אני לא מבינה איפה המנהלים. באמת אי אפשר לנהל פה דיון רציני, מקס עובר באופן קבוע על כללי הפורום וכל הדיון אצלו הוא אד הומינם, כלומר לגופו של גולש ולגופם של אנשים, זה ממש לא מתאים לפורום של אנשים חושבים. הוא מציף את הדיון בתגובות כך שאי אפשר להתעלם ולדון כאילו הוא לא נמצא. איפה המנהלים? אני באמת רוצה לדון בנושא כל כך חשוב, ואי אפשר!
מקסמן, אתה כותב שהחרדים הם אפילו לא עבדים של אלוקים... ה' ישמור ממילים כאלו. אני חרדית ומשתדלת להיות עבד לה', בשביל זה יצאנו ממצרים. כמו כל העדר השמרני, אתה אומר בפירוש שחרדי זה לא להיות חרד לדבר ה' אלא לנורמות החברתיות הנוקשות. לגבי הטענות שלך אלי, אז לא, אני לא הנשים שראית בסרט, אני גם לא פמיניסטית כלל, אני רק מחפשת צדק על פי תורה. זה הכל.
סיפור הגירושין שלא רצית לקרוא, אינו רק סיפור אישי, אלא סיפור על קהילה דורסנית שבה העסקן מחליט מי יתגרש ומי לא, וכאשר אישה עושה היפך רצונו (כלומר מתגרשת) הרי הוא מכפיש אותה בכל הקהילה ופועל נגדה בכל דרך אפשרית, והכל בהסכמת הרבנים האטומים שאין להם טיפת רגש לאישה שגם כך עברה חיים קשים מאוד. המצב בציבור החרדי כיום הוא שנשים כמוה נרמסות בצורה לא אנושית ואין מי שיגן עליהן כי כל בעלי הכוח והשררה הם גברים, וכנגד זה רוצים שתהיה אישה חזקה ומשפיעה בציבור החרדי, כמו חברת כנסת, שתפעל למען אותן נשים נרמסות.
כל החרדים והחרדיות המכריזים יומם ולילה שהם מאושרים להיות חרדים, הרי זה רק כי התמזל מזלם להיוולד במשפחה אשכנזית מיוחסת לתפארה, ולקבל שידוך טוב. מי שנולד להורים גרושים, או בעלי תשובה, או ספרדים, או מי שהתחתנה עם בעל שהתגלה אלים וסרבן גט- אין שום עזרה מהקהילה, רק דורסנות ויחס גרוע. חברה שדורסת את החלשים היא חברה בעייתית, ואת זה באו הנשים האמיצות הללו לפתור- בדיוק כמו רוח התורה שדורשת מאיתנו "אלמנה גר ויתום לא תענון". אז כן, אני נשואה ומאושרת, אבל אני גם מסוגלת לראות את מי שלא זכה לחיים וורודים, לחוש אמפתיה כלפיו, ולכעוס למראה היחס הגרוע שמקבלים כל אלו בחברה החרדית.
 |
|
|
