תורה אחת לכם ואחרת לנו.

הוא שכתבתי. 


חשבתי שתכתוב שישנם דברים המותרים לאדם הפשוט ואסורים לת"ח, אלא שהן הלכות שאינן נהוגות בימנו.

נישטאיך וכולם

הנושא, בצורתו זו, הוא רכילאי.

האם כוונתך לומר שרבנים ודיינים היום אינם נוהגים לפי ההלכה? זו לא תופעה חדשה. בלי להביע דעה לגבי האנשים המתוארים בלינקים, הרי ידוע לנו שזו, הטית דין, היתה כבר בימי הנביאים והם צעקו נגדה.

הממנה דיין שאינו הגון כנוטע אשרה (=עץ המשמש לעבודה זרה)  ליד המזבח.

האם הכוונה היא לדון בשאלה כיצד מערכת חינוך הנוהגת לפי ההלכה, מערכת לימוד ישיבתית, מערכת בחירה ומינוי של רבנים ודיינים ומערכת ביקורתית - כולן נכשלות ומאפשרות לתופעות כאלו לצוץ, אם הן אמנם קיימות כנטען?

יתכן שהתשובה היא שיצר לב האדם רע מנעוריו, ואדם מורה לעצמו היתר, ותלמיד חכם מסוגל יותר מכל אדם אחר למצוא נימוקים לטהר את השרץ. זה חלק מן הכישורים האינטלקטואליים שלו...

כפי שציין ישיבישער, זו הזדמנות לדון בנסיבות שבהן דווקא תלמיד חכם יכול להקל על עצמו יותר מאחרים.

ויתכן לכוון את הדיון לגבי הבעיה של זמננו: העדר סמכויות של המערכת השיפוטית ההלכתית מכאן, ואיסור גורף על פניה למערכת מתפקדת, אם כי לא לפי ההלכה, של בתי המשפט החילוניים. מה יעשה אדם שזקוק לעזרה? האם יש מנוס מפניה ל"ערכאות" כפי שמכנים אותן? האם יש כאלו שהמסלול לערכאות קל יותר עבורם וכאלו שישלמו מחיר כבד על נסיון להציל את עצמם?

כל אלו נושאים הראויים לדיון. אבל דבר אחד לא בא בשום פנים ואופן: עיסוק בשאלות רכילאיות, גם אם הן עוסקות בבירור המציאות העכשוית. אמנם דיון בכל הדברים שעליהם כתבתי, כפי שודאי רצה נישטאיך, הוא רצוי וחשוב.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אם הדין צדיק או לא - זו רכילות
אם יש תופעה ולפיה רועי העם אוסרים להם דברים המותרים לעצמם - זו אינה רכילות

שלום

מלבד הדיונים הנ"ל, יש מקום לדון האם יש איסור בתביעה של הרב משה יוסף.

למיטב ידיעתי אין תביעה ממונית שלא לשדר קלטת שנלקחה שלא ברשותו. טוב, נכנסתי לנושא סבוך, אבל כוונתי במקרה הזה שהקלטת ,לכאורה, הוקלטה שלא מידיעתו של הרב, סבורני שאין בזה זכויות יוצרים גם לדעת הפוסקים הליברליים יותר.

כשאין תביעה ממונית אך ברור שיש תביעה אנושית, האם יש איסור לכפות תביעה כזו בערכאות?
מלבד זאת, צריך לברר מה מעמדן ההלכתי של החברות בע"מ שעומדות מאחורי הערוצים, אולי מותר לתבוע ישויות כאלו במערכת המשפטית בה הן קיימות, מערכת המשפט? שהרי בדיננו ספק אם יש את מי לתבוע, במיוחד בסוג תביעה זו.

מעניין אותי אם יש מקורות שדנו בשאלות אלו, אשמח אם מישהו יעדכן.

מיימוני

נישט

ראשית ייש"כ על מראה המקומות והסברות.

לעניין תביעות שאינן ממוניות, בתי המשפט דנים גם בעניינים מנהליים וצווי הרחקה ושאר דיונים שאין בהם למיטב ידיעתי תביעה ממונית, כלומר הגנה על זכות כל שהיא בנכסים, כי אם הגנה על זכויות אזרחיות ואנושיות כמו כבוד פרטיות וכדו'.
הסברא שהעליתי הייתה שסוג תביעה כזה שאינו דין ולא בר דיון בדיננו, ומנגד הוא גם לא מהווה נטילת זכויות ממוניות שלא קיימות לדיננו שאז זה היה גזל, אין בו איסור.

