תורה לשעתה או לדורות?

אםשלום


כבר הראו חכמים שדוקא בסוגיא של תנורו של עכנאי בה מובעת בחריפות התפיסה ש'לא בשמים היא' והתורה היא כפי דעת בני אדם, שם לימדונו חכמים פרק במחלוקת על דברי תורה, חרם שמתא ונידוי עד זוב דם.

וכבר אמרו בירושלמי  אמר רבי ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה, מה טעם "וידבר ה' אל משה". אמר לפניו: רבונו של עולם, הודיעיני היאך היא ההלכה. אמר לו: "אחרי רבים להטות", רבו המזכין - זכו, רבו המחייבין - חייבו, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור.

אםשלום.
נקודה ראשונה שיש להעיר, כמובן שכל זה הוא כאשר ידוע מי חכם ומי חכם, שכן לא יתכן להחשיב את דברי כל אדם כאילו ניתנו מסיני.
נקודה שניה, כל זה בדעות לגיטימיות, (וזה הערה גם לדברי מקס) לא יתכן שאם אחד יגיד שאין אלהים או שאין תורה מן השמיים, נחשיב את דעתו ללגיטימית דיה ליחסה לסיני. השאלות הנידונות פה (לגבי השתנות חוקי התורה) הם מן הסוג הזה.
זו הבעיה גם בדברי מקס לא סביר ובלתי אפשרי לדעתי לחשוב, שאם יגידו כל החכמים כי אין אלוהים נקבל זאת ואפילו לא בדוגמא כה קיצונית.
לדעתי, התשובה לזה צריכה להתחשב בשני דברים.
ראשית. אינטואיטבית אדם המשתייך לחוג המאמין בתורה שבע"פ ובמסורת ישראל יודע מרוח המסורת מהו הלגיטימי ומה אינו. (דבר זה באמת טעון בירור מעמיק).
שנית. יש לזכור כי בדורות עברו לא סמכו בכדי על כל החכמים, אלא נתנו סמכות לחכמים שהוסמכו בידי חכמים מן הדור הקודם עד משה רבינו, ענין זה בסיסי בהבנת מי הוא החכם.
בדורנו אע"פ שאין סמיכה התפשט לסמוך על החכמים ששימשו רבנים מן הדור הקודם, והתפשטו והוחזקו בציבור כחכמי תורה.

תוקן על ידי סרקסטי ב- 14/10/2014 19:18:34