יש, עודד לא טוען שיש לקבוע את המציאות המדינית ע"פ המוסר אלא ע"פ המשפט הבינלאומי, שתקפו מגיע מכח הסכמת העמים. ואכן יכול אדם לומר שהוא לא מכיר במשפט זה אבל אם מספיק עמים הכירו בו, הם יכולים להכריח אות לציית להם. אריאל (מה יש? גם לי מותר לחתום בשם שלי)
נשלח ב-12/10/2015 01:13
עודד,מאז ומעולם לא היה דבר כזה תבונה אנושית כללית, כי לא רק שבני האדם נבדלים זה מזה בהבנתם, אלא גם העמים חלוקים זה על זה בהבנותיהם. ואם חלק מהעמים הגיעו להסכמים מדיניים, הרי שזה על סמך אינטרס משותף, שאיננו בהכרח מקובל על עמים אחרים, וגם איננו נצחי. אדרבא ההסכמים המדיניים שהיו לאחר מלחמה"ע הראשונה לא מנעו את מלחמת העולם השניה. כתב הלורד בלפור בשנת 1917 במאמר על יסודות שלום יציב: "סידורים טריטוריאלים, למרות שעשויים להפחית את אירועי המלחמה, אינם מספקים בטחון מספיק למנוע את הישנותה. אם גרמניה, או אלה בגרמניה המעצבים את הדעות ושולטים בגורלה, שוב יצאו להשתלט על העולם, הם עשויים למצוא שהסדר החדש של הדברים עושה את ההרפתקה הזו לקשה יותר אולם לא כזו שאיננה אפשרית... כל עוד הגרמנים נשארים גרמניה אשר כבשה והשפילה בברבריות מדינה שהתחייבה להגן עליה (בלגיה), אף מדינה איננה יכולה להחשיב את זכויותיה כבטוחות אם אין להן הגנה טובה יותר מאשר הסכם מדיני". מכל מקום, העולם כיום איננו העולם הדקדנטי של לפני כמאה שנה. הגדירו זאת היטב, לפני כמה שנים, שני מלומדים אנגלים: "גישתנו כלפי ספרות דתית לעומת ספרות חילונית עברה לאחרונה שינויים. כמובן, קשה עוד לטעון כי אנו חיים בעולם פוסט-דתי. לטוב או לרע, דת הינה אחד מהגורמים המשפיעים על העולם של המאה ה-21, מנהיגים שוב משתמשים בלשון של ימי הביניים בתארם קונפליקטים בינלאומיים בין נוצרים ומוסלמים, או בין מוסלמים ויהודים, ובארצות כגון עירק, ישראל, פקיסטן, סין, וארה"ב, דת נמצאת בחזית של הפוליטיקה הלאומית והדיונים החברתיים". אם מנהיגי אומות העולם לא היו מייצגים אינטרסים של דת הממון והשררה או של דתות אחרות, טובות יותר או פחות, אלא חסידים של קאנט, אזי אולי היה בדבריך ממש. מה משפט העמים אומר על מה שמתרחש בסוריה? האמריקאים, הרוסים, האירנים, הסינים, הבריטים, האירופאים, יענו לך תשובות שונות.
תוקן על ידי מם80 ב- 12/10/2015 01:22:36
נשלח ב-12/10/2015 02:16
דברים נכוחים שכתב הגאון הרב יצחק יעקב ריינס:
"חוזינו הקדושים ערכו לנו את התכלית היותר עליונה: "לא ישא גוי אל גוי חרב", "וגר זאב עם כבש", "כי מלאה הארץ דעה". וכל אלה הם תולדות ההשתלמות האנושית. כי האנושות תשתלם כל-כך עד שלא תהיה בה שום השחתה. ומובן, שהאנושות יש לה היכולת להגיע למדרגה כזו, שאם כן לא היה יעוד כזה, שהוא כעין תכנית העולם, או תכנית האנושות. וכמו בכל תכנית העשויה למחלקות בית הספר אין לדלג ממחלקה למחלקה. כי מי שיתבונן לתכנית המדרגה העליונה ישתומם ויחשוב שאי-אפשר להגיע אליה. ואמנם מי שלא למד גם את התכנית במחלקה הראשונה והוא רחוק בתכלית הריחוק מחכמה והשכלה איננו יכול להשיג אפשרות ההגעה אל המחלקה העליונה. אולם כל מחלקה היא הכנה למחלקה שלאחריה. ומי שהשלים את חוק למודיו במחלקה הראשונה עלול, לפחות, להבין את אפשרות השלמת הלמודים במחלקה השניה. כי כמו שהמחלקה הראשונה מכינה למחלקה השניה, כן נותנת היא מקום להשיג אפשרות הלימודים במחלקה השניה. והשניה לשלישית וכן הלאה. באופן שהידיעה על הלימוד המודרג נותנת מקום להבין אפשרות השלמת כל המחלקות.
