שקיעת האיסלם והיהדות החרדית

האקדמיה הטכנולוגית אינה ערך, האקדמיה של מקצועות הרוח היא כן

ישיביש
כמובן שאתה יכול לומר שהאקדמיה היא ערך, אבל בעיני האקדמיה עצמה היא בהחלט ערך.
כמובן זה לא רק במדעי הרוח, אלא בכלל המדעים.
דומני שרבים סבורים כך ממש בניגוד לדעתך, וחושבים שידע/הבנה/הכרה הם דברים חשובים ללא כל תכלית נפרדת.
מדבריך נראה שאינך מכיר כלל את האקדמיה. מתמטיקאים חושבים שהמתמטיקה התיאורטית שלהם היא חשובה, פיזיקאים חושבים שהפיזיקה התיאורטית שלהם היא חשובה, והיסטוריונים חושבים שהכרת ההיסטוריה היא חשובה. כמובן, כשהם באים להשיג לגיטימציה (ומימון) מאנשים כמוך הם משתדלים להציג את התועלת שיצאה ממחקריהם

כנראה שלא קראת מה כתבתי

אליקים,

המלה השכלה קצת מטעה. נכון יותר לומר שיש חכמות יסודיות שטוב ורצוי ללמוד, ובתנאי שנלמדות מחכמים.
לדוגמא, חכמת הניגון, חכמת הלשון, לשונות וספרות ושירה, תולדות, חכמת הטבע, תזונה, רפואה, כלכלה.

ישיבשר

לאדם יש שני סוגים של צרכים - צרכים מיידיים ו/או ניכרים (מוני"כ), וצרכים שאינם מוני"כ. הצרכים המוני"כ הינם צרכים. כל השאר, בשל היותם בלתי ניכרים - הרי שצריך להדגישם, ועל כן קוראים להם "ערך" לאמר: כזה ראה והערך. (להגדרה יותר ברורה אפשר לומר ש"ערך" הוא כל מה שאחד מידידינו בפורום היה קורא "הקרבה למולך"). האקדמיה בנויה פחות או יותר על "לימוד", ו"לימוד" נוגע כמובן רק לאותם דברים שאינם ניכרים. המוסר הוא סמל לצרכים שאינם מוני"כ, מכיוון שהוא מתייחס לאישיות שלמה של האדם שממול, שאין תועלתו ניכרת לאדם המתחייב לו. אבל בכל הצרכים שאינם מוני"כ נדרשת "הקרבה", דהיינו השקעה של דבר שאין תועלת הקרבתו ניכרת מייד, אלא לאחר זמן. (כל זה לא אומר שלימוד תורה הוא שווה ערך ללימוד אקדמי, אבל גם לא אומר שלישיבשריות היא "כשרה" ואילו אקדמיזציה היא "פסולה")