אורחי פרחי

"לעתים, משמעות המלים התהפכה לגמרי במשך הדורות, עד כדי העלאת חיוך. למשל, "חמור!" בזמננו הוא כינוי גנאי, אבל אם לפני 3,000 שנה בתקופת המקרא, אדם היה קורא לעבר חברו "חמור!" או "חמור גרם!", השומע היה מחייך בהנאה ומודה על המחמאה, כשהוא מבין שהכוונה לשבחו שהוא חרוץ ומוכן לעמול קשה. וכמו שיעקב אבינו משבח את יששכר על חריצותו ומכנהו: "יששכר חמר גרם" (בראשית, מט, יד). כך גם הכינוי "בטלן", בזמן הגמרא היה זה תואר לאנשים שהיו בטלים ממלאכתם ועוסקים בתורה, ואילו כיום "בטלן" הוא כינוי דווקא למי שבטל מתורה. ומעניין לראות שלפני כמה מאות שנים היה רב שכינוהו רבי לייב בטלן מח"ס "זכר יהודה", ובעת האחרונה נדפס ספר זה מחדש, ובמבוא כתבו המהדירים כמה סיבות לזה שכינוהו "בטלן", ואין צריך לכל זה, כיון שנראה שכינוהו כך לפי משמעותו המקורית של התואר."

אין כאן שינוי גדול מהמקור. אורח פורח שבא והולך לא ניתן לעמוד על טיבו ובדר"כ הוא נחשד גם במעשי נזק וגניבה