המלחמות, גם בשעה שהן שולטות, יש בהן כמה רעות: שפיכת דמים ויסורים ומכאובים. וכל אחד מבין את הרע שבהן. אלא שחושבים, שאפשר לרפא את הריסות האנושות במלחמות. אולם עיני האנושות תפקחנה לראות ולהבין את העול והרצח שבמלחמות. כי יתרונו של האדם הוא השכל, שכן הרצון יש לכל בעל חי. וכל עוד האדם איננו מתנהג על פי שכלו רק על פי רצונו מותר האדם מן הבהמה אין. והכרעת האגרוף היא תולדת הרצון ולא השכל. וכשיגיע האדם למדרגה זו להבין כמה מן הגנות יש בהנהגה כזו שתוצאותיה הן שפיכת דמים ורציחה יתמה על עצמו . וכמו השכור העושה בשכרונו מעשים מגונים וכשהוא מתפכח ומתרונן מיין הוא מתפלא על עצמו ועל מעשיו, כי היה אז כמשוגע וחסר דעה. כן יביטו באחרית הימים על הארץ הכתומה בכתמי-דמים כעל מעשה שגעון.
ואין ספק שהאנושות תגיע למדרגה של "לא ישא גוי אל גוי חרב", ואז תראה את העבר שלה כשגעון עצום.
בני ישראל העומדים תמיד על הנקודה העליונה בענין התפתחות הכירו את האמונה הטהורה והצרופה לפני כל אומה ולשון והם נושאים עיניהם אל התעודה האנושית הכללית. וכפי מצבם רואים הם את כל העולם כמשוגעים. ולכן הקציבו להם פינות מיוחדות [גיטאות] בבחינת ברירת האוכל מן הפסולת. אמנם יש השמחים על בטול התחומים המיוחדים לבני ישראל. אולם האיש היודע אשר לפניו אינו יכול לשמוח על זה. אילו ידענו, כי העולם נשתנה באמת לטוב והתחיל להתקרב אל מטרתו, היה החזיון הזה מרנין את הלב, אבל לדאבון הלב עלינו להודות על האמת המרה כלענה, כי ההתערבות לא באה מצד קרבת העמים אל המטרה, אלא להיפך, ממצד ריחוק ישראל מהמטרה, עד שגם הם נסחפו בזרם הכללי ואינם מתפלאים עוד על ההנהגה הפראית שבעולם. בני ישראל חדלו מהביט על העולם כעל שגעון, משום שאף הם מתנהגים כן. ובהנהגה זו הם חוטאים למטרתם, כי על ישראל מוטל החובה לרפא הריסות העולם ועליהם להצטיין בזה וכל זמן שלא יבינו את השחתת העולם אין תקוה שייטיבו את מעשיהם".
תוקן על ידי מם80 ב- 12/10/2015 02:36:00
נשלח ב-12/10/2015 08:09
אריאל לא ראיתי כך בדבריו של עודד, אבל אני מודה שלא התעמקתי בכל האשכול. בכל אופן, המשפט הבינ"ל הוא ממש לא הסכמת העמים, אלא ניסיון כפייה של עמים חזקים יותר על שאר העמים.
נשלח ב-12/10/2015 08:58
עודד אתה דוחה את משפטי התורה ולכן גם אני אעז ואדחה את המוסכמה המוסרית כי לנמר הראשון זכות בשטח. הוא עשה אותו?
נשלח ב-12/10/2015 12:46
יש, איני חולק עליך, זאת הסכמת חלק מהעמים בכמות מספיק חזקה כדי לכפות את דעתם על יתר העמים. אריאל
נשלח ב-12/10/2015 13:49
אמנם גם החוק הפרטי של כל עם ועם הוא הסכמת רוב העם והיתר מוכרחים לקיימו.
