|
|
| נשלח ב-11/3/2015 16:08 |
 |
| |
עודד, לגבי חיזרים, אתה מניח יותר מדי הנחות לגבי אופי החיזרים והטכנולוגיה שלהם. אתה יודע שהחלליות שלהם לא עוברות את המיליון קמ"ש והטלפון שלהם נע במהירות האור, ושהם מתעניינים בדיוק במה שתרצה שהם יתעניינו.
יתכן שהם נעים במהירות האור. לא יכולים בכלל לדבר בטלפון או כל אמצעי אחר להעברת מידע. והתרבות שלהם בנויה על סגידה למונה ליזות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2015 17:10 |
|
| |
עודד, אהבתי את המשפט שלך "את מערכת השמש אנחנו מכירים היטב"...
אין לך שום מושג על איזו יצורים אתה מדבר, ואיזה תנאים הם צריכים לחיים, ועל סמך הידיעות הקלושות שלנו אתה כבר קובע שלא ייתכנו?
נכון הגיעה חללית למאדים וצילמה שם כמה מטרים, האם זה אומר שבכל מערכת השמש אין שום יצור? ואולי יש יצורים זעירים ממתכת על אחד מהירחים של שבתאי? לא שאני יודע משהו בנושא, אני פשוט נהנה מההטפה שלך, המולבשת בצורת טיעונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2015 17:40 |
|
| |
שאני אבין, אתם עושים את זה בצחוק או אתם באמת ,,,,,,
איינשטיין טען טיעון פשוט לגבי האם היי פעם נוכל לחזור אחורה בזמן ואמר: אם לא פגשנו האדם מהעתיד לכאורה לא נוכל לחזור אחורה בזמן. אותו דבר לגבי יצורים, אם יש, אז תוכיחו, כל זמן שלא ראינו אז מבחינתינו אין.
האם יש יוצרים או לא, לא דנים בזה כמו ילדים קטנים. אתה רוצה לומר שיש, אז תוכיח. כל זמן שאי אפשר להוכיח זאת (= עיקרון ההפרכה), אז לא אמרתם כלום.
מבחינת התורה, זאת איסור של לא תנחשו ולא תעוננו. כלומר התורה דורשת מאתנו את העיקרון ההפרכה ולא להיות כמו חכמי חלם. לא תעוננו ולא תנחשו נאמר בדיוק כלפי מדמיינים כאלה שראו איזה ענן או מנחשים שאולי יש וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2015 18:54 |
|
| |
מקס, תוכל לחזור על התגובה שלך פחות הביטויים האלה?
שאני אבין, אתם עושים את זה בצחוק או אתם ...
לא דנים בזה כמו ילדים קטנים.
כמו חכמי חלם.
לא תעוננו ולא תנחשו נאמר בדיוק כלפי מדמיינים כאלה שראו איזה ענן או מנחשים שאולי יש וכדומה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2015 21:06 |
|
| |
| 932woland כתב: |  | ספקנות היא ביקורת שיטתית של תחומי הכרה המוליכה לספק מנומק בדבר היכולת של ההכרה להכיר ולהשיג ידיעה אמיתית. הביקורת נובעת מידיעה מעמיקה של אותם תחומי הכרה.
אי ידיעה מאפשרת שימוש בהנחות מפוקפקות, ביצוע לולינות מחשבתית מדומה, והסקת מסקנות מבוקשות מראש. העדר הסבר של תופעת טבע דורש המתנה אבל אינו מתיר חריגה אל מחוזות זרים, חסרי ביקורת, ודאי לא אל אלו המבוקשים מראש מתוך מניעים זרים לעניין.
כדוגמה הטיעון הספקני בדבר בואם של יצורים אינטלגנטיים מהחלל החיצון אל כדור הארץ. את מערכת השמש אנחנו מכירים היטב ואין בה מקום המתאים ליצורים כאלו. הכוכב הקרוב ביותר לשמש, פרוקסימה קנטאור, נמצא במרחק 4.2 שנות אור. בקנה מידה אסטרונומי, שניהם נמצאים על חודה של אותה מחט. נניח קיומה של חללית הנעה במהירות דמיונית של מליון ק'מ לשעה. [כדור הארץ נע סביב השמש במהירות של 104,400 קמ'ש, תחנת החלל במהירות 27,760 קמ'ש]. היו נדרשים לחללית 4,536 שנים להגיע מהכוכב האחד לשני. האפשרות של מסע כזה אינה ידועה, העלות דמיונית, הסיכון עצום, והתועלת? יעמיסו מכאן טון של זהב? יקחו את ה'מונה ליזה'? – ממש לא שווה. סתם סקרנות אינטלקטואלית? תרימו טלפון, תקבלו תשובה בעוד 8.4 שנים. פשוט, מהיר, יעיל ואינטליגנטי.
עודד
|
|
הפסקה האחרונה מדגימה את שתי הראשונות, אבל כנראה לא בדרך שהכותב התכוון אליה...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2015 10:25 |
|
| |
תודו שלא חשבתם על זה (9)...
לא לבעלי לב חלש!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592691,00.html אני מביא את זה לא רק בתור בדיחה שחורה, ולא רק בתור הסבר אפשרי לסיפור, אלא גם בתור דבר נוסף: הדגמת חוסר היכולת לתַחֵם את גבולות המדע והידיעה, שגורם לפעמים לכך שתופעות יוצאות דופן נחוות כשונות מתופעות טבעיות, משום נדירותן וההקשר של הופעתן. וכמו שאמר פעם רוסי זקן: זה לא על טבעי, אתה פשוט לא מכיר מספיק את הטבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2015 11:39 |
|
| |
"בזמן שבו פירפרתי בין מוות לחיים,עלתה נשמתי לשמים, שם קיבל אותי המלאך מיכאל וזכיתי לראות את כל הצדיקים החל ממשה רבינו שלימד תורה לילדים ועד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן. המלאך אמר לי שצריך ללכת לבית דין של מעלה כדי להחליט האם אשאר בשמים או שאחזור בחזרה להמשיך לחיות.
"בבית דין של מעלה היתה שאלה מה לגזור עליי ואז שאלו את פי, היכן אני חושב שעליי להיות. עניתי כי אני חסיד של הרבי, וכיון שכך, אני מעוניין לעשות את מה שהרבי רוצה שאעשה. מיד קראו לרבי וכאשר הוא נכנס נעמדו כולם לכבודו וכיבדו אותו בכבוד בל יתואר." [מתוך הקישור שמביא נישטאיך].
הסיפור הזה כל כך חסר שאר רוח, כל כך מתאים לציורים עממיים גולמיים שמציירים לעצמם המאמינים הפשוטים, עד שבאמת אפילו לקובץ סיפורי גוזמאות אינו ראוי. לא שווה לטרוח בעדו.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2015 11:56 |
|
| |
במקרה זה אני מסכים עם עודד.
הסיפור הזה כתוב בסגנון ה'פסבדו רציונלי' האפייני לסיפורי חב"ד, שמשקיעים בשם מסויים של איש מוגדר ממקום מוגדר, ובפרטים ריאליים שונים, כדי לתת אמינות לסיפור. אבל התוכן שלו הוא די דבילי.
וכמובן, אפילו התיאור אמיתי אין כאן יותר מחלום של חב"דניק חולה, שמעלתו היחידה בזה שהעלה את המורל שלו וסייע לו להבריא.
|
|
|
|
|
