האם מתן תורה היה רק "זכרון דברים" [כי תבוא]

בפרשתנו כי תבוא, נראה שהקב"ה כורת ברית נוספת עם עם ישראל, על כל המצוות..

דברים כ"ו -
פסוק א - וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ..

יג - הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּהוְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  


אור החיים - היום הזה וגו'. וכי היום הוא מצוה והלא כבר צוה בהר סיני, ורש''י ז''ל פירוש בכל יום יהיו בעיניך חדשים. ונראה שכונת הכתוב היא על זה הדרך לפי שכל התורה צוה אותה ה' בהר סיני בין דברים שיש בהם קום עשה באותו זמן בין דברים שאינם בקום עשה אלא לאחר זמן כאותם האמורים בפרשה זאת בכורים ומעשרות שאינם נוהגים אלא בארץ, וצוה ה' אותם הגם שלא היה זמנם מטעם כדי ללמוד אותם ולקבל שכר על קבלתם, ואמר להם משה כי הן היום מצוה אותם לעשות החוקים האלה שהם בכורים ומעשרות שעד היום נצטוו ללמוד דיניהם לבד והיום הזה מצוה אותם לעשות כי הגיעו לארץ, ותיבת היום לאו דוקא אלא זכר זמן המוכן בשם היום הזה


לכאורה לפי אור החיים העניין לא כל כך מסובך.. סה"כ הקב"ה כרת איתנו ברית בהר סיני שכוללת גם את קיום מצוות הביכורים, רק שאי אפשר היה לקיים אותה

ועכשיו כשנכנסים לארץ אפשר לקיים אותה ואת שאר המצוות שאפשר לעשות רק מהכניסה לארץ

אמנם בשביל כל זה היתה מספיקה תזכורת, וגם רק על הביכורים ושאר החידושים.. ולמה צריך ברית חדשה ועל כל התורה?

ספורנו - היום הזה. שאתה נכנס עמו לברית... [ומדבר על כל התורה..]

אז שאלתי את עצמי  - מה זה? הרי כבר דיברנו על זה בחורב? מה זה היה רק "זכרון דברים" שם בחורב?


ופתאום נזכרתי ברעיון של "הציבי לך ציונים", שנאמר על כל זמן הגלות [לא רק על הזמן במדבר לפני הכניסה לארץ בזמנם]

חיפוש קל בגוגל העלה כמה וכמה פרשנויות התייחסויות שמהם אפשר לומר שאולי כל התורה והמצוות שקיימו כל ישראל עד היום הם לא אותם המצוות ולא אותה הברית שנכרתת איתנו.

ובכלל כל מה שהיה ממתן תורה ועד היום היה רק זכרון דברים..

היינו רק בסיס להסכם סופי שייחתם בעתיד איתנו אנחנו כאן בארץ [כמו בזכרון דברים..] 

אם כן, מה שהיה במתן תורה הוא רק "זכרון דברים"..
וגם כל ההבטחות של הקב"ה בספר שמות ובספר ויקרא הן בגדר זכרון דברים..

יח) וַי־הֹוָ־ה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו: 
רש"י - כאשר דבר לך - והייתם לי סגולה (שמות יט, ה):

יט) וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: 
רש"י - ולהיתך עם קדוש וגו' כאשר דבר - והייתם לי קדושים (ויקרא כ, כו): 

מה לכם כי נזעקתם? הלא בסוף הפרק מפורש:

כן.. אבל גם מה שניתן באוהל מועד היה "תלוי באויר" ובגדר "ציונים".. 
כולל הבטחותיו של הקב"ה בספר ויקרא

ובפרשתנו כי תבוא בברית החדשה,
יט) וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: 
רש"י - ולהיותך עם קדוש וגו' כאשר דבר - והייתם לי קדושים (ויקרא כ, כו): 

שרק מכאן ואילך יעשה הקב"ה מה שדיבר אז, בויקרא..

עדיין לא הבנתי - האם תוכל להגדיר בדיוק מה השאלה\הסתירה? 

א. היכן התורה מעידה שהמצוות חלות מרגע שיהפכו לעם?
ב. מה נשתנה "העם" הזה של פרשתנו מ"העם" הזה:
"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת."
"וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד."
"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה."
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה."
"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע."


?

ואולי אפשר לפרש 'היום הזה' לא רק במובן מילולי 'כעת', אלא במובן 'בימים אלו', 'בתקופה זו', 'בשלב זה'? כך, הביטוי 'שעה חצופה' אינו מתכוון לשעה 11 היום, אלא לתקופה שלמה העלולה להמשך מאות בשנים.
עודד