|
|
| נשלח ב-22/9/2015 14:00 |
|
| |
| רב_מחשבות כתבה: |  |
כאחד שיודע ללמוד, אשמח אם תאיר את עיני בביאור דברי המדרש.
|
|
חוזר על בקשתי.
אשמח אם תבהיר לי למה דברי המדרש שהבאתי אינם ממין העניין. איך אתה מבין על מה מדבר המדרש ומה הוא בא לומר.
תוקן על ידי רב_מחשבות ב- 22/09/2015 14:15:19
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2015 14:09 |
|
| |
תוקן על ידי maxmen ב- 22/09/2015 14:23:31
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2015 14:25 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | (יש לך שמחה משפחתית או שאתה רוצה לחתן ולקנות דירה לילד, צא לעבוד או שלח את הבן לעבוד כדי לממן את הדירה. אל תפיל את עצמך על הציבור. אבל לא זה הנושא, וכתבתי רק מפני שזה נושא אקטואלי וכואב).
. |
|
אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת - מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר ? אייך רבונו של עולם נפלת לתוך החשיבה ההמונית הדוגמטית השטחית החוסר שכל ודעת והבנה בסיסית ביהדות ובאדם. מי שמכם לומר למישהו צא לעבוד ? ממתי יש לאב את הסמכות לומר לבנו צא לעבוד ? מי שמכם לדבר בשם הציבור הדמיוני ולומר שאסור ליפול על הציבור ? מי הציבור הדמיוני שאנו מדברים בשמו כל הזמן ? ואפי' תמצא הישות הזה, אז שוב השאלות לעיל חוזרים אליו ואנו שואלים אותו: מי שמכם ? כואב כואב לשמוע מענק כמוך את המשפט: יש לך (לך ולא לי) שמחה משפחתי (שלך ולא שלי) ואתה רוצה (לא אני רוצה, אז לא על חשבוני) לחתן ולקנות דירה לילד (שלך ולא שלי) ?! אז צא לעבוד או שלח את הבן (שלך ולא את שלי) לעבוד לממן לעצמו (ולא לי) את הדירה אל תפיל את עצמך על הציבור (אין ישות כזה אז אתה בעצם אומר אל טפיל את עצמך עלי) ובכן, האדם האינטלקטואל (משכיל ומוסרי באופן הכי בסיסי) שואל את עצמו - שהוא חוזר באמצע הלילה לבית עם תחבורה ציבורית, מה פתאום הנהג עובד באמצע הלילה ? למה יש לי שירות שכזה שתמצא אדם = צלם אלוהים שייקח אותי באמצע הלילה לבית ? אין לו אישה להתכרבל עמה תחת השמיכה במיטה החם ? אין לו ילדים להשכיב בלילה עם שיר ערש ? והשאלה הכי קריטית שהאדם האינטלקטואל שואל את עצמו היא, האם אני הייתי מסיע אותו בלילות על חשבון זמני היקר (הרי זמני יקר כי אני צריך לשבת לצפות במשחק כדור רגל) ועל חשבון אשתי והילדים שלי. בבוקר שוב, הוא מוציא את הזבל (הלוואי הוא, לשיטתך הוא שולח את בנו כנ"ל) מביתו ורואה אדם = צלם אלוהים, כבר על הבוקר מוכן לקחת את הזבל שלו, מה פתאום ההוא הצלם האלוהים בא לקחת את הזבל שלי ? ואותו דבר כלפי הלחם המוכן ליד הבית במכולת וככה החלב והבשר הרהיטים וכו' וכו' כלומר יש לו הכל בכל מכל, בלי שהוא טרח כמעט כלום לעשות בייחס לכמות העמל שיש בדברים שהוא השיג. האינטלקטואל המתחיל כבר יודע שהתשובה השטחית: "אני משלם לו" ?! זאת תשובה שלא יכול לעלות על ראשו, כי צריך להיות כזה חמור וטיפש להוציא את המשפט הזה (אני משלם לו) מהפה. הרי אייך זה יכול להיות שיש לך לשלם לכל העמל (כן כן צלם אלוהים שעמל בשבילך בלילות ועל הבוקר) בקצת העמל שלך ?? הרי מה מוחלף באמצעי החליפין ? העמל שלי לעמל זולתי ! אז אייך זה שאני מקבל כל כך הרבה שעות עמל של אנשים נשים שעמלים בשבילי כל שעות היום, על עמלי הפיצפונת שאני העצלן טורח לעשות אם בכלל ? שמיודעינו האינטלקטואל המתחיל חושב על זה, הוא חייב לקבל חום, הרי מה קורה כאן ? מישהו כופה על אנשים לעבוד בשבילי, ולמה האנשים האלה נותנים לזולת לכפות עליהם ? אוקיי מבין האינטלקטואל, שטוב שיש "חלוקת העבודה" ואמצעי חליפין = כסף, ככה כל בני אנוש יחד לא צריכים לעבוד הרבה בכדי להשיג הרבה, אבל בכל זאת נשאלת השאלות הקריטיות, 1, חלוקת העבודה לא יכול להיות כפייתית אך ורק רצונית, כלומר בואו נשכנע את זולתך שכדאי לחלק את העבודה, אתה לא יכול לכפות עליו את החלוקה (בהמשך נבין אייך היא נכפת עלינו) 2, אייך זה שההוא עובד בלילות וההוא עובד בזבל ואני בקושי עושה משהו כעובד ציבורי באיזה משרד ? או כחוקר באיזה מכון מחקר ? כלומר אייך חלוקת העבודה עושה אי שוויון הרי אני רוצה לשכנע את כל בני אנוש להיות חלק בחלוקת העבודה, אז אייך האדם ההוא מוכן לעבוד בזבל או להסיע אותי באמצע הלילה במקום להתכרבל עם אשתו במיטה ? 3, והשאלה הקריטית ביותר היא אייך האמצעי החליפין = הכסף שהיא שטר בעלות על עמל האנושי, נמצאת אצלי הרבה יותר מהצל הנהג האוטובוס שעובד בלילות ? כלומר גם האמצעי החליפין – הכסף, היו אמורים להיות מחולקים על פי העמל האדם אז אייך זה שההוא ואשתו עמלים יומם ולילה, אין להם את הכסף מה שיש לי בקצת עמל כנ"ל ?? אל כורחנו – מבין האינטלקטואל שיש כאן כפייתיות אחרת למה ההוא מסיע אותי באמצע הלילה במקום להתכרבל עם אשתו במיטה ?? מה שאני לא הייתי עושה בשבילו הוא עושה בשבילי אז אייך רבונו של עולם זה קורה ? נסכם את הרהוריו של האינטלקטואל המתחיל, 1, חלוקת העבודה אמור להיות רצונית, אז אייך אנשים בחורים את חלקם בחלוקת העבודה ? הרי לא יעלה על הדעת שההוא מסיע אותי באמצע הלילה וההוא לוקח את הזבל שלי מרצון ? כלומר אייך המצב היא כמו שהיא שיש כאלה שלא עושים כמעט כלום ויש להם הרבה מהאמצעי התשלום שהיא בסך הכול שטר בעלות על עמל אמיתי של אלה (כן כן הלוקח את הזבל וכמותו) דווקא, ואייך הם העמלים מסכימים למצב האי שוויוני שכזה ? 2, המסקנה היוצאת מהמציאות הזו היא שחלוקת העבודה נכפית עלינו והיא לגמרי לא רצונית לא מצד החלוקה עצמה ולא מצד האמצעי התשלום ( כסף = שטר הבעלות על עמל האנושי,) שנמצאת אצל יחידים (50% הון אנושי נמצא אצל אחוז אחד מכל בני אנוש). אייך זה קורה שאול האינטלקטואל ? התשובה - שעונה על כך הנאו ליבראל הנודע מילטון פרידמן ושאר הלייצנים של אסכולת שיקגו, היא ששוללים את הטבע מכל אדם מראש בכפיה על ידי המשטר שאוסר עליך אפי' לאגור מים מהטבע ומי גשם. למה צריך לשלול את הטבע מכל אדם ? – שואל האינטלקטואל את הנאו ליבראל, כי אז הוא לא מוכרח להיות חלק בחלוקת העבודה, כלומר אם הוא יהיה לקט או יתיישב על נחלה (מהפקר או בכוח הכיבוש) ?! אז מי מבטיח לי שהוא יהיה חלק בחלוקת העבודה, הרי ביכולתו לדאוג לעצמו בהכל בתוך נחלתו. אז צדקתי - אומר האינטלקטואל, בהרהוריי שיש כאן כפיה על חלוקת העבודה, כלומר אתה כופה עלי לעבוד ולהיות חלק בחלוקת העבודה על ידי זה שאתה - על ידי המשטר הדיקטטורי, שולל ממני ומבניי ובנותיי את הטבע מראש אפי את המי גשם. כלומר בעצם את האדם שאתה שולח לעבוד אם הוא רוצה לחתן את בנו, לא אמור לעבוד בכלל, הוא אמור לקחת מהטבע מה שהוא צריך וחייב הוא לומר כל העולם נברא בשבילי. אתה לא נותן לו לעשות זאת כלומר אתה שולל ממנו ומבנו את הטבע מראש ?! אז למה שהוא לא ייקח (יגנוב) ממך בחזרה, ואם לא תיתן לו לקחת אז מותר לו להרוג אותך כמו שאתה הורג ערבים שלא נותנים לך לקחת את הארץ. אז לא יאמר אדם סמית: יש לך אינטרס בחלוקת העבודה כלומר לא צריך לכפות זאת עליך. אם לא צריך לכפות וזה אינטרס אישי שלי (וזה נכון) אז בוא קודם לתת לכולם את הטבע בחזרה ואז האדם מרצונו החופשי יהיה חופשי להיות בחלוקת העבודה או לא להיות חלק, על כל פנים