ולעניין סברתך שהאיסור הוא בפניה ולא בנתבע. זה נראה נכון. אך עדיין יש מקום לדיון, שכן הגוי הוא בר דיון ובר תביעה בדיננו, ולכן יש איסור לרומם שם הערכאות שהם יכפו בשבילנו את זכויותינו. אך חברה בע"מ שיתכן ואינה ברת תביעה, ובמיוחד בזכות שאינה ברת תביעה, אין עניין לפנות לדיננו ולקבל היתר, שהרי אין כאן הצלה למה שאנו זכאים לפי הדין אלא דבר חדש המוקנה מכח החוק בלבד, ואין בו משום ייקור הערכאות כי אם פניה לגוף היוצר את המצב המשפטי הנוכחי.

אכן יש כאן פנייה לקבלת צו, ולא לקבלת פיצוי, כלומר אין כאן תביעה ממונית. אמנם בסוף הדברים נרמז לתביעה ממונית.
לדעתי, זה לא העניין וגם לא החברה בע"מ. למשפ' יוסף אין בעיה לפסוק ששופטים ועובדי פרקליטות ותביעה משטרתית לא מצטרפים למניין. אני יכול לנחש גם שאפשר למצוא אצלם איסור ללכת לערכאות בלי פלפולים. יש לי הרגשה שאם אני אתבע את בד"צ בית יוסף לערכאות, אף אחד לא יפלפל בעניין, אלא מיד יאשימו אותי ברשעות (על כך שמשפ' יוסף יודעת להאשים בהאשמות מופרכות למדנו לא מזמן).

יש

אתה התכוון שבד"ץ בית יוסף הוא חברה בע"מ, ושתרצה לתבוע על הסרת כשרות שגם זו לא תביעה ממונית. הבנתי נכון?

אם כן, אינני יודע אם הדימוי נכון, כיון שהתעודה היא בסופו של דבר בחתימה אישית, וניתן לתבוע את החותם. וגם צריך עיון אם ישנה איזו התחייבות חוקית או הלכתית להעניק תעודה. כמו כן תביעת לשוה"ר למיטב ידיעתי אינה מזכה בפיצוי כספי על פי ההלכה, ואם תפנה לביהמ"ש בבקשה כזו, יהיה הדבר גזל בידך, (לכאורה).

נחמד
נחמד לפלפל, אבל בוא נניח שאני אתבע הוצאת ספרים של הגדוילים (נניח שילקוט יוסף יוצא ע"י חברה בע"מ) שיורידו משם משהו כי יש עליו זכויות יוצרים או כי הוא פוגע בפרטיות שלי. האם לא יכתבו עלי פשקווילים?
להגן על הנוכלים, גם אם שמו אותם לראש, איננו מעשה ראוי.

יש

אתה כופר באיסור הערכאות?

כי אם לא, אז איזה מין טיעון זה לומר שלו יהי כך וכך 'הם' יאסרו עלי רק לטובת עצמם. כשדיברת על הבדץ עצמו, היה בזה טעם כי ראינו שכשתובעים ב"ד נהיה רעש, אבל סתם להעלות טיעונים?

למקרה שאתה או מישהו אחר כאן סבור שאכן אין איסור ערכאות על מערכת המשפט הישראלית, אומר שגם אם מישהו יצליח למצוא בסיס הלכתי לתוקפם של כל מיני חוקים מעוותים, עדיין מערכת משפט שהחברים בה גוזלים אנשים מכח רצונם בלבד, היא ללא ספק הערכאות שעליהן נאמרו כל האיסורים והדינים.
אסתפק בשתי דוגמאות לגזילה,
א. ביטול פיטורין בשל אי ביצוע שימוע גם כאשר הפיטורין נבעו מסיבה בלתי תלויה, כשלחובת השימוע אין חוק אלא פסיקה שרירותית בלבד שהחילה על מעביד חובה של תום לב שלא קיימת כלפי שום גוף או אדם אחר במסגרת השוק, זהו גזל ושוד ללא צל של לימוד זכות.
ב. פסיקה שלא ראיתי בעצמי אך פורסמה בעיתון, חייבו גננת שלא ביטחה את תלמידיה בפיצויים שהיו מוטלים על חברת הביטוח, אף שלא הייתה רשלנות מצידה ואין חובה חוקית לבטח. זה מיצוי של שיטת ה'כיסים העמוקים', עד שמי שגרם שלא יהיה כיס עמוק חייב כאילו הוא הכיס, ומכיון שהכיס הוא סיבה עצמית לחיוב ללא קשר לרשלנות או חובה שבדין, ממילא ממלא מקומה חייב באותם תנאים.

מה הקשר לשאלת תוקפו של איסור ערכאות? אני רק אומר שנישט צודק בכך שיש מי שחושב שהאיסור תקף רק לגבי ולגביך אבל לגבי עצמו.

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=78681

הגר"א יוסף: "אבא מה אנו עשינו לך?" הגר"א יוסף מבקר את המאבק יעל ירושת אביו זצ"ל:


"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו - מי התיר ללכת לערכאות?", כך התבטא הערב (ג') בנו של הגר"ע יוסף רבה של חולון הגר"א אברהם לקרב הירושה של אחיו ואחיותיו.