|
|
| נשלח ב-27/9/2015 08:16 |
 |
| |
מ 80
זהוי בוטני מסתמך על משהו ממשי. היות ולחלזל לא היה זהוי בוטני הם הסתמכו כפי הנראה או על מראה או על תכונה אחרת. מהי? ומדוע שהיא לא תכשיר ארז במקום הדס?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2015 11:07 |
|
| |
תלמיד,
חז"ל הישוו מינים עפ"י מראה הפרי ומראה העלין וטעם הפרי (עיין ירושלמי כלאים א, ה). אולם אפשר שהתייחסו לאילנות-סרק כמין אחד. ואז שוב עולה השאלה מדוע הדס לא נחשב לעץ פרי לדעת רבי יהודה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2015 11:09 |
|
| |
יתכן שלר' יהודה (לפחות) התורה אמרה פרי עץ הדר - כל פרי נאה ואנשים לקחו פריש או רימון וכדו'. באו חז"ל ופירמלו את חיוב התורה לאתרוג בלבד (שאולי היה אז הנאה שבפירות). בא ר' יהודה ואמר שאם אין - היה צד לחזור לדין המקורי, קמ"ל שלא, שלא תשתכח תורת..
וכן בענף עץ עבות. החיוב המקורי הינו ענף עץ עבות, כל ענף כזה. באו חז"ל ופירמלו את הדין להדס בלבד. אמר ר"י, אכן, אבל חז"ל דברו רק על מצוות ד מינים ולא על סכך (שצ"ל במים ד מינים) ובסכך נשאר הדין המקורי. ומהם העצים העבותים? מן הסתם אלו שנזכרו בפס' המספר על פריחת המדבר בצמחים, ארז, שיטה ותאשור וכו'.
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 30/09/2015 11:09:50
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2015 11:57 |
|
| |
רמב"ם, הקדמה לפירושו למשנה:
כשתראה בתלמוד נושאים ונותנים ונחלקים על דרך העיון ומביאים ראיה על אחד מן הפירושים הללו ודומיהם, כמו שאמרו על אמרו יתעלה פרי עץ הדר, ואולי הוא הרמון או הפריש או זולתן, עד שהביאו ראיה מאמרו פרי עץ שטעם עצו ופריו שוין, ואמר אחר פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר הדר על כל מים, אין זה מפני שהדבר ספק אצלם עד שלמדו עליו בראיות אלו, אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך, ורק חקרו על ההוראה שיש במקרא לפירוש המקובל הזה. וכך למידותם גם על ההדס.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2015 12:45 |
|
| |
בלשון המקרא שכיח שמקדימים את המלה עץ לשם המין. לדוגמא, עץ ארז, עץ הגפן, עץ שמן (אורן), עץ ברושים, וכו'. לפיכך, סביר שהאתרוג נקרא בלשון הקודש עץ הדר, וההדס עץ עבות, (בד"כ אין זו דרך התורה להתייחס לצמחים בהכללה מופשטת, מה עוד שתמרים וערבי-נחל אינם הכללה), והפירושים של חז"ל אינם אלא מדרשים שנאמרו לאחר שהרבה שמות של צמחים בלשון הקודש נשתכחו.
|
|
|
|
|