תהיה לכל אחד את הטבע ואז לא תוכל לומר "צא לעבוד או שלח את הילד לעבוד" אבל במצב הזה שגזלו ממנו את ארץ ישראל ארץ ירושתו (מהמצאת הקניין על ידי נח ובניו על ידי חלוקת הארצות לכל פרט + המצאת הירושה ככה שכל נולד ייוולד לטבע) ומכרו אותו לכל המרבה במחיר לזרים כולל את משאביה כמו ים המלח והגז הטבעי ושוללים ממנו אפי' לאגור מים ומי גשם. אז מאיפה החוצפה שלכם לומר לו צא לעבוד או שלח את הילד לעבוד ??? מילא אתה חבר שלו ומציע לו שכדאי לו להיות חלק בחלוקת העבודה כחברים שדואגים אחד לשני, אולי יסכים אולי לא, אבל אתה לא חבר שלו, אתה אומר: יש לך (לך ולא לי) שמחה משפחתי (שלך ולא שלי) ואתה רוצה (לא אני רוצה, אז לא על חשבוני) לחתן ולקנות דירה לילד (שלך ולא שלי) ?! אז צא לעבוד או שלח את הבן (שלך ולא את שלי) לעבוד לממן לעצמו (ולא לי) את הדירה אל תפיל את עצמך על הציבור (אין ישות כזה אז אתה בעצם אומר אל טפיל את עצמך עלי) האם שמענו שאדם אינטלקטואל עם מוסריות בסיסית בשנות האלפיים יאמר משפט כזה לזולתו ? אייך זה אפשרי ? אייך זה אפשרי שהגזלן יזעק על הנגזל למה אתה לא עובד ונופל על הגזלניים ואוכל על חשבונם של הגזלניים ?? הרי לנגזלים מותר לאכול אותך ואת צאצאיך חי כמו הקניבלים בימי קדם הרי למה לא ? כי אתה המצאת את המושג לא תרצח ? למה שההוא לא ירצח אותך אם אתה שולל ממנו את הטבע ? הא זה גם לטובתו ואני כחבר כאח רוצה בטובתו ? אז למה אתה אומר לו: יש לך (לך ולא לי) שמחה משפחתי (שלך ולא שלי) ואתה רוצה (לא אני רוצה, אז לא על חשבוני) לחתן ולקנות דירה לילד (שלך ולא שלי) ?! אז צא לעבוד או שלח את הבן (שלך ולא את שלי) לעבוד לממן לעצמו (ולא לי) את הדירה אל תפיל את עצמך על הציבור (אין ישות כזה אז אתה בעצם אומר אל טפיל את עצמך עלי) לפחות האינטלקטואל שיודע את כל זה ובכל זאת רוצה להיות רשע מרושע, מצא פיתרון שנקרא צדקה כלומר הוא אומר לנגזלים: אל תהרגו אותנו - הם אומרים לאלה שנשללת מהם את הטבע, אנחנו ניתן לכם כסף = צדקה = מלשון צדק = אנחנו הרשעים עושים צדק. כלומר גם הוא מבין שהצדקה זה כופר על החיוב מיתה (מכאן מליצת החכמים הנודע "צדקה תציל ממוות") , ולא איזה מין מצווה נעלה כפי שהגננת בגן רצתה לטעון. אבל אתם עוד חושבים שצדקה זה נטל על הציבור ?? ומרוב חוצפתכם שולחים אותו ואת הילד לעבוד ?? מאיפה השטחיות והדוגמטיות הזה ? אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת - מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר ? אסור לנו להחניף לאלוהים בוודאי שאסור לנו להחניף לבשר ודם במיוחד בערב יום כיפור ולכן כתבתי את זה. אפי' שאני מכבד אותכם יותר בכפליים ממה שאני מכבד כל אדם אחר כאן, ולכן חשבתי והרהרתי הרבה האם לכתוב את זה או לא, ולבסוף החלטתי שאסור לי להחניף ואני כן כותב את כל זה עם כל הכאב, בכל זאת כפי שאני מכיר אותכם לא הייתם מוותרים על כזה מאמר בפורום הנפלא שלך אז ככה שגם אתם נהנים מיזה. גמר חתימה טובה לכם ולכל משפחתכם לדורי דורות (שאף אחד לא יעז לעולמים לומר להם: צא לעבוד) בברכה Max maxmen
תוקן על ידי maxmen ב- 22/09/2015 14:37:36
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2015 14:40 |
|
| |
אומרת התוספתא (סוטה ז, כ): למדה תורה דרך ארץ, נתמנתה לאדם פרנסה יקח לו בית, חזרה ונתמנתה לו יקח לו שדה, חזרה ונתמנתה לו יקח לו אשה, שנאמר מי האיש אשר בנה, ומי האיש אשר נטה, ומי האיש אשר ארש. וכן שלמה אמר בחכמתו, הכן בחוץ מלאכתך, וגו'. הכן בחוץ מלאכתך, זה בית. ועתדה בשדה, זה שדה, אחר ובנית בית זה אשה.