נשלח ב-12/10/2015 17:41
מומלץ לקרוא בעיון כמה פעמים את המכתב על יסודות שלום יציב שכתב ארתור בלפור, שר החוץ של בריטניה, לוודרו ווילסון, נשיא ארה"ב, בשנת 1917, דברים שהינם אקטואלים כאילו נכתבו היום:
הבנתי מהנימה הכללית של מכתב הנשיא, שבעוד שהינו מונע מרצון ששלום יבוא במהירה, וכך כשיבוא יהיה בר-קיימא, הוא איננו, לפחות כרגע, עסוק בתנאים הנדרשים לכינונו. ממשלת הוד מלכותו שותפה לגמרי לאידאלים של הנשיא, אולם מרגישה שששמירת המשכיותו של השלום חייבת במידה רבה להיות תלויה באופיו, וששום מערכת של יחסים בינלאומיים יציבים איננה יכולה להיבנות על יסודות שהינם מקולקלים מעיקרם.
הדבר נעשה ברור אם נביא בחשבון את הסיבות העיקריות שאיפשרו את הפורענויות מהן העולם עתה סובל. היה קיומו של כח גדול אשר כלה בתאוות השליטה, באמצע קהילת אומות שלא התכוננו כראוי להגנה, אמנם משופעות בחוקים בינלאומיים, אולם בלי שום מנגנון המאפשר לאכוף אותם, ומוחלשות ע"י העובדה שלא הגבולות של מגוון מדינות ולא החוקות הפנימיות שלהן מצויים בהרמוניה עם השאיפות של הגזעים המרכיבים אותן, או מבטיחות להם יחס צודק ושווה.
את הרעה האחרונה אפשר היה להמתיק לו בעלות הברית הבטיחו את השינויים במפת אירופה כפי שצוירו במכתבן המשותף, ואין צורך להרחיב על הנקודה.
אמנם טענו שהוצאת התורכים מאירופה איננה משיגה שום חלק הגיוני או הולם מהתכנית הכללית הזו. קיום האימפריה העותומנית, במשך דורות רבים, נחשב ע"י מדינאים בעלי סמכות עולמית כהכרחי עבור קיום שלום אירופאי. למה, שואלים, מטרת השלום עתה קשורה בהיפוך המדיניות השמרנית הזו?
התשובה הינה שהנסיבות לגמרי השתנו. כעת אין צורך לשקול האם יצירה של תורכיה מתוקנת בינות לגזעים עוינים במזרח הקרוב היתה תכנית, אשר לו הסולטאן היה כנה והכוחות מאוחדים, אפשר היה לממשה. תורכיה של "האחדות והקדמה" הינה לפחות ברברית והרבה יותר תוקפנית מאשר תורכיה של הסולטאן עבדול חמיד. בידי גרמניה היא אפילו הפסיקה להתחזות לחומת המגן של השלום, ובאופן גלוי משמשת ככלי לכיבוש. תחת קצינים גרמנים, חיילים תורכים נלחמים עתה בארצות שמזמן גורשו מהן, והממשלה התורכית, הנשלטת, ממוטטת ונתמכת ע"י גרמניה, אשמה בטביחות בארמניה ובסוריה, נוראות יותר מאלה שנרשמו בתולדות האומות האומללות האלה. אין ספק שהאינטרסים של השלום והתביעות הלאומיות דורשים שהחוק התורכי על גזעים אחרים, אם אפשר יסתיים; ואנו מקוים שסילוק התורכים מאירופה יתרום למטרת השלום כמו גם החזרת חבל אלזס-לורן לצרפת, איטליה הלאומנית לאיטלקים, ושאר שינויי הטריטוריה המצוינים במכתב בעלות הברית.
אין ספק, אולם, שהתיקונים הטריטוריאלים, גם אם יפחיתו את התרחשויות מלחמה, אינן מספקות די בטחון כנגד הישנותה. אם גרמניה, או אלה בגרמניה המעצבים את הדעות ושולטים בגורלה, יצאו שוב להשתלט על העולם, הם עשויים למצוא שסדר הדברים החדש מקשה על ההרפתקה, אולם לא עושה אותה לבלתי אפשרית. עדיין אפשר שתימצא ברשותם מערכת פוליטית המאורגת לפני ולפנים על בסיס צבאי, עדיין אפשר שיאגרו כמות עצומה של ציוד צבאי, עדיין אפשר שישכללו את אמצעי ההתקפה, כך ששכניהם הרודפים יותר שלום יוכנעו בטרם יתכוננו להגנה. אם כך, אירופה בסוף המלחמה תהיה עניה יותר באנשים, בממון, וברצון טוב הדדי, מאשר בתחילתה, והיא לא תהיה בטוחה יותר, והתקוות לעתיד העולם שהנשיא מעורר תהיינה רחוקות ממימוש כפי שהיה מאז ומעולם.
