טבע הטוב להטיב - הסבר לבריאת העולם?

הפילוסופים מחפשים וחיפשו את הסמכות מחוץ לאדם. כלומר מחפשים אדון לעצמם.
מבחינת היהדות זאת עבודת אלילים.

מה כל כך קריטי ליהדות שהם כל כך נגד כל סמכות חוצנית לאדם.
ניתן דוגמה פשוטה מאוד. 
אם אפשר להציל מיליון אנשים על חשבון אדם אחד:
המחפשים את הסמכות החיצונית לאדם, בוודאי אינטואיטיבית יאמרו שנכון יהיה להרוג אחד בכדי להציל מיליון. כלומר יש מישהו מעלינו ולו יש מיליון אנשים ולכן אנו דואגים לו שלא יפסיד מיליון מול אחד.
אבל שהסמכות היא האדם, אין דרך להרוג אדם להציל מיליון (רק אם הוא מתנדב להציל אותם מעצמו, כלומר מוכן להקריב את עצמו למען מיליון אנשים).

מאותו סיבה היהדות נגד מלכות ומשטרים, כי המשטר בוודאי פוסק על פי רוב, כי הוא רואה בכוח החברה ישות מפני עצמו, בדיוק כמו ישות האל הדמיוני לעיל שבשבילו נהרוג אחד להציל לו את המיליון, ככה המשטר למשל ישלול את חירות האדם בשביל לחנך אחרים (עונשים חברתיים להכניס אדם לכלא למען חינוך זולתו). 

תשימו לב שזה אותו עיקרון, חברה כישות, וסמכות אלילית, בשניהם הפרט טפל לכלל הדמיוני.
ביהדות אין כלל יש רק הפרט\אחד וזה תוקף הסיסמה היהודית "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד"
השם אלוהינו מול כל אלוהים אחרים ?! הוא אחד = הפרט.
כל סמכות דמיונית מישות האל הדמיוני עד כל ישות חברתית וכל כוח מפשט כמו כוח הכסף וחוקי קניין ואפי' חוקי התורה ?! כולם הם אלוהים אחרים של תורה והיהדות. וזה עומק המושג "וחי בהם" שאפי' חוקי התורה הם רק בתנאי "שחי בהם" כלומר הכל אמצעי לפרט\לאדם, ולא ההפך שהאדם נהרג למען חוק של תורה.
לשם הדוגמה: אברהם מתיר אשת איש למען וחי בהם (שהוא יורד למצרים הוא מתיר את אשתו להציל את עצמו) וככה בנות לוט מתירים עריות. ומכאן הוראת שעה של הנביאים מול כל חוקי התורה. כלומר התורה היא בידי האדם ולא ההפך. וזה תוקף סיפור החז"לי "תנורו של עכנאי"

הפילוסופים מנגד חיפשו את הסמכות מבחוץ, הדבר כשלעמצו של קאנט הוא האלילות שהקבליסטים מחפשים.
אם היהדות רואה בחקר הטבע, כאמצעי לדעת אייך האדם מנצח את הטבע האקראי ? הפילוסוף והקבליסט מחפש דווקא את הסמכות בטבע כלומר ללכת אחרי הטבע במקום לנצח אותו.

טוב עשו המדע שהתנערו מהפילוסופים, וכן מחפשים אייך לנצח את הטבע עם המדע והטכנולוגיה.
החיסרון של המדע המודרני היא, שהיא עוד בחשיבה חברתית (ישות חברתית) כלומר הם עוד מאמינים בישות החברתית ככה שכל הישגי המדע נופלים בידי ההון מכוח שהם מאמינים בכוח הכסף, כלומר שמגיע לאדם הפרט הם אומרים שהוא (האדם הפרט) מול כוח הכסף והקניינים, הוא תחת הברירה הטבעית או היד הנעלמת. הם עוד לא הגיעו לחשביה היהודית שהפרט הוא העיקר ולא הכלל הדמיוני ככה שמבחינתם קרבן תאונות הדרכים  שהם כמיליון הרוגים בשנה, כדאי לכלל האנושות. מבחינת היהדות המצאת המכוניות אסורה לגמרי.
כלומר החשיבה הנאורה עוד חושבים שנציל מיליון אנשים מול אדם אחד.