כל מה שנאמר הינו בתנאי שדרך הארץ הכללית ישרה, ואפשר במלאכות ישרות להתפרנס כך שבצעירותו יקנה בית ושדה ואז יקח אשה ויפרנס אותה ואת ילדיו בכבוד. אולם אם לנוכח השכר ברוב המלאכות שבמשק ויוקר המחיה עוברות שנים רבות עד שאדם יכול לקנות בית, אם אין שדות לכל דורש, אזי אל תלמד לא ממה שנאמר ולא ממלאכות המאפשרות קניית דירה בהקדם, כי בכלכלה קפיטליסטית רובן מבוססות על גזל ואופורטיוניזם. אלא למד מהמשך התוספתא:
הכן בחוץ מלאכתך, זה מקרא. ועתדה בשדה לך, זה משנה. ואחר ובנית ביתך, זה מדרש. הכן בחוץ מלאכתך, זו משנה. ועתדה בשדה לך, זה מדרש. ואחר ובנית ביתך, אילו הלכות. הכן בחוץ מלאכתך, זה מדרש. ועתדה בשדה לך, אילו הלכות. ואחר ובנית ביתך, הגדות. הכן בחוץ מלאכתך, אלו הלכות. ועתדה בשדה לך, אלו אגדות. אחר ובנית ביתך, זה תלמוד. הכן בחוץ מלאכתך, זה תלמוד. ועתדה בשדה לך, זה מעשה הטוב. אחר ובנית ביתך, בא דורש וטול שכר.
שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם!
תוקן על ידי מם80 ב- 22/09/2015 14:43:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2015 15:02 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | | |
|
מם היקר
כל החז"לים מסוג אלה מדברים אך ורק תחת שליטת מלכות זרה לא כך בארץ ישראל שלכל אדם ומשפחה יש נחלה ככה שכל נולד נולד עם הטבע.
בכל זאת פירשתם נכון את החז"ל גמר חתימה טובה לכם ולכל משפחתכם ולכל בני ישראל ולכל בני אנוש אמן ואמן,,,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2015 16:51 |
|
| |
מקסמן היקר
לא זכיתי להבין את דבריך.
וכי מנעתי ממישהו לנצל את האוצרות של הטבע הזמינים לכל? כל מה שכתבתי הוא שמה ששלי הוא שלי. בלשון של לוק, כמדומני, זו הזכות לרכוש. וכמדומה שהתורה מכירה בכך גם כן.
כולנו עניים בצורה זו או אחרת, פרט למעטים. אבל איני מעלה בדעתי שמישהו אמור לספק לי על חשבונו, על חשבון עבודתו, רכישת מכונית פאר.
אז לא הבנתי מה לא היה נכון בדברי. לא כתבתי שאיני חש בצערו של מי שרוצה לחתן בן ואין לו לפי מה שהוא רוצה לתת לבן. אני רק סבור, ואף עומד על דעתי, שלא אני הוא שצריך לממן אותו. (ובכלל, ממה אממנו?)
יתכן שאתה רוצה לקרוא לגישה כלכלית של ניהול מגבוה, לפיה יקחו מכולם את כל מה שיש להם, ויחלקו בין כולם, בחינת "כל אחד יתרום לפי יכולתו, ויקבל לפי צרכיו". אז צריך להצדיק את הטענה הזו. מדוע היא מגלמת ערך יותר מטענות אחרות כמו "מה ששלי הוא שלי" (למרות שיש דעה בפרקי אבות שזו מידת סדום, אבל לדעתי רק אם לא נותנים צדקה, וכאן זו לא צדקה).
מצאתי בדבריך את הטענה שגם "לא תרצח" זו המצאה, או שמא לא הבנתי יפה? אני סבור שכולנו, כולל אתה ואני, מבינים שכן יש איסור כזה, "לא תרצח" ואפילו "לא תיקח את ממון חברך שלא ברשותו". האם אני טועה?
סליחה על ההדגשה בסוף. אחרי שהדגשתי איני מצליח למחוק.
