|
|
| נשלח ב-27/5/2015 16:19 |
 |
| |
7,21 ו28 הם ימים שביעיים. 19 רחוק 7 ימים מ12. מקורו של 12 לא ברור. מכאן הכל ניחושים.
יש היגיון להגיד שהסבתו השתלשל ממסורת משובשת על האל שנח בשבת.
מקור השבוע שלנו - למעשה אין לנו שום מידע על בני ישראל לפני מתן תורה משום מקור פרט לתורה. תיאור הופעת השבת בתורה (שמות טז) מראה שעם ישראל לא ידע על קיומה של שבת, אבל כן ידע על קיום שבוע, כי שם ה' אומר למשה 'והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו וגו' ניתן לפרשו - היום הששי מהיום. וכן את יתר אזכורי הימים בפרשה. אבל א"כ אין שום אזכור על כך ששביתת המן תחזור בעוד שבוע שוב.
וכן הפסוק 'ראו כי ה' נתן לכם השבת על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים' קצת קשה לפירוש כ'יום הששי מתחילת המן'.
כמובן אין מכאן שום ראיה שהספירה היתה נכונה או אפילו קשורה לבריאת העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2015 17:18 |
|
| |
אנחנו לא מדברים על , שימוש בכפולות של שבע, אלא על ספירה של שבעה ימים, מעגל שבועי. אם אני סופר שבעה ימים מתחילת החודש, זו לא ספירה קבועה של שבעה ימים - שמשמרת איזה יום ראשון מקורי ושבת מקורית. כי החודש עצמו אינו קבוע ואינו מתחלק תמיד ב7. העובדה ש21 הוא כפולה של 7 לא אומרת כלום לענינינו, כי לא מדובר בספירה שבועית תמידית, שזה כל הנושא. ייחסו חשיבות למספר שבע והשתמשו בו ואולי אף בכפולותיו, אבל לא היתה שום ספירה תמידית של שבעה ימים, שיש אפשרות שתשמר את יום בריאת העולם וכיו"ב.
לגבי השבת ביציאת מצרים כחידוש או לא, לפי האגדה נהג עוד קודם, אבל ייתכן שרק תקופה מסויימת לפני עשרת הדברות, ולא שנהג מאז ומעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2015 09:41 |
|
| |
נחמד <שנית, ביחס לעובדה שאנו צמודים לשבת(אי) הנוכחית, אם נניח שהספירה שלנו רציפה מבריאת העולם, (ולא משנה מה אורכם של ששת הימים דאז כי אם ערבו של אותו יום שנקרא שבת) אז התשובה ברורה.
וגם אם נקבל את הטענה שלא היה כזה יום או שהספירה לא הייתה רצופה, ברור שבזמן שישראל נצטוו על השבת הייתה ליום השבת משמעות אחת, וכדי להחליף אותו גם בהנחה והספירה שרירותית (כדברי הרמב"ם בעניינים שונים), נזדקק לאישור מהמצווה על ההחלפה> בשאלותיך כבר דן הרב מנחם כשר בספרו "קו התאריך הישראלי", שער שלישי, פרק יד, (עמ' 55-59). בארץ בה אני נמצא עוד מספר דקות לכניסת השבת, ואי"ה אעלה את דבריו לאחר צאת השבת.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/05/2015 09:42:06
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 01:35 |
|
| |
עכשיו קראתי בספרו של א' אפשטיין, חוקר מאנשי חכמת ישראל של המאה ה19, שטוען שלפני מתן תורה מנו ישראל את שנתם מתשרי וחגגו שני ראשי שנה, לירח בר"ה ולשמש ביו"כ שהיה יום שמחה גדולה, ומשה עקר את דבריהם וקבע שי"כ יהיה יום מחילת עוונות ושימנו לחדשים מיצ"מ. דבריו אלו הם מעניינים מאד וגם אם במסגרת מצומצמת זו הם נשמעים די מופרכים, יש לו הוכחות לא רעות לזה, אבל זה לא הנושא. מה שרציתי להביא הוא הקטע הבא 'הנה הרבה מעמי קדם הקדישו את ראש שנתם לאליל הממונה על העת... ועל כן לא יפלא בעינינו אם גם היהודים קודם מתן תורה חגו בראש שנתם חג לשבתאי הממונה על העת כשמו אצל היוונים כרונוס שהוראתו עת. לאליל זה הקדישו גם את היום השביעי, שבת או יום סטורן ועל כן נקרא גם יום כיפור שבת שבתון'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 01:50 |
|
| |
ודרך אגב, כדי להראות את רמת ההוכחות של הקבוצה הזאת, הנה ההוכחה שלו לקדמות ברכי נפשי 'הלשון של הפרק הזה היא נקייה ונשגבה, ועל מהלך הרעיונות הנעלה שבו כבר השתומם הומבולדט ואמר שנפלאת היא בעינו לראות שמקום צר כמו הפרק הזה יכיל את כל היקום, ושמלים אחדות יתארו לנו את כל העולם כולו, ומזה נוכל לשפוט שהמזמור הזה יסודתו בימי קדם, בהיות המשורר יושב במנוחה תחת גפנו ומתבונן בשלות רוח על מפלאות הטבע, וא"א בשום אופן לאחר את המזמור הזה היקר והמיוחד במינו עד אחר גלות בבל, כי תכף אחר הגלות...מהלך הרעיונות נשתנה מן הקצה אל הקצה, כי אחר שלמדו מדעות הבבלים והפרסים, דבקה נפשם במה שמחוץ לטבע, במלאכים ושדים, ולא שמו ליבם אל הטבע ומחזותיו'
אין לנו אלא להסיק שדבריו נכתבו בתקופה היותר מאוחרה, בזמן שבו נשחתו הדעות ואנשים נעשו דביליים עד אימה.