לסיכום:
ביהדות אפי' שכבר חקקו תורה, התורה היא לא הסמכות ואסור להפוך אותו בעצמה לאליל. וזה תוקף סיפור תנורו של עכנאי.
גם מול האלוהים האדם קודם לו, ולכן אומרים חז"ל שהאלוהים נחלתינו ולא שהאדם נחלתו.
היוצא מהחשיבה הזו שהפרט הוא עיקר והשאר אמצעיים לו.
בכל חשיבה אחרת מודרנית ופנאטית, הפרט טפל לכלל, כלומר הכלל הדמיוני בעצמו הוא אליל או יש אליל מחוץ לנו שצריך לדאוג לו כמו להציל בשבילו מיליון אנשים מול הפרט.
בכדי לשכנע את הפרטים לעבוד את האליל הדמיוני הזה, ניסו הפילוסופים והקבליסטיים לטעון כמה הוא טוב ובוודאי יש לו עולמות של שכר ועונש כמו הגן עדן והגהינום. כאילו הוא הטוב ולכן חייב להיות שיש לו איזה עולמות של שכר ועונש.
הרי אין דרך אחרת לשכנע את הפרט לסגוד למישהו מחוץ לו, ולכן משכנעים את הפרט שהוא יהיה הבייביסיטר שלך. אבל הוא לא הרי, הרי הוא לא רואה בייביסיטר ?! ולכן הרוצה לשקר מרחיק עדיו ולכן המציאו את העולמות הרוחניות.
ברגע שהמציאו את העולמות הרוחניות, אז כל טעמי המצוות של התורה נפלו. הרי העולם הזה כלום העיקר זה החיים אחרי המוות הדמיונית, ולכן מה הטעם במצוות ? ולכן הקבליסטיים צרכו להמציא טעמי מצוות חדשים.

אבל כאן ישאל השואל הרי הרבה היהדות הלכו בדרך הזאת ? התשובה היא פשוטה מאוד, פשוט זרמו איתם בכדי להציל אותם, כלומר תאמין בכל השטיות אבל את התורה (הנגלה) תקיים בכל מקרה ככה תינצל מהגהינם בעולם הזה.
אתה שוטה חושב שמחכה לך חיים אחרי המוות ?! אוקיי אבל בינתיים הקמת את משפחתך וחינכת אותם לתורה ומצוות ?! אז יופי תמשיך לחלום כמה שאתה רוצה.
אבל אם השוטה בעודו בחיים זורק את צאצאיו לכל הרוחות כי הם לא מאמינים בשטויות שלך וככה הם קיצצו בנטיעות ?! אז לא זכיתה לעולם הבא האמיתי שזה נצחיות זרעך, רק להפך הבאתה להם את הגהינום שהם בעצמם יפסידו את זרעם לטובת אלהים אחרים המודרני, ויכרתו מעולמם יחד עמך.
ולכן התמים שהולך אחרי רבותיו בכל מחיר, זוכה עם חלומותיו גם בעולם הבא = נצחיות זרעו = מה זרעו בחיים ככה הוא בחיים. אבל אם הוא מתנהג נגד רבותיו כי הוא חושב שהוא חכם יותר מהם ויותר קבליסט מהם, אז הוא זורק את זרעו לכל הרוחות כי לא מאמינים באלילים שלו, אז הוא מפסיד את זרעו לטובת אלוהים אחרים.
ולכן אני מציע לו ללכת אחרי רבותיו בתמימות שהם כמובן יוליכו אותו אחרי הנגלה הלכה למעשה וככה ינצל. אמן ואמן

בברכה
max

עקביה, צריך להשתדל לדייק בהבנת הדברים ובניסוחם, עניין אחד הוא לומר 'חומר היולי קדמון שאינו נברא אלא נאצל משלמות הבורא', ועניין אחר הוא 'שישנו 'יש' קדום כמו הבורא', ושלישי לומר שאפלטון מחדש יש מיש.

נחמדלמראה, מה שהוא אידאה נתן לתפוס אותו במחשבה. 'חומר היולי' אינו אידאה. הוא מושג אנליטי אי רציונלי, אינו 'משהו', וחסר כל הבחנה שהיא. כל מה שנמצא מוגדר על ידי צורה [= מהות מסוימת] וחומר מסוים. אם 'נקלף' מאיזה דבר את כל המהויות שלו, יוותר 'חומר היולי', שאינו דבר. למיטב זכרוני זה מושג אריסטוטלי.

מה שאפלטון אומר בפיסקת המבוא במשפט אחד, הוא מרחיב בהמשך, בפרק מיוחד העוסק באותו גורם אירציונלי שהוא חלק מהרכבו של העולם. במשפט המבוא הוא מתאר את היסוד הבלתי מובחן הזה כשרוי בתוהו ובוהו, כלומר כדבר חסר הבחנה, כ'מה' שאינו נוטל חלק בשום אידאה שהיא.
עודד