גמר חתימה טובה
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2015 21:29 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | | מואדיבברוך השב!השאלה שלך לדעתי נוגעת בכמה תחומים.מה היתה מצות הלוואה ומה היתה מצות שמיטה בעולם הכלכלי שבו ניתנה תורה?מהי מצות הלוואה ובעקבות זאת מצות שמיטה בימינו?ומדוע רצים אנחנו אחרי מצוות, כולל מצוות שמיטת חובות?הנה כמה תשובות:א. העולם של המקרא הוא עולם שבו מקור הפרנסה המרכזי הוא חקלאות. מסתבר שהיו בעלי מלאכה. לא יתכן אחרת. אבל זה עולם שבו עיקר המסחר היה, אני משער, בסחר חליפין. שהלוואות ניתנו בעיקר לחקלאי ששדהו לא הניב את היבול הדרוש לפרנסת משפחתו ולשמירת זרעים לשנה הבאה. כמה שנים רעות כאלו יכלו לחסל משק, ולאלץ אדם להשכיר עצמו כפועל דחק, או לחזר על הפתחים. או לקבל הלוואה.והלוואה כזו, שעוזרת לאדם לחזור ולעמוד על הרגלים, היא מצוה רבה ודוגמא של חסד. האין זאת?מדוע שאדם יתן הלואה אם הלווה יסרב לשלם? ובכן, אני סבור שהרעיון הוא שאדם ישר ישלם תמיד את החוב גם לאחר שנת שמיטה. אבל, וזו הנקודה, זו לא תהיה חובה. הוא יוכל לדחות את הפרעון לתקופה פחות מלחיצה עבורו.בדוגמא זו, כמו במקרים אחרים, התורה בעיני מדברת על עולם אידיאלי. לא אידיאלי שבו אין בצורת ויש תמיד יבולים, אלא עולם שבו יש אנשים ישרים שלא ירצו לקחת ולשמור לעצמם מה שאינו שלהם.ב. והיום? עדיין יש צורך בהלוואות כאלו. זה מעניין לשאול אם הלוואה שהיא השקעה בחברת הזנק (סטרט אפ) היא כזו.וכמובן יש הלוואות קטנות: למי שנתקע בלי כסף לכרטיס באוטובוס, לקנית שתיה בטיול ארוך, לשיחת טלפון בימים שזה עלה כסף.ויש עוד מקרים.ומסתבר שעדיין יש עניים שאין להם לפעמים לקנות לחם, או שהם רוצים ללוות ממך שקית חלב. והם כמובן לא יספרו לך שאין להם.האם באמת אלו דברים נדירים כל כך?בכל מה שקשור לדוגמאות האחרונות, נראה ודאי שראוי לשמט את החובות האלו. מלכתחילה היינו נותנים אותם כצדקה אילו רק היינו יודעים.ויש עוד דוגמאות. בציבור החרדי מקובל לתת ולקבל גמ"חים כספיים. לפעמים זה לפני שמחה משפחתית, אבל לא רק.מה שכן, הלוואות כאלו צריך להחזיר. ומי שמבקש לקבל הלוואה כזו ומתכנן להסתמך על שמיטה כדי לא לפרוע, נראה לי שזה קרוב לגזל. וטוב שיש לזה פרוזבול. (יש לך שמחה משפחתית או שאתה רוצה לחתן ולקנות דירה לילד, צא לעבוד או שלח את הבן לעבוד כדי לממן את הדירה. אל תפיל את עצמך על הציבור. אבל לא זה הנושא, וכתבתי רק מפני שזה נושא אקטואלי וכואב).אז למסקנה גם היום יש הלוואות דומות למה שהיה בימי בית ראשון, אבל לא כולן כאלו.ג. הנהירה אחרי מצוות מעשיות. יש בזה טוב ורע. טוב מפני שזו אהבת תורה ומצוות. פחות טוב מפני שזה דבר טפל. האם יש מצוה לרוץ ולחפש קן לשילוח הקן? האם יש מצוה לקחת את הקן אם מצאתיו בדרך גם אם איני רוצה בו, רק למען המצוה?לגבי מה שקופות הצדקה מציעות, זה פשוט ניצול של הרצון הטוב של התורמים בעוד תירוץ חדש (ושוב זה נושא אקטואלי וכואב - אבל לא הנושא של האשכול). |
| עם דבריך על שינוי מהעולם החקלאי לעולם העסקי שבימינו עשה התורה תמימה שימוש לעיקר היתר חז"ל אשר בשם עיסקא והתירי עיסקא יקראו ,וכבר היכו על קדקדו מסגנון לשונו ,כמיימוניסט קצת החרפת לשונך על מי שמלוה בידיעתו ששביעית תשמט ,,קרוב להיות גזלן,,הרמבם התבטא הרבה יותר בעדינות וכתב שרוח חכמים נוחה ממי שפורע חובו ואומר אף על פי כן ,ככלל צריך לדעת שכל דין שמיטת כספים הוא בעצם על מי שמאחר את זמן תשלומו שגם בזה יש לדון מה דינו של המאחר אחר זמן פירעון אף ללא שמיטת כספים ,לכאורה הוא יותר מן המעט סותר את ,,הן צדק,,רש"י בתחילת סנהדרין כתב על לוה ולא שילם דאינו נקרא גזלן ,ובגטין ל"ו לכאורה סותר קצת רשי לשונו וכתב בנידון הגמרא דאם תשמט שביעית מדרבנן נמצא לוה גזלן על פיהם [עד שהסיקו דהפקר ביד הפקר],שם באמת התירוץ לכאורה דלוה שלא על מנת לשלם מחמת השמיטה אולי הוי גזלן לכתחילה כדבריך,
תוקן על ידי ביליצר ב- 23/09/2015 21:31:31
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2015 22:14 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | מקסמן היקר
לא זכיתי להבין את דבריך.
