המהדורה המדויקת ביותר למשנה בקרוב!!!

מכון בית שערים. משניות של ארץ ישראל נוסח נוסח משניות זה הוא נוסח המשנה של ארץ ישראל אשר עמד לפני חכמי התלמוד ירושלמי מעלתם של משניות אילו היא בכך שהם גם על סדר קדשים וטהרות אשר אין להם ירושלמי לפנינו וכןפעמים שנפלו טעויות במשנה שבירושלמי ופה מתוקן. נוסח הבסיס שקבענו למשנה הוא נוסח כ"י קאופמאן הידוע אשר נוסחתו היא נוסחת הירושלמי, כ"י זה הוא כתב היד השלם והקדום שקיים בידנו למשנה, צורתו מקורית ומיוחדת הן בחינת כתיב והן בחינת כתב. אם כי למרות דייקנותו גם בו נפלו מעט שיבושים והם תוקנו במהדורה זאת אם כי הערנו בכל פעם על תיקון כזה. בעיניין הקביעה מה נקרא בעיננו טעות ומה נוסח, נרחיב במבוא שיצא בנפרד בו נדון בכל דרך האהדרה. מאחר וכידוע נוסחו של כה"י הוא ארצי ישראלי (נוסח הירושלמי) עשינו מדור הדן בשינויי הנוסח של משנת בבל וארץ ישראל. בירור השינויים שבין בבל לארץ ישראל היא מלאכה לא קלה שכן שינויים רבים בשני הנוסחים נובעים מטעויות שנפל באחד מהן ופעמים רבות אין וודאות שאכן שינוי הוא בין הבבלי לירושלמי, לא תמיד עמדנו על הבדלי הנוסח בבלי - ירושלמי לא הסתמכנו על הנוסח הנפוץ של המשנה בזיהויים אלו, אלא על כתבי יד תמנים אלה הם בנוסחת בבל. וכן על פי ציטוטים של גאוני בבל. כ"כ לצערנו ידיים רבות הגיהו את כה"י מבורות וחוסר הבנה, עד שלא תמיד אפשר לדעת מה הוא הנוסח הקדום שנימחק. אנו בדקנו כל מקום כזה על פי צילומים איכותיים ועל פי ראיה בכ"י אחרים לראות אולי הם גרסו כמו שנראה שנמחק בכה"י וברוב הפעמים עמדנו על נוסחו האמיתי. ניקוד המשנה נוקדה על פי כ"י קאופמאן אם כי פה מלאכה מורכבת עמדה לפנינו לנקד את המשנה על פי כתב היד הנ"ל, שכן הנקדן טעה פעמים רבות ופעם ניקד כך ופעם כך, כ"כ יש קושי לעמוד על הדגש באותיות שכן לפעמים לא ברור בכה"י האם אכן נקודה לפנינו או רק נראה כך. כדי לעמוד על דרכו של הנקדן, יש צורך בבחינה מדוקדקת על צורות הניקוד לאורך כל הדרך, דבר עליו שוקדים רבות במכון. יצויין כי הנקדן ניקד על פי דרך שהיתה מקובלת בזמנו - ימי הבניים המוקדמים, לדוגמה: מפיק בה"א, בימנו מקובל להשימו בתוך האות והוא שם אותו מתחת האות כמו שהיה מקובל בזמנו במקומו, בדברים כמו אלו השתמשנו בשיטה המקובלת כיום. שינויי נוסח במדור זה נביא את כל שינויי הנוסח שבמשנה על פי כל הכ"י שקיימים אם כי בשל הצפיפות יבואו על הדף רק שינויים משמעותיים ובסוף כל כרך את כל השינויים. כ"כ נביא שינויי נוסח ממקורות שמצטטים אותם. הגהות התנא מצפת הגהות שכתבן ר' יהוסף אשכנזי ממקובלי צפת בתקופת האר"י והבית יוסף. המהרי"ט כינה את הגהותיו "הגהות על משניות שהוגהו על טהרת