האם סיפורי התנ"ך התרחשו כמתואר בו

אני מנחש שאתה מתכוון למדרש של ר' תנחום שפתח באגדה ארוכה וסיים בהלכה. 
אז לדעתי אין כמובן שום קשר, ואדרבה - זהו סגנון מובהק בפני עצמו.
בנוסף, ואולי לא הדגשתי את זה - הבעיה בשמואל היא לא רק שני סגנונות, אלא הסתירה בין וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לה'
שנאמרה כבר בפרק ג, לבין העובדה ששאול בפרק ט לא ידע + הסתירות"כפילויות בסיפורי המלכת שאול השונים, אבל זה כבר עניין אחר.

אריאל73 כתב:
אם זאת הנקודה אנחנו חוזרים שוב לשאלת העורך הטיפש.

נקיחוטם כתב:
טענה דמגוגית שכבר נמאס לשמוע אותה
העורך הטיפש סבר כמוך,זה עדיין לא משכנע, מה לעשות.

אליקים7241 כתב:

נקי החוטם

האם אתה סבור שעורך התנ"ך היה בעל IQ נמוך במיוחד, ולא נזהר על טעויות בולטות ביותר? אם כן למה קיבלו את עריכתו כל עם ישראל ולאחר מכן כמעט כל העולם?

נקי חוטם כתב:

מה אתה בא להוכיח? שאפשר ליישב את הסתירה? ברור!
העורך מיישב אותה כך [בדיוק כמו שנויגרשל/ענבל מיישבים אותה], ברור, אבל אנחנו למה שנסמוך עליו?

אליקים7241 כתב:

אז כאן באנו לשאלה:

מהם סתירות בעייתיות, ומהם יישובי סתירות ראויים. 

לכך צריך ללמוד לוגיקה מיוחדת המותאמת לתקופת התנ"ך ולשפתו (תקופת התנ"ך כולל הרבה מאוד. ובודאי שכולל גם את שפתו. אבל אני מציין את "שפתו", מכיוון שהדבר היחיד שנותר מהתנ"ך בימינו היא שפתו. אנשים חושבים שהם מבינים אותה, אבל בדר"כ לא מספיק. מכיוון שצריך להתרגל לכך ששפתו שונה משפתינו היום - הן השפה התורנית, הן האקדמית, והן היומיומית). צריך גם להכיר את התנ"ך לאורכו ולרוחבו על פרשנויותיו השונות. מלבד זאת, אסור לזנוח גם את הלוגיקה הנורמלית של איך מתרחשים דברים בעולם, ואיך אנשים מתנהלים בעולם. אלו דברים רחבים ומורכבים, שאי אפשר להסתפק בהפטרת הטענה שהעורך לא היה רציני. זה כמובן לא אומר שהוא כן. אבל זה אומר שצריך ללמוד ולחשוב הרבה לפני שמחליטים. במהלך ההשתתפות בעצכח, בניקים שונים - הוכחתי זאת פעם אחר פעם, קודם כל לעצמי, ובמידה סבירה גם לאחרים..

נקי חוטם כתב:

בקיצור אתה אומר שצריך לסמוך על העורך כי הוא קדום, 

יש מאידך שסבורים שאין לסמוך על העורך כי הוא מגמתי - מאמין במסורות שעמדו לפניו ועמל ליישבם.

הכל ברור וטריוויאלי, אני רק הערתי לאריאל על הטענה שלו שא"א להקשות שום קושיא של סתירה על התנ"ך מכך שהעורך לא היה קשה לו אותה.

אליקים7241 כתב:

"בקיצור אתה אומר שצריך לסמוך על העורך כי הוא קדום,"

איפה אמרתי זאת?

"ש מאידך שסבורים שאין לסמוך על העורך כי הוא מגמתי - מאמין במסורות שעמדו לפניו ועמל ליישבם."

האם אתה אינך מגמתי? מאמין במסורות (תסלח לי אם זה מעליב אותך שהשתמשתי במילה מסורות. מצידי תתקן: חדשנויות. העיקר שהעניין יובן) העצכחיות שלך ועמל למצוא סתירות בינם לבין התנ"ך, ולהפריך כל יישוב של סתירות אלו? עמל להוכיח את הסברא העמוקה שעומדת מאחורי כל דעה שלך, ושל כל המצאה של חבריך לפורום, (ולא רק לפורום)?