|
|
הרב מיימוני היקר ברשותכם אני הגיב תוך השורות ככה תהיה זה יותר ברור על מה אני מגיב. אני לוקח אותכם כמשל ושום דבר לא אישי ח"ו, על דרך מאמרי "מי שאומר שראובן\דוד\שלמה וכו' חטא אינו אלא טועה". תראה כאן באשכול בעניין ותבין כל האומר,,, חטא ?! אינו אלא טועה !! ובכן השחור הם דבריך והכחול הם דברי וכי מנעתי ממישהו לנצל את האוצרות של הטבע הזמינים לכל? כל מה שכתבתי הוא שמה ששלי הוא שלי. בלשון של לוק, כמדומני, זו הזכות לרכוש. וכמדומה שהתורה מכירה בכך גם כן. ובכן, האם אתה מונע את הטבע מכל נולד ? כן ! אתה וכל מי שלא מוחה על כך. כהיום נשללת הטבע מכל נולד ויש שתי דרכים לזכות משהו בטבע 1, על ידי כיבוש (בדרך כלל זאת קבוצת אנשים יחד) 2, על ידי קניין מידי הכובש. המושג שמשהו שלך הומצאה מתי שהוא ועל פי היהדות זה הומצא על ידי קין והבל שגרם את הרצח הראשון, ואחר כך זה הומצאה על ידי נח על ידי חלוקת הארצות בגורל + ירושה ככה כל נולד נולד עם הטבע ולכן היהודי דורש את ארץ ישראל כירושתו. לפני כן אף אחד ודי בצדק לא הכיר במשהו כשלך ולכן היה המבול כלומר שאין סדר צודק אז בא אנרכיה ואנדרלמוסיה אנושית. אחרי החלוקה (שככה באמת הומצאה הקניין הצודק (על פי הצו הקטגורי של קאנט) והלא תגנוב שבלעדיה אין קניין כנ"ל לפני המבול) התורה אוסרת את הרצח כלומר דורשת עונש מוות, לפני כן באמת אין שום סיבה לדרוש לא לרצוח. (נחזור לעניין בהמשך) אתם הזכרתם את לוק (ברגיל אני ממש לא מתחשב עם הגות האומות הרי מה לנו עם ההגות שלהם שיש לנו את שלנו ? אבל דווקא הזכרת את האדם שהכי קרוב לרוחי ולכן אני כן התייחס ללוק), ולדעתי אתה לא יורד לסוף דעתו, הוא אומר במפורש שאם אתה עמל בטבע שלא שלך, אין לך זכות קניין אפי' על עמלך. מתי הוא טוען שעמלך שלך ומי שלא עמל אין למדינה זכות לתת לו ממי שכן עמל ? מתי שאתה עמל בטבע שלך, אבל שאתה עמל בטבע שלא שלך (ארץ ישראל שייכת ליהודי) אז כל עמלך לא שייכת לך בכלל. והיות שכל מי שיש קניין בארץ לא מעניין משאר היהודים שאין להם קניין בארץ, אז כל קניינם מתחילה לא שלהם על פי לוק ועל פי התורה ולכן מותר לגנוב מהם ומותר אפי' לרצוח את מי שמונע ממני את הטבע כנ"ל. כולנו עניים בצורה זו או אחרת, פרט למעטים. אבל איני מעלה בדעתי שמישהו אמור לספק לי על חשבונו, על חשבון עבודתו, רכישת מכונית פאר. אין כאן שאלה האם אתה חייב לספק או לא, השאלה האם עמלך שלך במציאות אם אין לאחרים ? נאמר שיש רעב בארץ ויש לך אלף לחמניות, האם אתה חושב שהם יישארו אצלך ? הרי לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב, כלומר אתה תבין לבד את האדם שייקח ממך ואם תמנע ממנו אז אתה מסתכן במוות בטוח. אפי' מכונית פאר, אומרים חכמינו שנותנים למי שהיה לו כלומר האדם הזה מסוכן לך ולכן תיתן לו. אבל שוב זה מאוד שטחי לדבר בצורה כזו, כי מה פירוש אתה נותן לו הרי אתה באמת לא נותן לו כלום, עוד לא ראיתי את הדמגוגים האלה שאומרים שאנו אוכלים על חשבונם, שנתנו היי פעם איזה שקל לחרדי או למי שצריך לחתן ילד. מדובר כאן על הקופה הציבורית והשאלה היא האם מותר לקחת משם כן או לא, כלומר הדמגוגים האלה משלמים לקופה מה שהם צריכים לשלם כי הקופה פשוט גוזלת מהם בכוח, עכשיו באים העניים ולוקחים בחזרה מה ששייך להם הרי כל הכנסות הקופה מהמיסים או ממשאבי הטבע שייכת להם. אז כן כל אדם שצריך לחתן את