וזה גרם לי לחשוב, האם גם על דרך החשיבה שלנו יסתכלו ככה בעתיד?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 09:05 |
|
| |
לא הבנתי את פשר הצירוף "ראש השנה לירח"
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 12:55 |
|
| |
הוא בא לענות על טענות שנשמעו אז לפיהן בני ישראל המקראיים מנו לשנת החמה. הוא טוען שבנ"י הקדם מקראיים חיו בהתחלה לפי שנת לבנה, אח"כ הם כמובן התפתחו (כי 'דרך הוא באומות שעולות במנהגן מן הקל אל הכבד') וגילו את שנת החמה ואז הם נהגו להוסיף על שנת הלבנה עשרה ימים כדי להתאימה לשנת החמה. ראש השנה היה ראש השנה העתיק שנמנה לשנת הלבנה. משנקבעו עשרת ימי ההוספה, נקבע ראש שנה חדש אחריהם והוא היה היום שאנו מכנים בשם יום כיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 13:14 |
|
| |
בקיצור, הוא מדבר על שני ראשי שנה לשנת החמה, אלא שאחד נקבע לפי החמה עצמה, ואחד לפי 12 סיבובי לבנה.
אבל איני יודע מה הוא שח, אין משמעות לראש שנה חדש אם לא מתחיל ממנו שום חודש, ובכל מקרה בין ראש שנה אחד של לבנה לראש שנה אחר של לבנה יש יותר משנת לבנה כי הוסיפו עשרה ימים, אז אין טעם לראש שנה של לבנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 20:22 |
|
| |
עד כמה שהבנתי, הוא טוען שאכן השנה האמיתית נמנתה מיום כיפור ליום כיפור. בכל שנה מנו מיום כיפור 354 יום עד 'ראש השנה' שחל בתאריך המקביל ליום כיפור שלנו ואז הוסיפו עשרה ימים עד ראש השנה האמיתי, הוא יום כיפור. השנה היתה שנת חמה טהורה ולא נשאר בה אלא שריד מאובן לשנת הלבנה הקדומה שהוא המבנה הכפול של 'ראש השנה הישן' ו'ראש השנה החדש'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 20:58 |
|
| |
ודרך אגב, כדי להראות את רמת ההוכחות של הקבוצה הזאת, הנה ההוכחה שלו לקדמות ברכי נפשי 'הלשון של הפרק הזה היא נקייה ונשגבה, ועל מהלך הרעיונות הנעלה שבו כבר השתומם הומבולדט ואמר שנפלאת היא בעינו לראות שמקום צר כמו הפרק הזה יכיל את כל היקום, ושמלים אחדות יתארו לנו את כל העולם כולו, ומזה נוכל לשפוט שהמזמור הזה יסודתו בימי קדם, בהיות המשורר יושב במנוחה תחת גפנו ומתבונן בשלות רוח על מפלאות הטבע, וא"א בשום אופן לאחר את המזמור הזה היקר והמיוחד במינו עד אחר גלות בבל, כי תכף אחר הגלות...מהלך הרעיונות נשתנה מן הקצה אל הקצה, כי אחר שלמדו מדעות הבבלים והפרסים, דבקה נפשם במה שמחוץ לטבע, במלאכים ושדים, ולא שמו ליבם אל הטבע ומחזותיו'
אין לנו אלא להסיק שדבריו נכתבו בתקופה היותר מאוחרה, בזמן שבו נשחתו הדעות ואנשים נעשו דביליים עד אימה.
וזה גרם לי לחשוב, האם גם על דרך החשיבה שלנו יסתכלו ככה בעתיד? כנראה שכן, גם על חשיבת חכמי ימי הביניים מסתכלים היום כך בערך
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 03/06/2015 21:00:21
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2015 21:05 |
|
| |
אולי יש לחלק, שאנחנו על אותו רצף של המאה ה19, השיטה המדעית, אלא שאז היו יותר יהירים וחשבו שבכמה סברות אפשר למצות את כל ענפי המדע ולשחזר את העבר לפי הדעות הרווחות באותו זמן. גם כיום יש חלק מהיהירות הזו, אבל זה רק רובד אחד בעולם. אנשים רציניים מבדילים בין תורות מדעיות ממשיות, ובין שחזורים וסברות.
ימי הביניים התבססו על הנחות השיטה האריסטוטלית, ומבחינתם המשיכו יפה את השיטה כמעט אלפיים שנה, ולא הסתכלו על דרך הקודמים להם באופן מוזר אלא המשיכו אותם בהרמוניה.
אנחנו כיהודים בכלל יכולים גם לקבל בהבנה חשיבה שמשתקפת בטקסטים עתיקים יותר, גם אם לא תמיד הכל מתיישב על הלב, בגדול אנחנו מבינים את השיטה ומה רצו. וצ"ע.
|
|
|
|
|