יש כאלה הסבורים שתרופה מספקת למחלה הזו הינה הסכמים בינלאומיים וחוקים בינלאומיים. אלא שאותם אנשים לא למדו כראוי את השיעורים שההיסטוריה לימדה בבירור לאחרונה. בעוד אומות אחרות, במיוחד ארה"ב ובריטניה, השתדלו באמצעות הסכמים בינלאומיים של פשרה להבטיח שלא יהיה שום סיכוי שמחלוקת תזיק לשלום שהן שואפות שישגשג לעד, גרמניה ניצבה מרחוק. ההיסטוריונים והפילוסופים שלה הטיפו לתפארת המלחמה, כח הוכרז כתכלית האמתית של המדינה, הפיקוד העליון חישל עם תעשיה בלתי נלאה את כלי הנשק שבעזרתם ברגע הנכון יושג כח. העובדות האלה הוכיחו די בבירור שהסכמים מסודרים להבטחת השלום לא ימצאו חן בברלין, הן לא הוכיחו שהסכמים כאלה משנעשו יוכלו להיות לגמרי חסרי השפעה. הדבר התברר רק כאשר פרצה המלחמה, אם-כי ההדגמה, כשבאה, היתה מוחצת. כל עוד גרמניה נשארת גרמניה, אשר בלי צל של הצדקה, השתלטה והתייחסה בברבריות למדינה עליה התחייבה להגן, אף מדינה לא יכולה להחשיב את זכויותיה כבטוחות אם אין להן הגנה טובה יותר מאשר הסכם רשמי.
המציאות אפילו גרועה יותר לנוכח המחשבה שאמצעים אלה של ברוטליות מחושבת תוכננו ע"י מעצמות המרכז לא רק על מנת למחוץ עד עפר את אלה שהיו עמן צדדים במלחמה, אלא להרתיע את אלה שעמן היה להם שלום. בלגיה לא היתה רק קרבן: היא היתה דוגמא. מדינות ניטרליות נועדו להתרשם מהזוועות שהתלוו לכיבושה, משלטון הטרור שבא לאחר הכיבוש, מההגליה של חלק מהאוכלוסיה, ומהדיכוי האכזרי של שאריתה. ואם אומות מוגנות באושר, ע"י ציים בריטים או משלהם, סבורות שהינן בטוחות מפני השיטות הגרמניות, הצוללת חיקתה בשקדנות את המנהגים הברברים של אחיה. מטות המלחמה של המעצמות המרכזיות שבעות רצון בהבהילן את העולם אם באותו זמן הן יכולות להשליט טרור.
לפיכך, אם מעצמות המרכז תצלחנה, הצלחתן תהיינה הודות לשיטות כאלה. איך איזו רפורמה של יחסים בינלאומיים תיתכן על בסיס שלום המושג ככה? שלום שכזה ישקף את הנצחון של כל הכוחות אשר עושים את המלחמה לודאית וברוטלית. זה יפרסם את חוסר ההצלחה של האמצעים עליהם הציויליזציות מסתמכות כדי להסיר את עתות ריבים בינלאומיים ולמתן את פראותם. גרמניה ואוסטריה עשו את המלחמה הנוכחית לבלתי נמנעת בתוקפן את הזכויות של מדינה קטנה אחת, והן השיגו את נצחונותיהן הראשוניים ע"י הפרת הסכם שומר שטחים של אחרת. האם מדינות קטנות הולכות להימצא תחת חסותן, או למצוא בהסכמים הנעשים על ידן חומת מגן כנגד תוקפנות? טרור ביבשה ובים יוכיח עצמו ככלי נצחון. האם המנצחים יוותרו על זה בגלל עתירה של המדינות הניטרליות? אם הסכמים קיימים אינם אלא חתיכות נייר, האם הסכמים חדשים יוכלו לעזור לנו? אם ההפרה של העקרונות הבסיסיים ביותר של החוקים הבינלאומיים יכולה להיות מוכתרת בהצלחה, האם עבודת האומות המאוחדות לשפר את החוק איננה גאוה? אף אחד לא ירוויח מחוקיהם מלבד הפושעים אשר יפרו אותם. אלה שישמרו עליהם יסבלו.