ילדיו והוא צריך לדאוג להם לדיור (שזה הבסיס הראשוני לזוג) אז מותר לו לגנוב ואפי' לרצוח את מי שמונע זאת ממנו. אומר לוק (ואני הביא לך את ויקי כי המקור שלי באנגלית) תפיסתו של לוק בנוגע ל"מצב הטבעי של בני-האדם" (שמוצגת בפרק ב' של "על הממשל המדיני") מנוגדת לראייתו של בן-תקופתו תומאס הובס. בניגוד להובס, טען לוק כי לאדם שנמצא במצב הטבעי יש זכויות. כשאדם עובר ממצב הטבע למצב המדיני-חברתי הוא מוותר על חלק מזכויות אלה לטובת הריבון. כל תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות אלה. ברגע שנפגע עקרון זה, נפגעת מהות קיום המדינה וזכות קיומה. לוק טען שבמצב חברתי בני האדם יסייעו האחד לשני, ובנוסף (שוב, בניגוד להובס), שאדם מטבעו הוא טוב. לפיכך העלה לוק את השאלה: "מדוע יש לקיים מדינה?". תשובתו היא שתמיד יהיו יחידים שינסו לפגוע בזכויות האחר, ולכן יש צורך בשלטון מדיני. לוק קרא לאמנה חברתית בין בני האדם. כל אדם מתחייב להישמע לשלטון כל עוד זה שומר על הזכויות שהאדם יכול לשמור בעצמו ללא החברה (זכויות טבעיות) - הזכות לחיים, הזכות לחירות משעבוד והזכות לקניין. תכלית השלטון - הגנה על זכויות אלו, ושיפורן ביחס למצב בטבע. לפי לוק, אם המלך איננו ממלא את ההסכם ומביא לדיכוי, יש זכות לצאת נגדו ולסלקו. בכך ייצג לוק את הרעיון של המונרכיה החוקתית. הובס, מנגד, חשש להחליף את השלטון, כדי שלא לגרום מלחמת כל בכל. לוק שאף לפרק את המדינה ולהביא לסדר חברתי חדש, שאינו מושלם, אך שואף לטוב. בראייתו, מקור סמכות השלטון הוא הסכמת האזרחים. אדם החתום על אמנה כזו כפוף לרצון הרוב, כל זמן שזכויותיו הבסיסיות לעיל אינן נפגעות. לוק מדבר על טובת הכלל אבל מתנגד לפגיעה בזכויות הפרט כדי להגיע לכך. לוק הבדיל בין שייכות (possession) לקניין (property) - העולם במצבו הטבעי "שייך" לכל האנשים במשותף ובאופן שווה, כי כך נתנו אלוהים. קניין, לעומת זאת, הוא רכוש שנקבע על פי חוק המדינה, והוא מחולק ללא שוויון וסדר. מה שהאדם מייצר, משקיע ומרוויח - הוא קניינו. בני-קהילה אחרים שלא ייצרו ולא השקיעו, לא זכאים לחלוק ברווח. זאת משום שלאדם בעלות בלעדית על גופו, ובעבודתו הוא "מערבב משהו משלו" עם העצם הטבעי שהוא מעבד, עד שיש לו זכות בעלות גם עליו. כמובן, שאם אדם מעבד עצם ששייך לאדם אחר, הוא לא מקבל זכות עליו, כי הוא נישל את זולתו מאותה זכות לבעלות. כלומר, התאוריה מצדיקה "שיוך ראשוני" של עצם שלא היה קניין של אף אחד לפני כן. לוק זיהה בעיה בסדר עניינים, בו אדם מסוים יכול לקחת ולהשתלט כרצונו על חלקים מהטבע - הוא מונע מכל אחד אחר לשייך אותו לעצמו באותה צורה. כפתרון, הדגיש לוק שני תנאים לשיוך: ראשית, צריך להשאיר בתחום הטבעי המשותף כמות מספקת של משאבים, שלא נופלים באיכותם; שנית, יש לעשות שימוש פרודוקטיבי ברכוש, וכך ליצור נכסים נוספים שיוכלו לעבור לידי אנשים אחרים. אז לא הבנתי מה לא היה נכון בדברי. לא כתבתי שאיני חש בצערו של מי שרוצה לחתן בן ואין לו לפי מה שהוא רוצה לתת לבן. אני רק סבור, ואף עומד על דעתי, שלא אני הוא שצריך לממן אותו. (ובכלל, ממה אממנו?) מה שלא נכון בדבריך, כי אתה חושב שיש מצב כזה שלך יש קניין ולזולתך אין קניין, אז על פי התבונה הבסיסית פשוט אין דבר כזה קניין בלי שלכל אדם ביקום יש קניין, כלומר למי שאין קניין לא חל עליו המוסר האנושי (לא תגנוב ולא