|
|
| נשלח ב-13/5/2015 16:44 |
|
| |
ולאו ק"ו הוא מאוריה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2015 18:16 |
|
| |
'חדש ימינו כקדם' הוא, על פי הפסוק שהובא, חידוש הברית ויחס הקירבה שבין העם ואלוהיו.
דבריו של ירוחםשמ, 'על כל דבר טכני הצלחנו להתגבר, אבל על השחיתות האנושית לא', ראויים להיות חקוקים בתודעת כל אחד מאיתנו. [ראו את דברי המקהלה ב'אנטיגונה', המובאים ב'חובה לקרא']. נראה כי כל החברים הכותבים כאן מסכימים כי אותם מוסדות עתיקים, בית המקדש, כהונה ומלוכה, הפכו להיות סמלים של סאוב. התפילה לחזרתם מעידה על תמימות ילדותית שאין בה חשיבה ממש, אבל לא רק זה.
צריך להכיר בהתפתחות תהליכים היסטוריים, שהם גם תהליכים של התבגרות. בעולם העתיק היו מלכים והתושבים היו נתינים הסרים למרותם ושרירות לבם. אני אזרח במדינה שלי על שלל בעיותיה, אינני מוכן להפוך נתין במדינה שלו. אינני זקוק למקדש וקורבנות ולאוסף כלי קודש. יכולתי לפנות אל האלהים, לעבוד אותו, ללכת בדרכיו וללמוד את תורתו, כל אלו מסורים בידי, בביתי ממש. גם הנבואה אינה נדרשת עוד. היא חיה לעד בדבריהם של נביאי המוסר הגדולים. כל אחד מאיתנו קורא ולומד אותם, אבל על פי רוב, איננו מתכוונים באמת לקיים אותם. התורה נתונה כולה בידינו ללמוד ולפתח אותה. מעולם לא היה האל קרוב לכל אחד ואחד מאיתנו. במקום שנתקרב אליו אנחנו חולמים על התקרבותו אלינו, חולמים על מלוכה, מקדש, כהנים, אוסף של מתווכים חסרי תועלת ומיותרים לחלוטין. כאן השגיאה הגדולה שלנו, אותו חוסר יושר פנימי של אי נכונות לראות ולהבין את הנדרש מאיתנו.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2015 18:34 |
|
| |
צופר אוריה נרצח ע"י דוד המלך. גם היום יש רוצחים, וגם היום מי שיש בידו כוח שלטוני יכול לרצוח יותר ולהתחמק מעונש.(האם רה"מ לא יכול להחליט לשלוח את סיירת מטכ"ל לפעולה חסרת סיכוי כי הוא חושק באשתו של מפקד הסיירת? נכון, זה כנראה לא נפוץ אבל גם אז זה לא היה נפוץ). אגב, רק למקרה שזה לא ברור. ירמיהו (או מי שזה לא יהיה) לא הכיר את הפלפולים התלמודיים על מורד במלכות אלא את המציאות בפועל, ואני לא חושב שהוא היה רוצה לחיות במשטר פוליטי שמבוסס על פלפולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2015 20:58 |
|
| |
שלישישי
זה מדהים.
לא רק ששכחתי פסוק שאומרים (פעמיים) אלא שתוכנת החיפוש הכזיבה. אני יכול רק להסיק שאיכשהו סימנתי לא נכון את החיפוש.
שגיאות מי יבין.
תודה!
(מעתה יש לומר: למד לשונך לומר איני יודע שמא התברר שלא חיפשת נכון בפרוייקט השו"ת).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2015 07:54 |
|
| |
עודד כתב, והערתי באדום חדש ימינו כקדם' הוא, על פי הפסוק שהובא, חידוש הברית ויחס הקירבה שבין העם ואלוהיו. דבריו של ירוחםשמ, 'על כל דבר טכני הצלחנו להתגבר, אבל על השחיתות האנושית לא', ראויים להיות חקוקים בתודעת כל אחד מאיתנו. [ראו את דברי המקהלה ב'אנטיגונה', המובאים ב'חובה לקרא']. נראה כי כל החברים הכותבים כאן מסכימים כי אותם מוסדות עתיקים, בית המקדש, כהונה ומלוכה, הפכו להיות סמלים של סאוב. התפילה לחזרתם מעידה על תמימות ילדותית שאין בה חשיבה ממש, אבל לא רק זה. כי כמובן אסור לנסות שוב. מימיך לא ניסית משהו כמה פעמים? צריך להכיר בהתפתחות תהליכים היסטוריים, שהם גם תהליכים של התבגרות. בעולם העתיק היו מלכים והתושבים היו נתינים הסרים למרותם ושרירות לבם. אני אזרח במדינה שלי על שלל בעיותיה, אינני מוכן להפוך נתין במדינה שלו. אינני זקוק למקדש וקורבנות ולאוסף כלי קודש. למצה בפסח אתה "זקוק"? יכולתי לפנות אל האלהים, לעבוד אותו, ללכת בדרכיו וללמוד את תורתו, כל אלו מסורים בידי, בביתי ממש. האם לא אלו מסורים בידך אלא אלוהיך מסור בידך ואתה תבחר מה ממנו תקבל ומה תדחה? גם הנבואה אינה נדרשת עוד. היא חיה לעד בדבריהם של נביאי המוסר הגדולים. כל אחד מאיתנו קורא ולומד אותם, אבל על פי רוב, איננו מתכוונים באמת לקיים אותם. התורה נתונה כולה בידינו ללמוד ולפתח אותה. מעולם לא היה האל קרוב לכל אחד ואחד מאיתנו. במקום שנתקרב אליו אנחנו חולמים על התקרבותו אלינו, חולמים על מלוכה, מקדש, כהנים, אוסף של מתווכים חסרי תועלת ומיותרים לחלוטין אוסף של חפצי ופעולות מצווה, כעורות בע"ח על היד והראש. מצוות התורה מגולמות בפעולות וחפצים ולא רק בכוונות טובות. אם באלו חשקה נפשך – אולי הנצרות היא פלטפורמה נוחה יותר ל"תורה" שתמציתה רק מוסר. כאן השגיאה הגדולה שלנו, אותו חוסר יושר פנימי של אי נכונות לראות ולהבין את הנדרש מאיתנו. עודד
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 14/05/2015 07:55:01
 |
|
|
|
|
|