לפיכך, למרות שאנשי ארצנו שותפים באופן מלא לשאיפת הנשיא לשלום, הם אינם סבורים ששלום יציב יושג אם לא יתבסס על מטרת בעלות הברית. הן אין לצפות כי שלום יציב יתרחב אלא אם שלשה תנאים ימולאו. האחד, שהסיבות למתיחויות בינלאומיות תוסרנה או תחלשנה ככל האפשר. השני, שהמטרות האגרסיביות של מעצמות המרכז תיחשבנה כחסרות-ערך אצל המון אנשיהן. השלישי, שכל חוק בינלאומי, וכל הסכם מדיני, יגובה בסידורים למניעת או צמצום העוינות, איזה סנקציה בינלאומית תתוכנן על מנת לעצור את התוקפן הקשה ביותר. אולי יהיה קשה לממש תנאים אלה, אולם אנו מאמינים כי הינם בהתאמה לאידאלים של הנשיא, והננו משוכנעים כי אי-אפשר לספק אף אחד מהם, אפילו באופן חלקי, אלא אם שלום יובטח עפ"י הקוים הכלליים המצוינים (לפחות באשר לאירופה) במכתב המשותף. על-כן כך מדינה זו פעלה, פועלת, ומוכנה להקריב קרבנות באופן חסר תקדים בהיסטוריה שלה. היא נושאת בנטל הכבד הזה לא רק כי כך תוכל להשלים את התחיבויותיה המדיניות, לא על מנת להבטיח נצחון עקר של קבוצה אחת של אומות על אחרת. אלא כי מאמינה בנחישות כי בהצלחת בעלות הברית תלוית האפשרויות של ציויליזציות רודפות שלום ושל רפורמות בינלאומיות אשר מיטב החושבים של העולם החדש, כמו גם של הישן, מעזים לקוות כי יבואו לאחר הפסקת הפורענויות הנוכחיות.
תוקן על ידי מם80 ב- 12/10/2015 17:43:27
נשלח ב-13/10/2015 00:03
932woland כתב:
מקסמן, אינך מדייק בקריאה, ובעצם מאשר את דברי. גם אני יודע כי אנשים נותנים משמעויות לעובדות ההיסטוריות. לכן כתבתי: 'למסורת חשיבות רבה. כאן אנחנו מדברים על תפקידה במישור של המחקר ההיסטורי'. אם שנים חלוקים בדבר בעלות על דירה, קובעים עבור בית הדין החוזים והפרשנות המשפטית שלהם, ואין זה מעינינו אם איזה צד ראה בחדר השינה מלאך מבשר או שד מאיים.
טוב, אנו מדברים על תפקידו של סיפורי היסטוריה ביהדות, ועל כך אני שב ואומר שתפקידו היא אחד ויחידה להעביר תובנות לדורות הבאים ככה שאנו מוצאים את הסיפור אחרי שקיבלנו את התובנה, אז התובנה לא נמחקת או נשללת. לשם הדוגמא: "לוח הכפל" היא קיימת ותישאר קיים לנצח אפי' שנכחיש את הממציא ונכחיש את תקופתו וכו' וכו'.
אני שוב ייתן לך דוגמא אייך חז"ל בעקביות עושים מההיסטוריה כאילו היא סימטרי בזמן, כלומר לא עניין אותם מה קודם למה העיקר התובנה (אגב אין מוקדם ומאוחר בתורה בנויה על אותו רעיון)
שים לב
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן יב
אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ומה אם יואב שנטל את ראש איש אחד שהיה חייב, הניח את כל העיר, ואתה שאתה רחמן תאבד את הכל, חלילה לך
ובכן אברהם מנסה לשכנע את האלוהים שיואב בעוד מיליון שנה יתנהג יותר יפה ממך, הוא יואב יוותר להשמיד עיר שלימה ואתה לא יכול לוותר ?! חלילה לך – זועק אברהם !!
כל בר בי רב דחד יומא יודע מתי סיפור יואב היה ומתי סיפור אברהם וסדום היה, והוא גם יודע שאין המקרים דומים בכלל, ובכל זאת חז"ל\התנ"ך במליצה\מטפורה רוצים ללמד כאן את הדורות הבאים שאין עונש קולקטיבי, זה התובנה שאנו צריכים לקבל, ולכן את מי מעניין מה ואייך ומתי ואם בכלל היה סיפור סדום או סיפור יואב ??
אתה מדבר על מחקר היסטורי שהעיקרון שם היא לחפש את האמת מה שהיה, שלדעתי זה עיסוק בהבלים כי לעולם אי אפשר לכתוב היסטוריה אפי' בהווה אז ק"ו לא מה שהיה בעבר. הרי תנסה לכתוב את מה שהיה היום, הרי כמו שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונים וככה כל אחד רואה משהו אחר לגמרי.
מה עוד למי זה רלוונטי המחקר ההיא, חוץ מסקרנות גרידה.
ולכן שהיהדות וכל תלמיד חכם רואה את הפולמוסים והעיסוקים של חקר המקרא וההיסטוריה, פשוט נטרפים מהבורות והדיביליות של העוסקים בתחום.
