מרכיב אישיות 'רבני'-לאזכרת הרב שך

מיימוני,

בעולם הזה אין אנשים מושלמים. לענ"ד אפילו פוסקים גדולים, עד כמה שמשתדלים לפסוק הלכה ללא פניות, לפעמים אינם חפים מטעויות הנובעות מפניות. נוכחתי בויכוחים בין תלמידי חכמים שמתוך ריתחא דאורייתא רבו זה עם זה בבית המדרש בצעקות מתלהמות כאילו היו תגרים בשוק, ובד"כ כל אחד מהם היה משוכנע כי דעתו אמת ודעת רעהו הבל, ולא היו באמת מסוגלים להקשיב זה לזה עד שנרגעו. על-כן נאמר על הדורות האחרונים ותהי האמת נעדרת. וגם נאמר אז נדברו יראי ה', נדברו, כלומר הקשיבו זה לזה, כי זה העיקר. תיקון מידות הנפש הינו מקצוע גדול בתורה. לאדם שתי אזנים ופה אחד, ללמדנו שההקשבה חשובה יותר מהדיבור. לענ"ד ההבדל בין מוכיחים רותחים למדברים בנחת, שמוכיח רותח בנקל עלול לא לשמוע לא את דבריו-הוא ולא את דברי רעהו, ואילו מדבר בנחת משתדל להקשיב הן לדברי-עצמו והן לדברי רעהו. וכבר אמר הקב"ה למשה רבינו: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל.

ירוחם,

דברי חכמים בנחת נשמעים. אחרי רבי עקיבא נסתתמו מעייני החכמה וכבר לא ידעו לדבר בנחת. רבי יוחנן יצא מדעתו אחרי שהרג את ריש לקיש, וזו הוכחה לכך שההקשבה הכרחית לדיבור.

ירוחם,

אפשר לנסות להבין בכללות מדוע יש מחלוקות המפלגות את הציבור, כגון מחלוקת יהודה ויוסף, או מחלוקת דוד ושאול, או מחלוקת ממלכת יהודה וממלכת ישראל, או מחלוקת רמב"ם ומתנגדיו, או מחלוקת הלמדנים והחסידים, או מחלוקת החרדים והציונים. אפשר לומר שהאמת צומחת ממחלוקות לשם שמים, ואפשר לומר שמחלוקת הגורמת לפילוג נובעת מקטנות-מוחין של שני הצדדים החולקים. מכל מקום, לענ"ד מוטב ללמוד מאלה שהיו מסוגלים להקשיב לכל הדעות, כגון שלמה, או הלל, או רש"י, או רבי מנשה מאילייא, או הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שנאמר האמת והשלום אהבו.
 

אריאל,

שאלה טובה. פוקו בספרו "תולדות השגעון בעידן התבונה" טען שהשיגעון הינה הגדרה תרבותית אשר באמצעותה הציבור מגדיר את הנורמה. אם פעם המשוגע היה מישהו שהחברה הבינה שעליה ללמוד ממנו משהו המתוקן בו יותר מאשר ממנה, לדוגמא דון קיחוטה של סרוונטס, הרי שבתקופה המודרנית בד"כ כל מה שאיננו לפי אמת המדה של תבונת הנאורות נחשב לשגעון שאי-אפשר לסבול. מכל מקום, מאז ומעולם יישוב הדעת היה נחלתם של מעטים. זה לא עשה אותם לנורמלים, אלא לכאלה החוזים את דרך הישר הנכונה לכלל האנושות. אדרבא פעמים רבות נחשבו למשוגעים. למי רוב הציבור העדיף להקשיב לנביאי האמת או לנביאי השקר? את מי החשיבו לנורמלי ואת מי למשוגע?