אברם העברי כתב:

אדרבה, מאוד סביר שבלוגיקה של העורך הקדום (לו היה בכלל - ראו בהמשך) לא היתה שום בעיה עם ה'סתירות' לכאורה האלו - מבחינתו זה חלק מאופיו של הסיפור המתגלגל והולך - בדיוק כמו שלכל הסופרים הקדומים לא היתה שום בעיה להמציא אמירות ונאומים בשם אישים קדומים - אמיתיים או בדויים! - ולהציגם כאילו מדובר בתיעוד היסטורי (למשל נאומי גיבוריו של יוסף בן מתתיהו, למשל ספר דברים...).
וכמובן שיש לתהות האם בכלל היה עורך קדום, או אולי רק מלקט שאסף את סיפורי שמואל ושאול וחיברם יחד - ואני חוזר שוב על דוגמת ההגדה של פסח, שהיא חיבור אחיד לכאורה וכך נראה בעינינו - למרות שכולם יסכימו שמדובר באוסף של ליקוטי בתר ליקוטי: האם גם שם תטען את טענת העורך הטיפש?!

אליקים7241 כתב:

 מאתה בא מנקודת מבט מדעית - ומקשה (במובן: "שואל קושיה") על התנ"ך. עורך התנ"ך (בא  נניח לצורך העניין עזרא "והוא סופר מהיר בתורת משה"), כתב את הסיפורים לשם המסר. הסיפור הוא רק כלי להעברת מסר. ההסטוריה של היא מדע, שעוסק בתיאור נתונים הסטוריים. כאשר רוצים להעביר מסר, לפעמים לא מקפידים על הנתונים באופן כפייתי, ומסתפקים בכך שהמהלך הכללי הוא ברור. עם זאת, לא כותבים שקרים. כלומר: כותבים נתונים - הניתנים לפרשנות. בתקופת התנ"ך היה קל לפרשנם, היום קשה יותר. 

(למשל שליחת המרגלים. היום אנשים חושבים שאם הקב"ה אמר אז לא העם אמר. אבל זה לא סותר, מכיוון שאמירה אלוקית היא בסך הכל חוויה של "התחברות" לרעיון, כלומר שהרעיון הנתון מסתבר בעיני הנביא, והוא יודע לחברו לישות רעיונית רוחנית כללית, שנקרא "אלוקים". (בלי קשר לשאלה אם אתה מאמין שלישות הזאת יש אישיות או לא). ולכן יכול להיות שהעם ביקש ואז אלוקים אמר, או גם להפך.)

עכשיו השאלה, האם היו גם סופרים הבודים סיפורים מליבם. זה ייתכן, אבל זה לא אומר שכל סיפור הוא בדוי. וגם אם נניח שכל התנ"ך בדוי - מה יוצא לך מזה? הרי אם המסר חזק אז מה משנה מה הנתונים? אלא מאי, שאתה לא רוצה שהוא יצווה עליך, נניח, לא לאכול נבלות וטריפות. אז אחת מן השתיים, או שהמסר חזק ואז כדאי לשמוע לו גם אם אין נתונים מדוייקים, או שהמסר חלש ואז לא כדאי לטרוח עבורו גם אם כל הנתונים מדוייקים. כמובן, אפשר גם לפרשן מה זה "נבלות וטריפות" (כאן אין כ"כ שאלה אבל יש דברים אחרים שניתנים לפרשנות, ואני בוחר  כדוגמא את הנבלות והטריפות)

אם מה שאתה רוצה הוא דווקא את הנתונים - אז בקשה לך תחקור לעומק, רק אל תשכח שהתנ"ך התקבל כנתון (לפחות של מאורעות מסוימים) עבור חצי עולם בזמן הסמוך להתרחשותם יותר מזמנך, וככזה יש לו עדיפות עליך, אפילו אם יש בו אי דיוקים מסויימים.

ואגב, גם ליקוט הוא עריכה, בפרט כשהוא נעשה באופן מסודר ומקיף.

"ואני חוזר שוב על דוגמת ההגדה של פסח, שהיא חיבור אחיד לכאורה וכך נראה בעינינו"

אינני יודע בעיני מי זה חיבור אחד, ואינני יודע גם אם אי אפשר לפרשה כחיבור אחיד (אם בעיניך זה כ"כ מסודר עד שזה נראה לך כחיבור אחד, אז למה יש לך בעיות איתו?)

תלמיד (המכנה עצמו טועה) כתב:

אברהם
אין הכרח ששאול לא ידע ששמואל קיים והינו נביא דברי הנער והאיש נכבד וכו' אינם בהכרח הסבר לאדם שאינו יודע