לא מזמן יצא לי לשמוע חוקר מקרא והיסטוריה שמנסה לחקור מנין צץ מצוות ברית המילה, וממש נטרפתי מהטמטום שלו, וכי מה זה משנה ? הרי פשוט תעצור תלמיד חכם ותשאל אותו למה הוא מל את בנו בהווה, הרי זה מה שרלוונטי. זה כאילו שנחקור למה אדם אוכל פיצה, ונגיע לחקר ההיסטוריה מי המציא את הפיצה ולמה אוכלים פיצה ושאר ההבלים, בזמן שכל ילד יודע את התשובה הפשוטה והיא שהוא פשוט רעב אז הוא אוכל.
אז התשובה למה אוכלים פיצה, אז דבר ראשון זה בגלל שהוא רעב. אותו דבר למה אנו מלים את בנינו אז התשובה היא X או Y
אותו סיפור עם ארץ ישראל, למה ארץ ישראל שלנו ? אפשר לחקור ולחקור בלי סוף ולא להגיע לדבר הפשוט שהיהודי חושב שכל העולם שייכת לכולם ואין קניינים אך ורק בתנאי שנחלק את היקום לפרטים, והפרטים הרי מולידים כלומר הם צריכים את הקניין לדורי דורות בשביל צאצאיהם ולכן אי אפשר להמציא קניין בלי ירושה ואין ירושה בלי חוקי המשפחה הרי האב חייב לדעת מי בנו ולמי לתת את הנחלה. ככה נקשרים כל המצוות יחד וככה העםהארץ מתחיל להבין את כל התמונה השלימה של חשיבת התורה.
כלומר בהווה כל אדם תבוני ובעיקר יהודי יודע לא להיות דוגמטי ולהבין שכל העולם נברא בשבילו כלומר אין קניינים באמת, זאת המצאה אנושית, ואייך אפשר להמציא את הקניין ? אך ורק בתנאי שלכל אדם ביקום יש קניין משלו.
אז מבחינת היהודי זה לא משנה עם זה ארץ ישראל או כל מקום אחר ביקום, רק מה היהודי טוען שעשו כבר את החלוקה הזאת ומחכים למשיח (סוג של תובנה אנושית) שיעשה את זה שוב.
ואם כן מה חשוב כאן החקר ההיסטורי ? לבדוק האם היה נח ואם היה חלוקה כזאת ? את מי זה מעניין ? הרי צריך לעשות את החלוקה מחדש אם אין חלוקה. הרי אין מצב שלפרט אחד ביקום ישללו ממנו את הטבע.
זאת הבהמיות של כל החוקרים האלה. והבן את פשטות הדברים.
שתי הערות.
א. ההיסטוריה והעבר מעניינים גם לשמם, ולא רק פנסיונרים עוברי בטל. ערכה של תרבות אינה נמדדת רק בתועלת המעשית של העבר. ה'השכלה' של ה'חיידר' אכן אינה מספקת, גם לא ה'השכלה' של בתי הספר המקצועיים הגבוהים, ואף אחד אינו 'אדם הראשון'.
מזה אף אחד לא אדם הראשון ? אי אפשר להתווכח האם 1+1=5. במציאות כל אדם הוא ראשון לצאצאיו הוא, הרי גם אדם הראשון התנכי לא היה ראשון אך ורק לצאצאיו הוא, הרי הסתובבו לידו נאנדרטליים ועוד ועוד, בכל אופן מי שחושב שהמקרא מדבר כאן היסטוריה פשוט לא התחיל להבין מקרא.
כל הגאונות של סיפור המקראי מתחילה עם הגאונות הזאת, מי שלא מבין את זה לעומק, פשוט לא הגיע לבגרות\אינטליגנציה ביהדות.
המציאות היא שכל אדם הוא ראשון לצאצאיו הוא, כלומר כל זמן שההולדה שלו היא בחירית ורצונית והוא יודע מה הוא הולך לעשות – ליצור חיים לנצח, אז הוא הוא השחקן המקראי ולומד מההיסטוריה אייך ומה הוא צריך לעשות בהווה. לא רק זה, כבר בהווה אתה מתנהג עם זולתך כאילו הם כולם צאצאיך, הרי הם באמת כולם צאצאי האדם הראשון המקראי ואם לא תדע להשכיל להתנהג עם זולתך כמו שצריך, אז תדע שזה מה שתצא ממך בעתיד כלומר כל הזוועות שאתה רואה בהווה ?! צאצאיך יתנהגו בדיוק כמוהם ואז לא חבל ? כלומר בשביל מה אתה יוצר חיים ? בשביל סבל ? בשביל רשעות ? הרי הם יסבלו בדיוק כמו שצאצאי אדם המקראי סובלים בהווה.