הקודש" כמו כן מסופר שהאר"י הקדוש היה הולך אליו כל ליל שבת ללמוד איתו משניות כנויו "התנא מצפת ניתן לו בגלל שהיה שונה המשניות בניגון ובגלל מקומו צפת. הגהותיו שונות משאר ההגהות בכך שאין מטרתו לעמוד על שינויים משמעותיים בדווקא, אלא על כל שינוי חסר וייתר, וכן לפניו היו כ"י יד רבים עתיקים בנוסח ארץ ישראל (מקומו), שהכ"י העתיק מבניהם הוא בין 1300 שנה, גם פה עבודה קשה עמדה לפנינו שכן ההגהות לא שרדו במקורן, וב"ה הם נשתמרו בפירוש ה"מלאכת שלמה" למשנה, שכי"ק עמד לפניו והוא מביאו בעקביות. וכן בפירוש "אהבה בתענוגים" לר' אברהם אזואלי אלא שלצערנו פירושו שרד על סדר נזיקים בלבד, וכן חכמים רבים הביאום אם כי לא בעיקביות. פירוש ר' נתן אב הישיבה פירוש זה הוא הפירוש הקדמון ביותר לכל המשנה שקיים בידנו מחברו הוא אחד מגאוני ארץ ישראל: רב נתן אב הישיבה, יחודיותו היא גם בכך שהוא הפרשן היחיד שעמד לפניו נוסחה הארצי ישראלי של המשנה נוסח מהדורתינו. הפירוש יצא לאור כנספח במהדורת משניות אל-המקורות לפני שנים רבות.על ידי הרב יוסף קפאח שתירגמו, ואם הערות לרב זק"ש. אלא שהוא יצא על פי כ"י שכתב הרב קפאח עצמו על פי כתב יד שנמצא בתימן ונמכר לספרייה ע"ש שכטר, בגלל העתקה וכן דרכי ההדרה שהיו אז, נפלו לא מעט שיבושים בפירוש, וכ"כ בכ"י המקורי היו חסרים מספר דפים, מאז ועד היום נתגלה עוד כ"י של החיבור באנגליה והוא משלים את כה"י הן בנוסחו והן במקומות החסרים שבו היו שלמים, אנחנו ההדרנו את הפירו ש בתרגום חדש על פי הכ"י המקורי ועל פי כה"י שנתגלה וכן על פי מעט קטעי גניזה ומקורות, ואפשר לומר פנים חדשות באו לכאן. לשון קדמונינו במדור זה עסקנו בכל הלשונות המופיעים בכ"י ולנו הם אינם מוכרים וכ"כ בדרכי הניקוד. משמרות כהונה בתקופת הגאונים עדיין חיו בארץ ישראל כוהנים שייחוסם במשמרות היה ידוע להם, כמו כן בגניזה של קהיר נימצא קטע מסידור תפילה ממנו עולה שמנהגם אז היה אחרי התפילה בשבת להכריז דרך שאלה ותשובה מה התאריך לבריאה? אי זו משמרת היתה אמורה שבת זאת לשמש בבית המקדש לו היה קיים? וכו' כמו כן נמצאו מספר קטעים של כ"י למשנה מארץ ישראל, שבמסכת שבת מופיע ע"י כל פרק מעשרים וארבע פרקי המסכת שם של אחת המשמרות לפי הסדר, מה שמסתבר שבכל שבת הם היו קוראים את הפרק של המשמרת שהיתה אמורה אז לשמש בבית המקדש בכדי שיזכרו זאת לכשיבנה המקדש, אנו החזרנו עטרה ליושנה והשבנו את שמות המשמרות למקומם ע"י כל פרק. כמו כן הדפסנו כנספח בסוף את תרופתיו ועצותיו בעינייני רפואה של רבן גמליאל השישי אילו השתמרו בספר רפואות של גוי בן זמנו. משום מה ה ההודעה פה לא מוצגת על פי הרווחים ששמנו בה

תוקן על ידי עע678 ב- 14/10/2014 05:15:50