|
|
| נשלח ב-30/3/2015 15:44 |
 |
| |
לירוחםשמ - אתה צוחק??? (כי אם כן, אני בוכה...)
א) לפי הכתוב שם, וכן הוא בתלמוד, ישו נצלב בערב הפסח, שהיה ככתוב שם ערב שבת. השבת עליה מדובר אם כן היא בהכרח ט"ו בניסן! מאיפה הגעת לשבת הגדול?!
ב) וגם לו יהי כן, ספר יוחנן נכתב ע"י נוצרים (by definition, כמו שאומרים...) - הוכחת אם כן את דברי פרופ' יובל, שמקור הכינוי "שבת הגדול" הוא בנוצרים...
ג) מבחינת תיארוך, ספר (הבשורה עפ"י) יוחנן נכתב סביב שנת 100 לספירה, כ- 70 שנה אחרי הצליבה, היא-היא תקופת ייסוד הנצרות. לא זו בלבד, אלא ש"מבין ארבע הבשורות, הבשורה על-פי יוחנן מציגה את הכריסטולוגיה הגבוהה ביותר, ומתארת את ישו כלוגוס" (ויקיפדיה, שם שם) ואין לך נצרות גדולה מזו.
נ"ב
לגבי מחמאתו של אריאל73 - דומני אחר המחילה כי דעתו מעט נסתרה לאחרונה [ע"ע אשכולות מרורות למו "מיהו כותב התורה", ו"מלכי פרס"] , כנראה בעקבות נקיונות הפסח שמעבירין אדם על דעתו :)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 15:51 |
|
| |
איך הגעת רבנו כי ערב פסח זה ט"ו בניסן, אדוני היקר והמלומד חג הפסח זה ביד ולא בטו, היום השתבשו הדעות וקוראים לחג המצות חג הפסח. ולא כך היה בזמנם, חג הפסח היה היד בחודש. ערב פסח היה אם כן ימינימום יומים לפני טו בניסן חג המצות,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 17:32 |
|
| |
אהה, הערה נכונה! אני חוזר בי בבושת פנים מהטיעון הראשון, ונאלץ להניח ש"ערב הפסח" = י"ג ניסן, ואם כן י"ד היה בשבת - היא שבת הגדול - ו"חג המצות" (הוא ה'פסח' השגוי שלנו כדבריך) חל ביום ראשון.
ועדיין לעצם העניין, המקור הוא נוצרי למהדרין...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 18:03 |
|
| |
אברם,
א)פסח היה אור לט''ו ולא י''ד כטעותו הנצחית של ירוחם, בה אנחנו דנים כל שנה כשאנחנו לא דנים על החמץ החמוץ. אבל עכ''פ אנו רואים ששבת בסביבות פסח נקרא שבת הגדול, בין אם שבת שלפניו או שבת שחלה בט''ו - וכמובן, יתכן שמדובר בסתירה ביוחנן בין שני מקורות - המקור המרימי (M) שהעריץ את מרים והמקור הפילאטוסי (P) שעסק בפילאטיס.
ב) וג) אם כן, מקור נוצרי משנת 100 לספירה מעיד שגדול היה אותו יום שבת ליהודים. יותר סביר שהוא העתיק מציאות יהודית מתקופתו מאשר מציאות נוצרית מתקופתו, מסכים?
נ.ב. דעתי היתה טרופה ומיטרפת מזה שנים רבות שהרי כבר באשכול 'אין עתיד לתמ''ה' הבעתי דעות הזויות, מוזרות ואף נתעבות, הרומזות כי משה רבינו כתב את התורה עפ''ל. ואת אשכול מלכי פרס פתחתי בחטאי לפני שנה או שנתיים.
כך שיש להאשים בכך את נקיונות פסח תשנ''ג או משהו כזה, ואולי בכלל את פסח ב'תמ''ח (יציאת מצרים לפי המסורת)
תוקן על ידי אריאל73 ב- 30/03/2015 18:06:45
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 18:40 |
|
| |
פסח הוא י"ד בין הערביים - אתה יכול לקרוא לזה 'אור לט"ו' אבל זו סמנטיקה. (אלא אם נניח שהיום מתחיל מהבוקר?!)
ולגבי המקור הנוצרי - הכל תלוי כאן בהשערה, שלא לומר בשֹערה, לפיה זה שכתוב ביוחנן שהשבת ההיא היתה גדולה, מכאן המקור לשבת הגדול. אבל זה לא העניין -
הבעיה האמיתית היא איך ייתכן שאותו יום גדול ונורא של "שבת הגדול" לא נודע ביהדות עד למאה ה- 10 בערך?!?!
