תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך רבי. ולא החזיר לו.
אמר לו: ריקה! כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי. אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.
יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי.
אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי?
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: מפני מה?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות.
הקושי הגדול בסיפור זה הוא אמירתו של רבי אלעזר: 'ריקה, כמה מכוער אתה'.
הלא קל שבקלים אינו אומר כן. וכי אי מי מאיתנו היה אומר לאדם מכוער כדברים האלה?
אמנם הגמרא מקדימה שהיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה, אבל עדיין אין זה מסביר את האמירה הקשה הזו. אם כבר זה רק מוסיף קושי; האם הגמרא באה ללמדנו שלימוד תורה הרבה מביא להשחתת המידות?
אולי יהיו כאלה שישמחו לפרש כך, אבל כמובן שלא מסתבר לתלות זאת בכוונת הגמרא.
עוד יש להעיר, אם אכן הפריע לרבי אלעזר כיעורו של אותו אדם, היה לו לומר 'כמה מכוער אתה'. מדוע הוא פותח את דבריו במילת הגנאי 'ריקה'? [בתנ"ך נמצא כמה פעמים התואר 'ריקים', ומפרש המצודת ציון (שופטים ט ד) - ריקנים מכל מעלה].
נראה לי להציע פיתרון לבעיה:
רבי אלעזר הבחין באותו אדם שהוא בעל עבירה. אולי הכיר אותו וידע את מעשיו, או שהכרת פניו של האיש ענתה בו שבעל עבירה הוא.
האיש לא ידע כמובן את שבליבו של רבי אלעזר ולכן נתן לו שלום.
רבי אלעזר, מתוך כעסו על האיש, לא החזיר לו שלום.
כעת נתכוון רבי אלעזר להוכיח את האיש, ולהטותו מדרך מיתה לדרך חיים, ולכן אמר לו 'ריקה', דהיינו חוטא שכמותך.
'כמה מכוער אתה' - כמה מכוערים מעשיך עד שהם עושים רושם על פניך.
'האם כל בני עירך מכוערים כמוך' - כיצד לא תבוש לבוא בחברת אנשים הגונים כאשר אתה נמצא בדיוטא תחתונה. חזור בך מדרכך הרעה ועשה תשובה.
לרוע המזל, האיש לו הבין כלל ועיקר את כוונת רבי אלעזר. הוא הבין את דבריו כפשוטם, שרבי אלעזר אינו מתכוון אלא ללעוג לו על מראה פניו, ולכן השיב לרבי אלעזר מה שהשיב.
משראה רבי אלעזר כך, הבין שחטא. הוא חשב לקיים מצוות תוכחה, אבל כיון שהאיש לא הבין את כוונתו הוא כלל לא הוכיח את עמיתו, אלא רק נשא עליו חטא, ולכן הרבה בבקשת סליחה ומחילה.
לכל הסיפור הזה מקדימה הגמרא שהיה רבי אלעזר מטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה, שכן כל אלה הביאוהו לידי כך שלא ידבר עם האיש בגובה העיניים. לא מפני מידות שאינם מתוקנות חלילה, אלא התורה שלמד והשמחה ששמח ודעתו שגסה עליו גרמו לחוסר שימת לב לעובדה שהאיש שאיתו הוא מדבר רחוק מהמקום בו הוא נמצא, ואינו מבין אותו.
כעת צריך לעמוד על המסר העולה מהסיפור, אותו דרש רבי אלעזר מיד לאחר שזכה במחילה. אבל השעה כבר מאוחרת, ואני משאיר את זה לפעם אחרת.
