| נשלח ב-22/10/2014 18:10 |
|
| |
זכות הקיום של הרפורמים (מוקדש לביליצר)
בעקבות דברי ביליצר, שישמח לדעת מהיכן זכות הקיום של הרפורמה. ומתנה את הדיון בכך שלא יתחיל עם הטענה שכביכול חז"ל עשו רפורמות. ותגובת אמשלום שם, שתנאי זה הוא כמו לדון באלגברה בלי להזכיר מספרים. בודאי כולם ישמחו לדיון זה. ולפחות אל תתחילו מהמספרים שבילי ביקש לא להתחיל מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2014 18:10 |
|
| |
אני חושב שאין כאן מה לדון, כי עצם חיפוש ה"זכות קיום" יסודו בהנחה אורטודוקסית, שהטקסטים מחייבים. ומן הצד השני אני מסכים עם ביליצר, שאם הדיון הוא האם טקסטים מחייבים, אין להתחיל אותו מהשינויים שחז"ל עשו. כי הם עשו אותם בתוך מסגרת של תפיסת הטקסט כמחייב, והשינוי היה אילוץ שנדרש כדי להמשיך ולראותו כמחייב. ואילו הרפורמה המודרנית, לא פועלת כדי שהטקסט ימשיך להיות מחייב, אלא מבלי לראותו מחייב. אבל מכיון שהרפורמים לא מחוייבים לחז"ל, לא ברור מה הם צריכים להוכיח מחז"ל כביכול או שלא כביכול. נכון הדבר שבתורה עצמה ברור שהטקסטים מחייבים, ושעל סטיה יש עונש מוות, וכדו'. אבל כל זה אם נתפוס את הטקסט כמחייב, אבל אם נניח שהדברים שנאמרו שם מייצגים הלך רוח מסויים, שהוא עצמו יכול להשתנות, מה שהם ראו כדבר שיש להרוג עליו, אנו רואים כדבר שהוא מותר. וכן הלאה. אין מניעה לכל רפורמה שנרצה. אפשר לשאול מדוע הרפורמים מגדירים את תורתם כיהודית, וכי כל מי ששואב השראה מהתנ"ך מציג תורה יהודית? וא"כ גם לנצרות אותה זכות בדיוק, גם היא בחרה מה שרצתה מהתנ"ך? ויש להשיב, שתורת הרפורמים היא יהודית, מכיון שיהודים בחרו בה. חלק מהיהודים תופס כך את התורה, וגם אם לא נרצה זה זרם בדת היהודית. אם נוצרים היו אומרים את אותם הדברים (הם לא יכולים להגיד בדיוק אותם דברים, כי הם לא יכולים לומר שמדובר בסוג של חיבור למסורת אבותיהם, אבל זה לא העיקר כמובן). היהדות מתפצלת, כמו כל דבר חי שיכול להתפצל. ובמהות החלק האורטודוקסי נעוצה הקביעה שאינו יכול להכיר בזרמים אחרים, כי לדידו הטקסטים מחייבים. ואילו במהות החלק הרפורמי לא נעוצה קביעה כזו, ולכן הוא יכול להכיר (אם בא לו) בכל זרם אחר שישאב השראה מהיהדות, (או ממקום אחר).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2014 18:15 |
|
| |
ואולי יש להוסיף, שהאורטודוקסיה מקריבה את האפשרות של דת עדכנית וחוייתית, בכדי שהדת תשרוד עוד. והרפורמה מקריבה את האפשרות שהדת תשרוד, כדי ליצור דת עדכנית וחוייתית. ההשקעה ב'כאן ועכשיו' היא גם סוג של 'בטחון', אנחנו לא צריכים לדאוג לאלקים שהדת שלו תשרוד. הוא בטח יסתדר. או בסגנון בריסקאי "אנחנו לא פועלים של הקב"ה". רק צריך להיזהר שחוסר ההישרדות לא יקרה תוך מספר שנים, כי אז העדכון והחוייה מאבדים את האפקט. נראה לי