אליקים,
אני מסכים לדבריך. הדברים שלך מעניקים עוד יותר לגיטימיות לגישה ה"רפורמית" שהצעתי.
יש גישה מעניינת של אליעזר ברקוביץ, שהיא לא רחוקה מהדברים שכתבת. כשהיא תהיה לי ברורה אנסה להציג אותה בקצרה.
נחמד (וגם יתכן),
לא טענתי שאין בתורה מושג של מעמדות ויש שוויון מוחלט בין כל בני האדם. ממש לא. טענתי שיש פער עצום בין המעמדות שהתורה מאשרת ובין המעמדות כפי שהן נראים בכל מקום אחר. התורה נותנת מעמדות, אבל תוקעת מקלות בגלגלים של המעמדות, באופן שלעולם לא יגיע למצב כמו: מי שהורג בן מעמד פלוני חייב מיתה, מי שהורג בן מעמד נחות יותר חייב תשלום, ומי שהורג בן מעמד נחות עוד יותר פטור לגמרי.
יתכן,
כל מה שכתבתי לגבי המעמדות, הוא רק על פי התורה שבכתב. נזהרתי ואני מקווה שהצלחתי.
לפי התורה יש מצווה למנות מלך, אבל התורה במפורש מציינת שזה מגיע כתוצאה מרצון העם להיות ככל הגויים שסביבותיו. וזה עוד בלי להגיע לספר שמואל, שם זה חריף הרבה יותר. דווקא התורה שבע"פ (ההלכה) מתעלמת מהרקע הזה ואומרת: מצווה למנות מלך. בדיוק לכן כתבתי על ילדים בחיידר שלומדים מקרא ולא גמרא או רמב"ם.
בכל אופן, אני נכנסתי לנישה של מעמדות בלי שהתכוונתי. אני באמת חושב שהתורה מייצרת סגנון של מעמדות מאוד חלש, אבל הרבה יותר חשובה לי השאלה כיצד מתמודד אדם מאמין עם בעיות מוסריות בתורה. האופציה שכתבתי, ובערך כך כתב נחמד, ועכשיו אליקים הוסיף לה נופך - נראית לי המוצלחת ביותר.
 |
|
|