לגבי שאר דבריך בסעיף א. עניתי לעיל.
ב. כדי להבין את המשמעות שניתנה באיזה מאורע, יש להכיר את המאורע עצמו וההקשר שלו, קודם מה שהלבישו עליו. יש להכיר טת אלו שנתנו את המשמעות לאותו ארוע, את המציאות שבה היו נתונים ואת עולמם המחשבתי. והקורא עצמו צריך להבין את מציאותו שלו ודרכי ההבנה והפרוש הנתונים לו כאשר הוא ניגש אל הטקסט. יש כאן מעשה הרבה יותר מורכב ומסובך מן התאור שאתה מביא, האומר קבל את שמסרו לך והעבר הלאה. כאשר 'ממש אין צורך לדייק רק להפך' כלשונך, הרי שיכולת הקריאה אובדת או נפגמת מאד. זאת ועוד, אפשר שהנותן את המשמעות למאורע לא הכיר אותו היטב, או שלא הבין אותו, או שיכולתו לתת משמעות היתה מוגבלת או לקויה. באשר לטענתך כי 'המסורת דאגת לך לתובנות רלוונטיות בשבילך בהווה ובעתיד', כאן נוספת בעיה. המציאות היא דינאמית, התפיסות משתנות, התובנות אינן מספקות, העמדה הסטאטית שאתה מציג מאבדת מתקפותה. החרדה לדבר אלהים הופכת חרדה לשמירת הקיפאון. הערה זו חשובה ביותר אבל חורגת מנושא השיחה
עודד
בדיוק כך, אתה ממש אומר מה שאני אומר, הרי והיות שהאדם הוא דינמי וכמובן צאצאיו הם התפתחותיים (הרי זה כל משמעות ההולדה לפתח את מוסר\הערכים של האדם מדור לדור), ולכן יש צורך במנהיגים חיים ומכאן אמונת חכמים, אתה נותן אימון במנהיג בהווה והוא צריך לדעת את כל התורה ואת כל המדע (בעיקר את החשיבה והפילוסופיה = מלמעלה, כלומר הוא לא צריך לדעת הכל בפרוטות שהם רק צורך טכני) ולהוביל את דורו לקראת הדור הבא.
אם ח"ו כל בני ישראל היו נהפכים ללאומניים, אז אתה יכול לשכוח יותר מכל התבונות שבני ישראל סוחבים עמם זה אלפי שנים והיה נמחק כל הבנה וכל תובנה, ואז באמת ישאל בצדק כל בן ישראלי למה ארץ ישראל שלי ? למה ברית מילה ? למה הומואיות מביא לפרט הנ"ל כרת אישית ?
בקיצור כל בני ישראל היו נהפכים לעובדי אלילים\לאומניות. אז מזל שיש יהודים שיכולים בהווה להמשיך לתת את התובנות של העבר. ומה שהעיקר כאן היא להעביר את התובנה\את הלוח הכפל ולא את ההיסטוריה. כלומר אתה לא בא ליהודי ואומר לו לא היה חלוקת נוח, כי זה ממש לא משנה, הרי למה שליהודי לא תהיה את הטבע ? למה שלכל גוי באומות לא תהיה את הטבע ?
אנו צריכים אנשי מסורת שנאמנים לתבונות הבסיסיות עם הסיפור\המטפורה\המליצה, ככה שיש סיכוי שעמקן יבוא לתובנות מתוך עצמו. כלומר יש שתי דברים כאן, 1, חכמים שמעמידים תלמידים = תורה של בעל פה, 2, שמורי הסף כאלה ששומרים על המוסרות כמו שהיא אפי' בלי להבין אותו ובקנאות. ככה יש סיכוי שכל אינטלקט עתידי יוכל לבנות את החשיבה (להוציא מה שיש בתוכו) מחדש כאילו היום נתנה מסיני.
אבל אם מישהו ממציא למשל את הלאומניות, נגיד אדם כמו הרצל וכל הוגה ציוני אחר, אז הוא חייב לבטל את כל התורה ואת כל מצוותיה וכמובן לשלול מכל אדם את הטבע ואת הארץ ולהיות תלוי בישות הלאומנית כלומר שלילת החירות והחופש באופן מוחלט.
