| נשלח ב-19/7/2015 15:57 |
 |
| |
המסע ההיסטורי של סאטמר להונגריה
מתוך כותרת בח"ח הרבי מסאטמר במסע הקודש להונגריה .
מה קדוש כאן? הונגריה?
הרבי מסאטמר -ר'יואליש שברח מהונגריה?
המסע? -בפר מסעי?
או הרבי? שהפך את אדמת הונגריה הארורה והעקובה מדם לקדוש?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2015 18:47 |
|
| |
לא נמאס לך לדוש בהאשמות האלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2015 21:35 |
|
| |
מה לא ברור? אם האדמו"ר הוא 'כבוד קדושת', אז מסעו הוא מסע קדוש. אחד ועוד אחד. אם יש לך פקפוקים בכ"ק, לא תוכל להיות כתב בשום כלי תשקורת חרדי. אחרת במה ישקרו? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2015 22:02 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 19/07/2015 22:19:09
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2015 23:01 |
|
| |
אריאל,בכל פעם שמישהו רוצה לחזור ולהעלות לדיון נושא שחשוב לו הוא צריך לפנות אליך קודם באישי ולשאול אותך אם נמאס לך מהנושא?
אם לך זה נמאס אז יש לך זכות לא לקרוא.
אבל תזכור שיש אנשים שהנושא יותר מידי כואב להם ולכן הוא אף פעם לא נמאס.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2015 23:22 |
|
| |
מאן דכאיב ליה ליזיל לבי אסיא.
זה פורום לדיונים אינטלקטואליים; לא קבוצת תמיכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2015 23:47 |
|
| |
כן,ממש דיונים אינטלקטואליים....
ובכל מקרה,אפשר לדון דיונים אינטלקטואליים גם על נושאים כואבים. אין שום סתירה.
ולמי שזה נמאס שיקרא דיון אינטלקטואלי אחר.....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 00:29 |
|
| |
אם בא לירוחם לדון בנושא הזה זכותו. אני רק תוהה איך לא נמאס לו להעלות גרה בנושא הזה כל כך הרבה פעמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 00:44 |
|
| |
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 20/07/2015 00:58:45
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 07:53 |
|
| |
יש כאן כמה נושאים.
א. האחריות של החסידות לטעות שעלתה בחיי בני אדם בזמן השואה.
ב. השימוש במונחים כמו "מסע קודש" כאשר השימוש במילה "קודש" נראה מחודש.
ג. האם לאדם יש זכות לפתוח אשכול על נושא כאשר ככל הנראה יש לו נגיעה אישית ואינטרס אישי לדון בו, וכאשר הדיון מעניק לו תחושה טובה.
אתייחס ברשותכם לסעיפים ב ו-ג כיון שהתחום ההיסטורי אינו מוכר לי מספיק.
ב. הייחוס של "קדושה" למעשי אדמו"רים בכלל ומעשי אדמו"רים היום הוא בהחלט מעורר פקפוק. והדברים טעונים הרחבה. עם זאת, ברגע שאדם מאמין בפשטות ובתמימות שמה שאחר עושה, לכאורה למען אלוקים, זה דבר קדוש, יש כבר מניע חיובי לפחות אצלו. משל למה הדבר דומה, למלך כוזר בסיפורו של ריה"ל, שהרבה להקריב לעבודה זרה וזכה שמלאך שיבח אותו על כוונתו בעודו מבקר את מעשיו. שכר כוונה טובה יש כאן אצל המאמינים.
ניתן להציע תפיסות שונות משל ריה"ל גם מכוח עיון פילוסופי וגם מתוך ציטוטים מן המסורת. אבל הקו של ריה"ל קיים במסורת ואף ניתן לחוש הסכמה איתו.
זה לא אומר שהשימוש הלשוני הזה מוצדק גם היום או שהוא תועלתני. גם לדעתי הדברים ראויים לביקורת. אבל דומה שזו גישה חסידית, הנובעת ממערכת האמונות של אותו מגזר שנקרא "חסידי"?
ג. כמו תמיד, אני ממליץ להבדיל בין התוכן לבין האומר ומניעיו. איני יודע מדוע ירוחם פתח את האשכול. השאלה היא אם יש כאן נושא מעניין לדיון.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 08:30 |
|
| |
כל נושא בעולם שמתעסקים בו מזוויתו הרוחנית - מתקדש.
זה לא מושג יהודי אלא אוניברסלי.
קדושה היא העלייה של האדם לכיוון פחות גשמי-בהמי-אנוכי, לכיוון יותר נעלה-רוחני-מוסרי. הדרך לעשות זאת, כידוע, על פי רוב אינה באמצעות מריבה עם החומר ויצריו, אלא 'רתימתם' ככוחות מניעים לפיתוח רגשות של רוחניות, הטבה, וכל דבר שהוא לא "אני וגופי".
לכן כל אחד מרגיש שנסיעה של חסיד עם רבו, כאשר היא נעשית מתוך רגש של רצון להתעלות, היא מגייסת את כוחות הנפש וההרגשות שמתפתחות בעקבות המסע, לכיוון יותר מוסרי, לדברים שהחסיד מאמין שהם טובים, גבוהים ונעלים. הוא פשוט יותר מחבר את התעסקותו ורגשותיו לצד הזה.
כמובן שזה לא קורה באופן אוטומטי, אלא רק למי שבא במגמה כזו וברגשות בכיוון כזה.
גילוי נאות: אני לא חסיד. לא במקורי, לא בהשתייכותי הקהילתית הנוכחית וגם לא בשאיפותיי...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 10:43 |
|
| |
גילוי נאות -בפתיחת האשכול לא רגשות עבר היו לנגד עייני. וודאי לא אשמות.
השימוש שעושים היום במונח קדוש, היה הנושא שרציתי לדון בו.
לתת למקום טמא את השם קדוש. זה לא נושא לדיון?
לתת למסע למקום טמא, את השם קדוש.
לתת לאדם כלשהו את השם קדוש? על מה? זה לא לדיון?
|
|
|
|
|
