מהו דיבור אלוקי
הערה: מכאן ואילך אכתוב דברים בשפת האמונה, אבל בכל פעם שאני מדבר על אלוקים הכוונה היא לרוחניות הגבוהה בעולם, והאדם הוא נציגו בעולם הגשמי, וכאשר אני כותב "חלק אלוק ממעל" הכוונה היא לנציגותיות שהאדם מבצע למען האלוקים.
אני מאמין שהגשמיות נבראה ע"י הרוחניות, ובהתאם לזה כתבתי את דבריי. הכוונה היא - בשפה לא דתית - שאם נניח נברא קוף, אזי ברור שהיה איזה כח "רוחני" ר"ל: "הגיוני" - שכיוון את הכח ה"גשמי", ר"ל: כח "בלתי מבחין בהגיון" - להתפתח, נניח בדרך דרוויניסטית, באופן שהקוף יוכל לקיים חיים. הרי הקוף לא היה יכול לקיים חיים לולא שהיה איזה כח נניח שמכוונו לייצר, ול וּ לעצמו - מוח ולב. לולא כח הגיוני מכוון אין אפשרות לחומרים שבאדמה באוויר ובמים להתחבר יחד בצורה שבונה חיים. למעשה הכח ההגיוני הזה ממשיך לקיים את הקוף כל עוד בחיים חיותו, והוא גם גורם למוחו וגם לגופו לפתח הסתגלות לתנאי סביבה וכדומה.
הכח ההגיוני המקביל - הנמצא אצל האדם - נקרא "חלק אלוק ממעל", מכיוון שכאמור האדם הוא נציג הקב"ה, בהיותו הרוחני ביותר בעולם הגשמי, והיחיד שמסוגל לתת ביטוי רוחני לעצמו, בנוסף לרוחניות ("הגיוניות", כאמור) הנדרשת לקיים חיים גשמיים מובנים. אני אומר "מובנים", כי הנשמה הבסיסית - "הנפש הבהמית" מסוגלת לפעול רק על חיים גשמיים מובנים, אך הנשמה שמעליה - הנפש האלוקית - מסוגלת לקדם גם את הגשמיות לרמה נוספת, בדיוק כמו שקידמה את האדם לרמה נוספת מעל הקוף.אבל אלה חיים גשמיים לא "מובנים", מכיוון שכל עוד לא קרה השינוי מרמה כלשהיא לרמה אחת קדימה - האדם איננו מסוגל לחזותו. אלוקים, כפי שכתבתי בעבר, וכפי שמבאר בספר "נפש החיים" - אלוקים הוא נשמת העולם, והוא ה"חלק" ("המקום", כלשון חז"ל) העליון והרוחני ביותר בעולם. הוא יצר מתוכו את העולם, והוא ממשיך להשגיח על העולם שיצר, וההשגחה היא בין השאר ע"י דיבור פנימי עם בני אדם -
דהיינו שהואיל והקב"ה ברא את האדם בצלמו - בצלם אלוקים - דהיינו שהאדם הוא "המקום" הרוחני ביותר בכל הנבראים הגשמיים, הרי שהקב"ה שולח מסרים מאת "המקום" הכללי, ל"מקום" הפרטי - חלק אלוק ממעל, תרצה תקרא לזה דרך המוח - אבל זה לא מעניין אותי דרך מה. מה שחשוב הוא שבסופו של דבר האדם קולט מסרים רוחניים ("הגיוניים") ואף על פי שמקורם הוא בהגיון הנעלה - של הקב"ה, מ"מ הם מקבלים את צורת האדם בדיוק כמו שהמים מקבלים את צורתו של הכלי בו הם נמצאים. (ע"ע אור וכלי בקבלה).
בודאי יצא לך לשמוע אנשים שאומרים שההגיון אומר ש2 ועוד 2 הם 4. אבל לי יש קושיה על זה: הם טוענים שכך ההגיון אומר. אבל אותי לימדו שרק מי שיש לו פה יכול לדבר. והמילה "אומר" בעברית היא לשון דיבור. אם כן איך אפשר להגיד שההגיון "אומר" ו"מדבר" - בזמן שאין לו פה? זה אולי נשמע שאלה טפשית, אבל זה בדיוק כמו שאומר ש"אלוקים אומר". לאלוקים אין פה ובכל זאת הוא יכול "להגיד" "לא תרצח", בדיוק כמו שההגיון יכול "להגיד" ש2 ועוד 2 הם 4. זה פשוט עניין של שפה, המונח "דיבור אלוקי" הוא בסך הכל ביטוי לתהליכים שקורים בתוך האדם, גם אם מקורם העליון הוא בעולם "רוחני" שבו אין מקום לדיבור ואולי אפילו לא לתהליכים רוחניים (ע"ע מלאכים שנקראים "עומדים" - ללא התקדמות - אך יכולים למסור לאדם את דבר ה' את האדם).
 |
|
|