בכדי להשיג זאת, כל החוקרים מטעמו של הישות, יעשו הכל לשחזר את ההיסטוריה (אפי' שזה לא עקרונית ליהדות כנ"ל), יעשו הכל לפרק את חוקי המשפחה (הרי חוקי המשפחה הם אנטי תזה לכל ישות חברתית) ולכן אין מתחילה לתת בהם אימון.
זה לא כי יש לכל חוקר כפרט איזה אינטרס לאומני, אבל זה כן סוג של אינטואיציה לראות את החלום הוורוד של הישות הלאומנית, ולראות את החושך בכל דבר שיש בו ריח של יהדות.
ולכן אני לא ממליץ לאף אחד לסמוך על המחקרים האלה שכולם ורובם מטעם, מה עוד כנ"ל לעיל זה פשוט לא רלוונטי, כי התובנות הם העיקר. אני כן ממליץ לתת אימון לאנשי המסורת ובעיקר לרבנים עמקנים שיודעים להעמיד תלמידים גם מבחינת פרקטית וגם מבחינת החשיבה כלומר ידעו את החשיבה הבסיסית. ורק אחריו אם נפשו חשק ללמוד את שאר ההגות (לא היסטוריה שלא רלוונטית) של האומות, אז הוא יכול לעשות זאת, ומתוך נסיוני הוא לעולם לא יפגע רק להפך, הוא יזעק אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו, הוא רואה מה יש בהגות האומות (שבקושי זזים כמו צבים לאורך כל הדורות, בלי לזלזל ח"ו אבל זאת המצב) הוא יודע את ההגות של היהדות לעומק (שהומצאה כבר לפני אלפי שנים) אז אייך הוא יכול להיפגע ? רק להפך !! ויש לו כמובן תפקיד והיא לעזור לצבים להתקדם יותר מהר. והבן זאת.
האדם כזה אינטלקט כזה, נכנס לפרדס בשלום ויוצא בשלום כלומר לאדם הזה הלהחכים מביא אותו לעזור ולא ח"ו לכאב כמו ששלמה המלך חשב וזעק "מוסיף דעת מוסיף מכאוב".
תוקן על ידי maxmen ב- 13/10/2015 00:03:03
נשלח ב-14/10/2015 15:10
עודד
"אליקים, כתבת: 'יוחנן לוי עצמו כותב על דבריו בהתחלה שהם בגד "נראה" '. חזרתי לקרא ולא הבחנתי בדבר. אולי תפנה אותי למקום המדויק. "
ראה עמ' 63 שורה 8, ובהערה 15 שם. הוא מסביר כי "נראה" שהקללה היא שכתוב מאוחר כדי להסביר את זכות יעקב על הארץ. לאחר מכן, בעמ' 73 שורה 1-2, הוא מסביר כי "ולא עוד אלא כבר ראינו". כמובן, תוכל לדייק ולתרץ את דבריו, שיש להבדיל בין עניין הקללה לבין היות המקרא מוכיח על זכות יעקב בארץ. זה חילוק מעניין. אבל אילו אני הייתי כותב אותו כדיוק המתרץ שאלה על עקביות המקרא - הרי שהיית דוחה אותו מייד בטענה שזהו "תירוץ" ולא תשובה אמיתית. על כן, עלינו ללמוד להיות עקביים גם בזה. "היושב ראשון במקום ללא בעלים ומחזיק בו כמנהג בעלים, נעשה בעל 'זכות שביושר'. ['דיני יושר' קימים בשיטות משפט שונות וגם אצלנו]. "
עד כמה שידוע לי, המשנה המפורשת אומרת כי
"ג,ד [ג] כל חזקה שאין עימה טענה, אינה חזקה. אמר לו, מה את עושה בתוך שלי, שלא אמר לי אדם דבראינה חזקה; שמכרת לי, שנתת לי במתנההרי זו חזקה. והבא משום ירושה, אינו צריך טענה."
בנוסף, אינני יודע מה עניין זה לדיני "יושר". וכי מה "יושר" בדין מסוג זה?
אבל כל זה אינו חשוב, מכיוון ששם קיבל את כל אסיה (ראה ביאור הגר"א בריש דברי הימים) ובתוכה ארץ ישראל. אין לכנען זכות לקחת ארץ, ואפילו היא ריקה.ישיבתו בה היא מעשה גזל. הארץ נועדה לבעליה, אשר ברבות הימים יגיע גם אליה. בדיוק כמו שאדם קונה שטח ריק על מנת לבנות בו בניין. האם בשל העובדה שהוא לא שם חומה סביב לשטח, מותר להתיישב בשטח הריק?
