|
|
| נשלח ב-19/11/2014 15:44 |
 |
| |
| מלא_כבודו כתב: |  | | סליחה . לא שמתי לב לשאלת כב' . ובכן הצבא הוא מקום לא טוב . מנסיון . אבל כמו קפיטליזם . עדיין אין תחליף שמתקרב להחליף את השיטה הנוכחית . המקרה שבו בחור צעיר נהרג הוא נורא . אבל הוא נהרג כדי שאחרים יוכלו לחיות בצורה סבירה . להחליף את זה בשיטה שבה אף אחד לא חי כמו שצריך . יכול להיות עוד יותר גרוע . וגם להתבטא במספר הרוגים . אגב . כב' בטוח שזה קשור לאשכול ???! |
|
אני חושב שבמצרים היית להם גם תירוצים יפים למה לחטוף את הבחורה היפה למלך.
וכן, זה נושא האשכול.
אני רק רציתי לעורר אותך לעובדה שאין הבדל בין ימי מצרים לימינו בעיין זה, זה רק עניין של שפה והגדרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2014 16:56 |
|
| |
אגב, יש שיפור בולט בהתנהגותו של אבימלך לאחר החוויה עם שרה.
כשיצחק מגיע הוא לא ממהר לחטוף אותה עד 'כי ארכו שם הימים וישקף אבימלך בעד החלון'...
כלומר רק לאחר שמצא תצפית טובה שתאפשר לו לוודא האם האישה פנויה (ואז כשתברר שלא הוא מושך ידיו ממנה ואף נוזף בבעלה).
כך שהסיפור אינו אותו סיפור וגם תובנותיו ומוסריו ברורים למדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 01:01 |
|
| |
ירוחם, לא אתה זה שטוען תמיד שיש להתייחס לפשט הפסוקים?
כשזה לא מתאים לך נדחקים פתאום לרש"י?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 01:34 |
|
| |
ת"ר כל מה שירוחמשמ רוצה לעשות בתורה – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 08:34 |
|
| |
מחקתי הערות אישיות בתוך ההודעות.
להבא ימחקו ההודעות עם ההערות, ואולי גם כל הגיגי אותו כותב.
חכמים וטפשים גם יחד - הזהרו בדבריכם.
מ. משנה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 22:17 |
|
| |
במקום להעלות השערות רחוקות יותר או פחות, אמרתי לנפשי, הבה נצעד בעקבי הצאן, הלא המה חכמי המקרא, אולי ציד בפיהם – ואכן מצאתי שם פתרון להמון תעלומות שמבראשית, החל מניתוח היסטורי ועד להשוואה למערבונים (או סרטי ג'יימס בונד), ותן לחכם ויחכם: אֲחֹתִי רַעְיָתִי – שלושת סיפורי הרעיה-האחות בספר בראשית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 22:47 |
|
| |
לא בטוח אם אתה ציני או לא . אבל במקום להעלות השערות רחוקות יותר או פחות . הלכת לראות מה אחרים כתבו . ומצאת השערות רחוקות יותר או פחות . לא ? כלומר זה נחמד שהסיפור השלישי הוא כבר פארודיה עצמית מודעת שמתייחסת למסורת סיפורים מבוססת . נניח כמו קאזינו רויאל שהבאת . (או נניח בלתי נסלח של איסטווד) . אבל לפי איזה קריטריון זה מקדם לקראת ההסבר הנכון של הסיפורים . נראה לי שכב' יסיכים שעובדתית לפחות . זה הסבר שחורג ממה שבאלף השנים האחרונות חשבו על הסיפורים .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2014 23:07 |
|
| |
קצת ציני כמובן :) אבל ההשערות של חוקרי המקרא פשוט יותר נראות לי - ובוודאי שההסברים שלהם חורגים ממה שחשבו באלף השנים האחרונות, אחרת הם לא היו כ"כ מעניינים!
ואגב, אין "הסבר נכון" לסיפורים האלו - ההנחה היא שהם נכתבו בידי אנשים שונים, לקהלי יעד שונים, וכל קהל יעד הבין מה שהבין, אנחנו רק מנסים להתחקות אחרי העקבות הקלושים שנותרו...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2014 12:10 |
|
| |
אברהם
זה מתחיל בזה שמכנים אמא חטופה את אחת האמהות שמעולם לא נחטפה מעשית.
היא יכלה להחטף בפוטציה. מכתירים אותה אצלנו כחטופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2014 12:20 |
|
| |
אברם, הפוסט שלך יפהפה, כרגיל. וההשוואה למערבונים ראויה לזכות בפרס אוסקר לבלוגים. לגבי עצם ההשערה, נראה לי שההשערה שלי יותר משכנעת כיון שהיא לוקחת בחשבון את המבנה המשותף של שלושת הסיפורים. היסמכות הסיפורים זה על זה אינה רק במובן שסיפור א' מבוסס על ב' אלא שהבאת הסיפורים האחרונים במקרא נסמכת על היסודות שלמדנו בסיפור הראשון, כפי שביארת בטבלתך, כך שהמקרא בונה את הסיפורים האחד על רעהו וא''כ עלינו להבין את מטרתו.
|
|
|
|
|
