|
|
| נשלח ב-14/6/2015 15:49 |
 |
| |
99% מהנבואות אינם פרשנות
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2015 15:58 |
|
| |
אלא מה כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2015 01:18 |
|
| |
איום בעונשים אם ירעו / ימשיכו להרע ולחילופין הבטחות טוב אם ייטיבו.
הודעת עתידות על עמים שונים ועל ישראל בפרט חלקם מותנים כנ"ל
קינות תוכחות וכו'
להעתיק ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2015 12:11 |
|
| |
האם לא מספיק ברור מה שהסברתי קודם? אמנם כבר הסברתי קודם, ואסביר שוב.
בא ניקח נבואה לדוגמא - ירמיהו פרק ב':
"ויהי דבר ה' אלי לאמר הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר"
ראשית יש כאן אמירה שה' שולח נביאים לירושלים. זה לא מובן מאליו. הרי היו כאלה שאמרו "עזב ה' את הארץ". וכן כתוב בהקשר אחר "ותאמר ציון עזבני ה'". כמובן אתה יכול לומר שזה "ירידה רוחנית", ומה שאני קורא "חידוש" איננו אלא "זירוז". אבל זה עניין סמנטי. השאלה אם בתוכן יש דבר המלמד אותנו דבר חדש כן או לא. אם תרצה קרא לזה "חשיבה מחדש". או "קריאה שנייה". זה לא מעניין אותי השם היפה שתיתן לזה. מה שמעניין אותי זה האם יש כאן מה ללמוד כן או לא. אתה רוצה לעבור פסוק פסוק ולראות איך זה עובד? אם רק זה ישכנע אותך, תגיד ואני אשב לעשות את זה.
ולשיטתך גם נשאלת השאלה: האם אתה חושב שבמשך כאלף שנה, מאז משה ועד הלל ושמאי, לא חידשו כלום? האם הם עסקו רק בעצלות וזירוז?
האמונה אמנם לא פופולארית בפורום, אבל לטענתה אין מילה מיותרת בתנ"ך. לפי זה, למשל, המלבי"ם כתב פירוש שמבהיר כיצד כל מילה נכתבה בתוך הקשר מסויים, ומתאימה דווקא לו. זה לא במקרה. זה שוב מראה לך איך כל פסוק "רגיל" אבל שמשתמש במילים שונות, יכול לחדש מחשבה שלא היתה ברורה קודם, אע"פ שדבר לכאורה דומה כבר נכתב. אנשים אז לא היו טפשים, ולא היו צריכים שיחזרו אלף פעם על כל דבר. אלא כל פעם שחזרו זה נאמר בצורה אחרת ו/או בהקשר אחר, באופן שמחדש.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 17/06/2015 12:16:03
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2015 14:49 |
|
| |
אליקים
1 מצטער מה שטענת מקודם שהנבואה / הנביאים זה פרשנות על התורה ועכשיו זה מסתכם בחידוש "שיש מושג נבואה"
2האם במשך דורות לא חידשו ? סביר שחידשו אבל האם נשתמר מזה משהו האם חידשו חידושים לדורות עוד שאלות לא פתורות מכל מקום אני לא רואה לזה קשר לנבואה רק משנה לכאורה כעין דבריך "משה קיבל...."
3 כתבת שהאמונה - לטענתה אין מילה מיותרת בתנ"ך כוונתך שאחרי האמונה ניתן לטעון (וגם בלעדיה) כי אין מילה מיותרת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2015 19:13 |
|
| |
אני מתחיל לחשוש שהאפשרות השניה שהצעת קודם - היא הנכונה, ובכל זאת אנסה שוב.
1. א. החידוש הוא לא שיש מושג נבואה, אלא שהנבואה מתקיימת במצבים ספיציפיים שלגביהם אנשים הסתפקו באותו דור.
ב. זה רק דוגמא איך כל משפט בנביא יכול להפוך לחידוש. הראיתי דוגמאות נוספות בהודעה קודם. ואם אתה רוצה אני מוכן להמשיך.
2. זו בדיוק טענתי - החידושים שנתחדשו באותם דורות היו לא "הלכה למעשה", אלא יותר תיאורטיים, ולכן נשמרו בנביא בעיקר בצורה ספרותית. אלא שדוגמא אחת, ואולי כמה דומגאות מעטות, נשמרו בנביא בצורה הלכתית - וגם אז לא בצורה המוכרת לנו היום, והציטוט מחגי היו דוגמא לזה. עובדה שהיא שלא בכל דור מחדשים את אותם החידושים. גם בדורנו, מעטים, בעיקר באיכות, החידושים ההלכתיים, מול החידושים האגדתיים ההשקפתיים והמוסריים. (זה גם שונה ממגזר למגזר, אבל באופן כללי זה כך.)
3. נכון, אבל למה צמחה האמונה הזאת? אין זו אמונה חדשה. וכנראה בזמנים הקדומים אכן ראו כיצד דברי הנביא עונים על שאלות שנתקשו בהם.
|
|
|
|
|