שסקרים מלמדים שבמבט על כמה דורות, הקבוצה הרפורמית משמשת תחנת מעבר, דהיינו אלו שמתבוללים, מבלים כמה דורות בקהילה רפורמית, ולאט לאט זולגים החוצה הם או הילדים או הנכדים. כל עוד יש מלאי של יהודים, זה עובד יופי. אבל צריכים לדאוג שיהיה מספיק חרדים, כדי שיספקו עוד ועוד אנשים שיוצאים ורוצים לחנות כמה דורות באיזור מסורתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2014 18:21 |
|
| |
ישיביש,הט
א תודה על ההקדשה ולכבוד הוא לי , דבריך נכונים וכמובן שאין מה לשאול את מי שלא מרגיש שהטקסטים מחייבים, השאלה מתחילה דוקא לרפורמים [וכמדומני שהגאונה הצדיקה והרבה אמשלום תליטא בתוכן] שכן מרגישים שיש צורך לרפורמה להצליב את רפורמתם הלא מחייבת עם הטקסט המחייב ולכך שלא תהיה סתירה ביניהם,
ב אינני מסכים בשום אופן להגיד שהם זרם מתוך הדת היהודית , מלבד זאת שהמלה דת =חוק ,סותרת את אידיאולוגיית הרפורמה
תוקן על ידי ביליצר ב- 22/10/2014 18:22:37
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2014 18:37 |
|
| |
הדיון על 'דת' שולי לגמרי וסמנטי בעיקרו כדי לדעת את משמעותו המדוייקת יש ללמוד פרסית.. כמדומני שההצלבה (או איך שתקרא לה) עם הטקסטים המחייבים, באה ברמה של יניקת השראה וענין וקשר מסויים לרוח הדברים. חז"ל רצו להיטיב לעמם ולחוות את חווית הדת בדרך שלהם, שנראתה להם, ושהתאימה לתקופתם. אף אנו כן, ואילו, אתה ביליצר, אינו נוהג כמונו וכחז"ל, אתה לא חווה בדרך שלך ושמתאימה לתקופתך! הטקסטים בהחלט מחייבים, הם מחייבים אותנו לקלף את העטיפה הזמנית והמקומית, ולחלץ את רוח הדברים, שהיא להיות כמוני!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2014 19:16 |
|
| |
לא הבנתי מה זה כמוך או כמוני ,מדובר ברצונתיך העכשויים או בהוויתך העכשוית ?, אני כן חושב שהפסיקה ההלכתית צריכה להתחדש רק לא יודע איך עושים זאת ומכח איזה סמכות,
הדיון כפי הגדרתו לא יכולה להתקדם אם הרבנית אמשלום כבר קבעה שאין לה טיעונים אילולא חז"ל, מעניין אם מישהו כאן בקיא בהגות הרפורמית הקדומה בכדי להעיד שהיא קמה על משנה סדורה מכח סמכות לכדי אחיזה או סתם אידיאולוגיה של כורח המציאות ,התאוה והמסתעף ,או שהוגיה בכלל קמו אחרי פריקת העול והמציאו אידיאולוגיה הצדקתית,ואז בצדק יכה רב חיים על קדקדם "תירוצים"
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2014 19:57 |
|
| |
לא נראה לי שזו היתה כוונת אמשלום. הגם שהיא באופן אישי יונקת הרבה מחז"ל, ואפילו השירים שלה יכולים להיות במסגרת לשונות חז"ל, כגון שיר המבוסס על משנה ביומא. החויה התרבותית של השיר מבוססת על חיבור רוחני לעולם החזל"י. בכל אופן הויכוח הזה עתיק יומין, גייגר הטיף להתנתקות מחז"ל, ואילו חורין ויעקובסון צידדו בשימוש בנימוקים פנים חזליי"ם.
|
|
|
|
|