| נשלח ב-14/4/2015 11:40 |
 |
| |
לגבי 65 שנה - הדעה המקובלת היא שאין לדברים מובן, גם מבחינת העניין וגם מבחינת השנים, הנה דברי פרופ' יאיר הופמן ב"עולם התנ"ך":
דברי
ההרגעה של ישעיהו קשים מכמה טעמים . ראשית , הכרזה על חורבן ממלכת אפרים בעוד
עשרות שנים אינה יכולה להרגיע את אחז בעיצומו של המאבק . שנית , משך זמן זה סותר
את הנאמר בנבואה בדרך שונה : הגדרת פקח כזנב אוד עשן משמעותה , שכבר עתה אין
ממלכתו אלא שריד של מדינה עצמאית . ואמנם , מבחינה היסטורית חדלה ממלכת אפרים
להתקיים בשנת 720 לפה''ס , כ 12 שנה בלבד לאחר מלחמת רצין ופקח על
ירושלים . המספר 65 אינו מסוג המספרים הטיפולוגיים וקשה על כן להבין , מה ראה
הכתוב לנקוט בו דווקא . הפרשנים המסורתיים באו לפתור קושי זה באומרם , שיש למנות
את 65 השנים םימי עמוס
, שניבא הן על חורבן דמשק והן על ממלכת אפרים . ואולם זהו פתרון דחוק , משום שאין
לו כל אחיזה בכתוב עצמו . באותה מידה קשה לקבל דעתם של חוקרים ביקורתיים , שסברו
כי זוהי תוספת מאוחרת לכתוב : אילו היה משך הזמן של 65 שנה מדויק בדיעבד , היה
מקום להנחה זו , אולם אין כל סיבה להוסיף ציון זמן שלא עמד במבחן המאורעות . היו
שהציעו לתקן את הנוסח ולגרוס : ? " עוד שש וחמש שנים , " ואף זו
הצעה שקשה לקבלה , במיוחד משום שאין לה סיוע אף באחד מן הנוסחים הקדומים של ספר
ישעיה. בדעת מקרא זכורני שפירש בשם אביו שהכוונה ב- 65 דווקא היא לקבוע זמן של מעט פחות משנות חיי אדם שהם שבעים שנה, ובלשוננו (בערך)- "בעוד פחות מדור ייחת אפרים מעם". ועדיין קשה.
ויש מחכמי האומות שפירשו שהכוונה להגליה הסופית של שרידי אפרים שבוצעה ע"י אסרחדון בנו של סנחריב, או אולי אשורבניפל נכדו של סנחריב, הרמוזה בעזרא ד (שם הוא נקרא "אסנפר רבא ויקירא") - ואלו היו כ- 60-70 שנה לאחר אחז, והכוונה היא שבימיהם אפרים "נכחד" סופית, שהרי שרידים מעשרת השבטים היו בארץ בימי פסח חזקיהו וכו'.
ולגבי הצעות תיקון - בערולאאדע הציע בחכמתו "שש וחמש", וקדמו לו המחקרים הגרמנים שהציעו זאת + "שש י' וחמש" (6+10+5=21! שזה בדיוק השנים מאחז עד גלות שלמנאסר) ועוד. לסיכום כל התשובות + הצעות התיקון, ראו כאן (עמ' 162-164): https://books.google.co.il/books?id=H68aja_bBzMC&pg=PA162
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2015 12:04 |
|
| |
לגבי הפרשנות המקראית - הפירוש שהובא הוא נחמד ומקורי, אבל הוא לא מייצג גישה כלשהי. זה פירוש יכול להיאמר באופן עקרוני ע"י כל הפשטנים.
התכוונתי לשאול האם הוא קרוב, לדוגמא, לשיטת הבחינות של הרב ברויאר, או לגישה הספרותית של הרב סמט, האם הוא מכוון ליישוב פשט ודרש או מפריד ביניהם, יחסו אל חקר המקרא וכדומה. בקיצור, האם יש לו "שיטה" או לא משהו מוגדר.
התחלתי לקרוא את הספר החדש. כמובן, כתוב בטוב טעם ודעת וידע נרחב ביותר.
שתי הערות:
1. למי מיועד הספר? מקריאה של עמודים בודדים אני מקבל את הרושם שהקורא צריך להיות מודע למושגים ואישים רבים, ובלי זה הספר עלול להיות לא כ"כ מובן. לדוגמא, בעמ' 15 הערה 5 הוא כותב, ואני מעתיק עם הערות בסוגריים: "בשם 'איסיים' כולל יוספוס את כל הכתות למיניהן, שהרי כת ים המלח (הקורא אמור לדעת במה מדובר) אינה תואמת... ובכל המגלות לא מוזכר (איזה מגילות? אלו מהתנ"ך? הקורא אמור להכיר את המושג "מגילות קומראן")... בקומראן בכל אופן נמצאו עקבות לקיומן של נשים וכן תכשיטי נשים, מה שמלמד שלא חיו באמת חיי פרישות (מי דיבר על חיי פרישות? הקורא אמור לדעת שהאיסיים היו כת של גברים פרושים)" - אז אני מכיר את הרקע ההיסטורי, אבל האם כל הקוראים מכירים? אז הספר מיועד לבעלי רקע במדעי היהדות והיסטוריה יהודית. לא למתחילים.
2. עמ' 13: "עובדות אלו הביאו את הסופר י. א. הלוי לקבוע כי הצדוקים הם הם המתיוונים (דורות הראשונים כרך א)". - דומני ש"הסופר י. א. הלוי" זה כינוי קצת מוזר לבעל דורות הראשונים, וזה נשמע שמדובר באיזה סופר ישראלי ספק חובש כיפה. האם זה זלזול מכוון או חוסר שימת לב?
ואסיים במחמאה. הספר עושה רושם טוב מאוד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2015 13:47 |
|
| |
אם לזאת התכוונת, הוא פשטן באופן כללי ומזכיר קצת בגישתו את רד"צ הופמן וכמו שהזכירו כאן כבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2015 17:35 |
|
| |
השגתי את הספר! נסעתי עם חבר היום במיוחד ליריד הספרים של מוסד הרב קוק, ורכשתי אותו (בין עוד כמה ספרים מעניינים שהיו במבצע). אמנם, לאחר ריפרוף בספר, נוכחתי לדעת שחלק ניכר מהנאמר בו מוכר לי (בעיקר ממאמרים ופוסטים שהרב פרסם בעבר), אבל לאנשים שלא רגילים בכתיבתו של הרב, הדברים יהיו בגדר משב רוח מרענן. ספר חשוב!
אגב, לפי הנאמר בגב הספר, הרב חבר במערכת האנציקלופדיה התלמודית... מישהו יודע כמה זמן כבר, והאם הוא כבר פרסם ערך כלשהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2015 17:53 |
|
| |
לפי הנאמר באתר הדברות, אתה ואביו חברים שם. למה שלא תשאל אותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 00:57 |
|
| |
א. אפשר להשיג את הכתב של ישורון או של קולומוס במהדורה אינטרנטית?
ב. האם ניתן להשיג את כל גליונות קולמוס?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 01:12 |
|
| |
חלק מכרכי 'ישורון' נמצאים בהיברובוקס.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 11:38 |
|
| |
קולמוס נמצא באוצר החכמה, אבל לא בטוח שמעודכן לאחרונים.
|
|
|
|
|
