|
|
| נשלח ב-18/10/2015 10:56 |
|
| |
1) היכלות: אם ר"ע התכוין לספרות האפוקליפטית ולא לברית החדשה (בגמ' שם פירשו 'כתבי מינים') אז אסר אותם כי הם היו נביאי שקר וכי הטיפו לדעות שגויות. יורדי המרכבה אינם מגדירים עצמם נביאים ואינם מטיפים לדעות שגויות. בגמ' אנו רואים שהיו שני חלקים במעשה מרכבה: חלק של לימוד שמתבסס על דרישת פסוקי המרכבה שביחזקאל (וכשעושים את זה קורים דברים נפלאים לטוב ולרע, כמו מלאכים שיורדים לשמוע, אש מקיפה אותך, ולחלופין, אש יוצאת והורגת אותך) וחלק של 'צפיה במרכבה' או 'כניסה לפרדס' שהוא המתואר בהיכלות, בהתאמה לזה יש גם 'שיחת מלאכי השרת' הידועה לנו מרבן יוחנן בן זכאי, ר' ישמעאל ור"י בן דהבאי. 2) יצירה: בירושלמי אין באמת דרשות במעשה מרכבה אבל כן יש דרשות במעשה בראשית, הן כוללות קצת פירושים על הפסוקים וגם דרישת האותיות שבהן נבראו שמים וארץ - ב', ה' וי'. א"כ יתכן שזה חלק מהמסורת שהתפתחה עד שהגיעה לספר יצירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2015 10:56 |
|
| |
בער, מה יש בחולין צ? יתכן שהסיפור בפרדר"א היה קיים עוד לפני יצירת הספר.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 18/10/2015 10:58:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2015 12:28 |
|
| |
ויאמר שלחני כי עלה השחר אמר לו גנב אתה או קוביוסטוס אתה שמתיירא מן השחר אמר לו מלאך אני ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו מסייע ליה לרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש ה' צבאות מיתיבי חביבין ישראל לפני הקב''ה יותר ממלאכי השרת שישראל אומרים שירה בכל שעה ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום ואמרי לה פעם אחת בשבת ואמרי לה פעם אחת בחודש ואמרי לה פעם אחת בשנה ואמרי לה פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעם אחת ביובל ואמרי לה פעם אחת בעולם וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנאמר {דברים ו-ד} שמע ישראל ה' וגו' ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות כדכתיב {ישעיה ו-ג} קדוש קדוש קדוש ה' צבאות ואין מה''ש אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר {איוב לח-ז} ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלהים אלא אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות והאיכא ברוך
דף צב - א
ברוך אופנים הוא דאמרי ליה ואיבעית אימא כיון דאתיהיב רשותא אתיהיב {הושע יב-ה}
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2016 21:19 |
|
| |
| יש3 כתב: |  | אריאל עד שאתה שואל למה לאחר, אני שואל למה להקדים. במחקר יש מקדימים אוות גם מעבר למה שאמרת עד המאה ה-1 לפנה"ס, ומאידך יש המאחרים למה ה-10 וטוענים שיש בו השפעה אסמעילית. כפי שכבר כתבו יש לו נוסחים. יש לתקן את מה שכתבו בכך שבכתבי היד יש רק 2 נוסחאות - ארוכה (2700 מילים) וקצרה (1500 מילים). שתי הגרסאות מוכרות כבר מהמאה ה-10, שהיא הפעם הראשונה שאנחנו יודעים על קיומו. גרסה בינונית היא פרי השערה של איזה חוקר. כמובן שאין הסכמה מה הגרסה המקורית. |
|
ראיתי אצל ליבס) (עלילות אלוהים) שהביא קטע מהאיסמעיליים הקדומים והראה איך הוא רווי השפעה מהקבלה העברית, כגון אזכור של שבעה כרוביא, מלכות, גבורה, גדולה, ועוד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|