| נשלח ב-13/9/2014 22:43 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | אדם, לא לגמרי מדוייק : לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושלחו מנות לאין נכון לוכי-קדוש היום, לאדונינו; ואל-תיעצבו, כי-חדוות יהוה היא מעוזכם. יא והלויים מחשים לכל-העם, לאמור הסוכי היום, קדוש; ואל-תיעצבו. יב וילכו כל-העם לאכול ולשתות, ולשלח מנות, ולעשות, שמחה גדולה: כי הבינו בדברים, אשר הודיעו להם. {נחמיה ח, ט והלאה) |
|
איפה ראית את המילה "חג"? הכינוי חג הוא רק מתי שבאים לחוג ברגל, מכאן ש"בכסה ליום חגנו" אינו מתייחס לראש השנה. זה שהיום קדוש ואוכלים בשר ויין וכו' זה גם בשבת, "חג" זה כינוי לשלושת הרגלים שבאים לאכול זבחים בירושלים... (בהמשך אותו פרק נכתב במפורש "חג הסוכות") נ.ב. מעניין שלא מוזכר בפרק ההוא תקיעת השופר או רמז ליום הדין... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2014 23:03 |
|
| |
אריאל בא נדייק מה כתוב-
נחמיה פרק ח
(י) וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְקֹוָק הִיא מָעֻזְּכֶם: (יא) וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ: (יב) וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם: ס (יג) וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה: (יד) וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי:
כתוב בפרוש שחגגו את חג הסוכות. איפה אתה מוצא ר"ה? לא חגגו ראש השנה היום הזה לא היה מוכר בזמנם. את ר"ה תיקנו חז"ל,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 00:10 |
|
| |
אדם, איפה ראית שחג זה כינוי לג׳ רגלים בלבד? מה שכ׳ לגבי סוכות חג הוא כיון שסוכות נקרא חג סתם - בשונה מיתר החגים. עכ״פ אין לי בעיה להפסיק לקרוא לר״ה חג ולהתחיל לקרוא לו מקרא קודש (למרות שזה יהרוס לי את הראיה מבכסה ליום חגנו)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2014 00:48 |
|
| |
|
|
|
|
|