וזו עיקר טענתו של פרופ' יובל (ואני כותב מזכרוני), ש'קדושתו' של היום ביהדות לא באה אלא כנגד קדושתו אצל הנוצרים.
דוגמה בת ימינו - יום י"א בחשוון שהפך פתאום ליום זיכרון לרחל אמנו, כנגד יום רצח רבין, ודוק. (אין באמור משום השוואה וכו')
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 18:57 |
|
| |
טענתו הנצחית של ירוחם
ויקרא פרק כג
(ה) בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיקֹוָק:
(ו) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ:
אלו שני חגים נפרדים- בטו אסור לאכול את הפסח.
אברהם
תמה אני עליך, אתה כל הזמן מחפש תשובות אצל השומרונים הנוצרים תרגום השבעים וכו' זה בסדר גמור, אבל כתבתי לפני כמה תגובות את תשובתי על מקורו של השבת הגדול, המבוסס על התוספות ועל תלמידי רש"י- מחזור ויטרי, לענ"ד התשובה מאד מאד נכונה, אמיתית ולאומית, מה ראית לא לקבל אותה?
אוסיף לך כחידוש פן נוסף. יום כניסת עם ישראל לארץ היה ב י בניסן, בדיוק באותו יום שהיה השבת הגדול, לפי החשבון במחשב שלי- לא מדעי- גם זה היה בשבת הגדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2015 19:31 |
|
| |
כך כתב באתר פיוט שהבאת וז"ל קדשו: בתלמודים, בספרי המדרש ובפיוטי ארץ ישראל הכינוי 'שבת הגדול' אינו מופיע, אף על פי שבשבת זו נהגו מנהגים מיוחדים: בארץ ישראל הביזנטית והערבית נהגה קריאה בתורה מיוחדת לשבת זו (היא פרשת 'ויהי בחצי הלילה'). לשבת זו אף מכוונת הפסיקתא 'ויהי בחצי הלילה' מתוך ספר הדרשות 'פסיקתא דרב כהנא'. מכאן ניתן ללמוד ששבת זו יוחדה גם בדרשה ציבורית. הפייטן יניי כתב קרובה מיוחדת לשבת זו, כפי שכבר ראינו בטיפיוט 51. עכ"ל.
למדנו מכאן שגדולתה ונוראותיה של השבת נזכרות במקורות הארצישראליים, (בלבד!) במקורות הנוצרים וגם במקור נוצרי קדום שבקדומים כמנהג יהודי.
האם כבר קראו לה 'שבת הגדול'? משמע מיוחנן שכן אבל בנושא הסמנטי הזה אוותר לך.
ולא שאכפת לי שמקור השבת יהיה נוצרי, אלא שזה פשוט לא נכון. לפחות ע"פ המידע הנוכחי.
פסח נקרא מהשקיעה של אור לט"ו, כדתנן: ערבי פסחים סמוך למנחה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 05:34 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/03/2015 06:07:37
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 06:05 |
|
| |
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1795
"שבת" – זכר או נקבה?
ואולם השאלה הנדושה שאנו שואלים כמסורת כנראה שאינה שאלה. שבת היא אמנם שם נקבה כפי שאנו מוצאים בפסוק:
(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: (יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. (שמות ל"א טז-יז).
אך שבת היא גם קיצור מיום השבת. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (שמות כ' ז ). ולפיכך בתפילה אנו אומרים גם וינוחו בה (בערבית) אך גם וינוחו בו (בשחרית), ואנו מברכים איש את רעהו בשבת שלום ומבורך ולא ומבורכת.
גם התשובה אינה לגמרי מדויקת. לפי מנהג תימן אין קוראים הפטרה זו, כיוון שהרמב"ם אינו מזכירה, ובכל זאת השבת מכונה שבת הגדול. מקור הכינוי לשבת שלפני הפסח אינו ברור. ולפיכך ניתנו טעמים רבים לכינוי הזה.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/03/2015 06:08:19
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2015 21:25 |
|
| |
זה נכון שבתורה הפסח הוא מי"ד בחצות היום ועד חצות הלילה או עד הבוקר, אבל אם מתייחסים לזה כך, קשה לדבר על 'ערב פסח'. דומני שאם מישהו מדבר על 'ערב פסח' הרי שכוונתו היא שפסח בט"ו וערבו בי"ד, וכמו בפרק ערבי פסחים שמבחינת הזמן די קרוב למקור האמור.
בכל אופן, דיוקים במקור לועזי כדאי לעשות תוך הכרת שפתו. אני לא רואה הרבה ערך לדיון שלנו כאן (כולל כמובן דבריי בשורות דלעיל).
|
|
|
|
|
