הערות.
כל מה שהבאתי אינו משלי, ביקשתי להביא דברי מומחה בנושא הזה 'דעת חזל', כדי לטעום מעט מן הבעיתיות של המושג, למנוע שגיאה נפוצה של גישה, ולהרבות זהירות בהצגת עמדות. הרוצה יוכל להכיר מעט את אפרים אלימלך אורבך מן הכתוב בויקיפדיה.
הכל מכירים את שורות הפתיחה של פרקי אבות, שהביא מם80. זאת המסורת. מי הכותב את הדברים? על מה הוא מתבסס? חכמנו מקפידים להביא דבר בשם אומרו, אבל כאן דממה במשך כאלף שנים. וכי משה מסר הכל ליהושע? הרי מלבדו היו גם זקנים, ויהושע היה איש מלחמה. ומי מאנשי כנסת גדולה אמר את הדברים שהובאו בשם כולם? ומי בחר שלשה מכלל דבריהם? ומניין שבתקופת רבי יהודה הנשיא התכנסו 'כולם' יחד והגיעו להסכמה? הרי מדובר במפעל הדורש כמה שנות עבודה. ואולי מדובר במהפכה? בקבוצת אנשים שצמחה עם הדורות ונטלה לידיה את המושכות הרוחניים וההילכתיים של העם? כעת הכל בידינו, טוענת הקבוצה החדשה, לא בשמים, לא בידי נביאים, אנשינו בישיבה ידונו ויחליטו ודעתם היא הקובעת. ומי מתקבל לישיבה? – מי שילמד ויוכיח את יכולתו. וכל מהפכה מן הסוג הזה רוצה להראות כי אין כל מהפכה, שום חידוש, הכל כמקדם.
הגיוון, המחלוקות, הדעות הפתוחות, הבלתי ברורות די הצורך, אלו שעדיין לא למדו ללכת בכוחות עצמם וזקוקים להאחז במשהו יציב, חוששים שמא יפלו. להולכים על רגליהם הם, מזומן עושר בלתי נדלה דווקא משום שאינו מוגדר. עושר שאינו מוגדר מאפשר דרכים חדשות, שונות, מנוגדות. התמים אינו מבחין והמבין מבין.
מסקרנת אותי שאלה ואין לי תשובה עליה. החברה היהודית בעת העתיקה היא חברה שיודעת קרא וכתוב. זה מצב חריג לגמרי ביחס לכל אומות העולם. מעטים מאד היו מסוגלים לכך בחברה האתונאית או הרומית בגדולתן. למה חז'ל לא כתבו ספרים?
הנה קטע מתחילת ה'אינסטיטוציות' של גאיוס, ספר לימוד המשפט הרומי מן המאה השניה לספירה:
"...
8. כל החוקים שאנחנו משתמשים בהם מתיחסים או לאנשים או לדברים או לפעולות. הבה נתיחס תחילה לאנשים.
9. החלוקה העיקרית של החוק העוסק באנשים היא זו: כל בני האדם הם או חופשיים או עבדים.
10. ושוב, אנשים חופשיים הם או חופשיים מלידה או משוחררים.
11. חופשיים מלידה הם אלו החופשיים על ידי לידה. משוחררים הם אלו אשר עברו תהליך שחרור מעבדות חוקית.
12. יתר על כן, ישנן שלש קבוצות של משוחררים, דהיינו, אזרחים רומיים, לטיניים ו[עמים] כנועים. הבה נדון בכל אחד מאלו בנפרד, ותחילה בכנועים.
...".
הקורא מבחין מיד במבנה בעל סדר מאורגן היטב. הוא מאפיין את החשיבה היוונית והרומית ומיוחד להם. שונה מהדיון של חז'ל.
עודד
 |
|
|