תרצח כנ"ל), מצד התורה ומצד המציאות הטבעית. על פי הצוו הקטגורי של קאנט הקניין לא קביל ולכן אתה בעצם לא מממן לו כלום הוא פשוט לוקח כי הוא רעב כי שללו ממנו את הטבע. שוב זה לא אתה ממש אבל כאמור כל זמן שאתה לא מוחה על כך אתה בעצם מסכים לנוהל השקרי הזה ואז בעצם אתה גם אשם הרי המדינה זה לא ישות ולא איש מיוחד, זה אתה וזולתך יחד שלא מוחים על כך. ולכן פלא לי עליכם שאתם אומרים מה שאמרתם. יתכן שאתה רוצה לקרוא לגישה כלכלית של ניהול מגבוה, לפיה יקחו מכולם את כל מה שיש להם, ויחלקו בין כולם, בחינת "כל אחד יתרום לפי יכולתו, ויקבל לפי צרכיו". אז צריך להצדיק את הטענה הזו. מדוע היא מגלמת ערך יותר מטענות אחרות כמו "מה ששלי הוא שלי" (למרות שיש דעה בפרקי אבות שזו מידת סדום, אבל לדעתי רק אם לא נותנים צדקה, וכאן זו לא צדקה). אני לא רוצה שום שררה ובוודאי לא שום גבוה שיחליט בשבילי משהו, אני כן רוצה חלוקת המשאבים וחופש לעשות מהם מה שרוצים וכאן צודק לוק, אבל אתה מסכים (בלי המחאה כנ"ל) שמגבוה ישללו את הטבע מכל נולד הרי מתי מחיתה נגד החוק שאוסר לאגור מים או מי גשם ? מתי מחיתה נגד המדינה שאוסרת לי ולכל יהודי להתנחל באיזה קרקע ולבנות את בתי ואת הבית לילדי ? מתי מחיתה נגד גזילת משאבי הארץ על ידי המדינה ומכירת לזרים כמו הגז הטבעי ? כל זמן שאתה לא מוחה אז אתה בעצם מסכים, אז אל תתפלא שמישהו לא יכיר בקניינך. מצאתי בדבריך את הטענה שגם "לא תרצח" זו המצאה, או שמא לא הבנתי יפה? אני סבור שכולנו, כולל אתה ואני, מבינים שכן יש איסור כזה, "לא תרצח" ואפילו "לא תיקח את ממון חברך שלא ברשותו". האם אני טועה? כן אתה טועה כנ"ל, התורה אוסרת את הרצח אך ורק אחרי המצאת החלוקה שאז הומצאה הקניין אבל כל זמן שמונים ממך את הטבע מותר לך להרוג את המונע. אותו דבר לגבי לא תגנוב, אין לא תגנוב לפני שיש לכל נולד ביקום קניין על פי הצוו הקטגורי של קאנט. קנצי למלין: הגיע הזמן שנבין את התורה לעומק והגיע הזמן שנספר את זה לנוכלים שאין דבר כזה לא תגנוב ולא תרצח, אין דבר כזה מוסר וערכים, שום דבר מהתורה ומהמוסר והערכים לא עומדים מכוח עצמם, כלומר אתה לא יכול לומר לא תרצח כי ככה אני רוצה או ככה אמר האלוהים, את הנוכלות הזה אי אפשר למכור יותר. אותו דבר כלפי קניינים, אי אפשר לומר יש לי קניין כי ככה זה. המציאות היא בטבע כן לרצוח ולא להכיר בקניינים, אתם רוצים קניינים ושלא ירצחו ?! אז תקיימו את התורה כמו שצריך כלומר תחלקו את משאבי הטבע לכל אדם + ירושה עם האיסור למכור לצמיתות כלומר האדם לא יכול לבחור שלא תהיה לו את הטבע, ואחר כך כל אדם יהיה עשיר על פי עמלו כמו שלוק טוען, התורה מוסיפה שמתנות עניים לוקחים בכוח (על ידי בית דין כמובן) כלומר במצב שאדם לא הצליח להשיג בנחלתו משהו, אז הוא לא ימות מרעב רק ירד לשדה שכן הצליחה וייקח מתנות עניים אפי' בכוח כלומר כלפיו אין קניינך שלך כנ"ל. הצדקה שאתה נותן מראש זה כופר נפש כי אחרת הוא ירצח אותך כי זה המציאות. אז אפי' על פי לוק המדינה חייבת לחלק את משאביה ככה שלכל אחד תהיה את הבסיס , כלומר כל זמן שהיא לא עושה את זה ?! ברגע שנפגע עקרון זה, נפגעת מהות קיום המדינה וזכות קיומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2022 15:57 |
|
| |
יש לפעמים דחיית תשלום שהיא זקיפה במלווה, וע"ז כדאי לכן לכל אחד לעשות פרוזבול
|
|
|
|
|