה.''
תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/07/2014 08:21:02