|
|
| נשלח ב-14/10/2015 09:37 |
 |
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ת"א ופאנאט
אם איסתכיל באורייתא וברא עלמא, ואפילו את השאלה אם לקנות יער ליד ווילנא ניתן לענות מן התורה, כלום יעלה על הדעת שאת שלטון השכל על ההרגל נלמד מהגויים?
ודרך אגב, האם בחז"ל מצאנו משנה מסודרת בנידון? |
|
1.לקנות יער ליד ווילנא אולי רק מי שהגיע לרוח הקודש יכול ללמוד זאת מן התורה
כל אחד יודע (גם בתוך הציבור הכי פרומער) שקודם מתיעצים עם הרופא ורק אחר כך מבקשים ברכה מהרב. אני מניח שגם אלו שטוענים אחרת בפועל כשהם רוצים רופא הם הולכים קודם לרופא וכשהם רוצים משכנתא הולכים ליועץ משכנתאות גם כל הפרקטיקות של התגברות על עצמנו אפשר לקחת ממי שאמרה...
2 שלטון השכל על ההרגל נלמד מהתורה גם בספר הנ"ל. (עיין שם שחציו האחרון כולו מבוסס על משלי וגם החצי השני מובאים בלי סוף דברי רז"ל) רק החלוקה של 13 מידות ל13 שבועות שהיא אינה אלא פרקטיקה לבקוחה מבנג'מין...
וכן יש לרז"ל ספרים בנושא מ"משלי" ועד שמונה פרקים להרמב"ם (שאגב גם חלקו לקוח מהפילוסופים) ועד כל ספרי המןסר האחרונים (ספרו של הרב וולבה שהוא נסיון להדרכה מעשית - שכולו לקוח רק מחז"ל ודיוקים בדבריהם)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2015 09:40 |
|
| |
ותודה לספרן על הקישור זה נושא מרתק בפני עצמו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2015 09:59 |
|
| |
בעלבעמיו,
כשתלמידיו של רבי אליעזר שאלו אותו עד היכן מגיע כיבוד אב ואם, אמר להם ולי אתם שואלין, לכו ושאלו את דמה בן נתינה. תיקון מידות תלוי בדרך ארץ, ולפעמים דרך ארץ של גוי מתוקנת יותר מזו של יהודי. יש ספרי מוסר, כגון "בן משלי" לרבי שמואל הנגיד, "שקל הקודש" לרבי יוסף קמחי, "בן המלך והנזיר" לרבי אברהם אבן חסדאי, "צמח צדיק" לרבי יהודה אריה ממודנה, ועוד, המבוססים על העתקת ועיבוד דברי מוסר מחכמי אומות העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2015 10:53 |
|
| |
השוואה בין המידות של מנדל לפין לבין המידות של פרנקלין:א. מנוחת הנפש - שלוה (11) ב. סבלנות - מתינות (9) ג. סדר - סדר (3) ד. חריצות - החלטיות (4) ה. נקיות - נקיות (10) ו. ענוה - ענוה (13) ז. צדק - צדק (8) ח. קמוץ - חסכנות (5) ט. זריזות - פעלתנות (6) י. שתיקה - שתיקה (2) יא. ניחותא - איפוק (1) יב. אמת - כנות (7) יג.פרישות - צניעות (12)
הערה:
פרנקלין התחיל את תיקון המידות במידת האיפוק, היא מידת הסופרוזון, עליה אפלטון חיבר את הדיאלוג "כרמידס". להתחיל תיקון מידות במנוחת הנפש קרוב יותר למוסר מזרחי מאשר למערבי.
תוקן על ידי מם80 ב- 14/10/2015 11:08:13
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2015 18:49 |
|
| |
תודה מם80 על שהארת את עיני
מכל מקום אני מסכים עם גישתך שהתורה אומרת מה צריך לעשות. ומותר ללמוד מן הגויים איך לעשות את מה שצריך
תוקן על ידי fanat ב- 14/10/2015 18:52:50
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2015 19:46 |
|
| |
פאנאט, רק הרעת את המצב. אם עד עכשיו זו היתה חכמה בגויים תאמין, הרי עכשיו זה נהיה תורה בגויים..
אגב, גם במשלי עצמו יש קטע שכנראה לקוח מהגויים - ממשלי אמנמפה המצרי. (ויש שטוענים כך גם לגבי הקטע המתחיל משא למואל מלך ומפרשים שכוונתו למלך השבט הערבי משא)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2015 07:54 |
|
| |
ולמי שרוצה תשובה עפ"י ה"דרך המסורה לנו מדור דור" (כוונתי כמובן לדרך המקובלת בישיבות)
הרמב"ם בהלכות קידוש החודש כותב שהוא לקח את הנושא המדעי מספרי היוונים כי ספרי היהודים בתחןם אבדו לנו
כך יש לומר שהיות ואין לנו מספיק מדע מבוסס על התחום (וודאי שחז"ל התעסקו בזה - מסכת אבות. אבות דר' נתן מסכת דרך ארץ וכו') א"כ מותר לקחת מהגויים אם זה מועיל אבל ודאי שבתורה כלול הכל (כמובן "עפ"י הדרך המסורה לנו"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2015 09:19 |
|
| |
אם שכחו, אולי זה מוכיח שהנושא לא היה חשוב בעיני הדורות ששכחו. עובדה שהלכות שבת הם לא שכחו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2015 12:17 |
|
| |
יוער כי גם בן ציון דינור "בעולם ששקע" מציין שכשניסו לקבוע בישיבת טלז לימודי מוסר כלימודי חובה (מה שמיד נכשל בגלל מרד התלמידים), עם בואו של ר' לייב חסמן, אחד הספרים היה - ספרון זה של ר' מנדל לפין שאינו אלא עיבוד של פרנקלין.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2015 08:36 |
|
| |
מהדורה חדשה:
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2019 20:47 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | מי אמר שיש בעיה? יש רק השלכות על המעמד האלוקי של השיטה ועל השאלה האם היא "תורה"
וכמובן זו רוח גבית למי שטוען שיש לפזול גם החוצה, אולי יש שם משהו טוב. |
|
מי אמר שמדובר בתורה אלוקית..? מדובר בדרך לתיקון המידות וחכמה בגויים (כ"ש ביהודים...) תאמין.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2019 13:03 |
|
| |
כתבי רבי ישאל סלנטר עמוד 39 הערה 2:
רבי ישראל סלנטר עצמו העיר שהבחנותיו (בענייני מוסר) אינן מקוריות ואין הוא מביא בהן אלא את מה ש"חקרו חוקרי נפש האדם ומצאו".
עכ"פ הדבר לא מחודש יותר מאשר ללמוד את דרך הזהב בעבודת המידות ממישהו שצריך להסתיר את שמו כדי שהקורא לא יימנע מללמוד זאת (הקדמת הרמב"ם).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2019 13:05 |
|
| |
אביגדור_א
תוקן על ידי אביגדור_א ב- 30/01/2019 11:06:16
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2019 07:16 |
|
| |
ת"ת
אם המוסר אינו אלוקי ונלמד מסברא אזי הרבה ספרים שך תנועת המוסר שמראים כיצד לומדים מהתורה כל מיני נקודות מוסריות (ובדר"כ בדוחק רב) הינם סילוף או לכל היותר הלימוד התורתי הינו אילוסטרציה
אביגדור - נכון אבל צריך לזכור שהכותב מתייחס לקורא הזה כאל טיפש
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2019 21:06 |
|
| |
תלמיד_חבר
מי הם אותם חוקרי נפש? לא רק בנג'מין פרנקלין. ר' ישראל סלנטר מתייחס בספרו ל"כוחות הכהים". לפי החוקר עמנואל אטקס, הביטוי מופיע לראשונה בספר לא מפורסם שהוציא הפילוסוף עמנואל קאנט. להערכת אטקס, ר' ישראל שלא ידע גרמנית, לא קרא את הספר, אלא קיבל את הדברים מסטודנטים שהוא לימד בקניגסברג (עירו של קאנט) לגבי מנדל לפין, מדובר בלא פחות מאשר אחד מראשי תנועת ההשכלה בדורו! להלן הקטע מתוך הערך לגביו בויקיפדיה (אלא מה…) ספרו "חשבון הנפש" הוא ספר מוסר העוסק בתיקון מידות הנפש ובחינוך עצמי. הספר מושפע מאוד מחיבוריו של בנג'מין פרנקלין. לפין לקח מן האוטוביוגרפיה של פרנקלין את שיטת השיפור העצמי המבוססת על קביעת שלוש עשרה מידות בנפש ועבודה עצמית עליהן לפי שבועות. כפי הנראה היה "חשבון הנפש" מיועד גם להציב אלטרנטיבה כנגד השקפות ודרכי התנהגות של החסידים בתחום ההשתלמות האישית, המוסר והתפילה. המהדורה הראשונה של "חשבון הנפש" יצאה בלבוב ב-1808. גם ספר זה הפך נפוץ ומשפיע מאוד בקהילות היהודיות בפולין ובמזרח אירופה, ויצא לאור בעוד חמש מהדורות במהלך המאה ה-19. השפעה מיוחדת הייתה לספר על רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, ששאב רעיונות רבים ממנו – לרבות שלוש עשרה המידות – ודחף להדפסת מהדורה של הספר בווילנה תר"ה (1844).
תוקן על ידי תלמיד_חבר ב- 31/01/2019 19:12:36
 |
|
|
|
|
|
