|
|
| נשלח ב-8/10/2015 16:20 |
 |
| |
אז נגיד שחזקיהו כתב את קהלת. איך זה קשור לנושא?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2015 16:30 |
|
| |
נדייק
לא חזקיהו- אלא חזקיהו וסיעתו..
אפשרות א.עבודת צוות של הרבה מאד אנשים. הרבה אנשים הרבה דעות.
אפשרות ב. צנזורה רוחנית החסרה והוספת פסוקים שהכשירו את הספר מגניזה. כמתבקש.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2015 22:19 |
|
| |
אתה הרי אוהב ציטוטים, אז אחזיר לך בציטוט מחכם אהוב עליך - האבן עזרא:
"קל שבחכמים לא יחבר ספר ויסתור את דבריו".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 11:17 |
|
| |
כיוון שרעיונות תמיד באים מתוך איזה הקשר, אפילו מדומה, כדאי לחפש בעלי רעיונות דומים, תפיסת עולם דומה, לאלו המופיעים בקהלת.
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 11:35 |
|
| |
והם?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 11:56 |
|
| |
אריאל
אם האשכול היה עוסק בראבן"ע, היתי מביא לך מספר פעמים שהוא סתר את עצמו.
כעקרון איני רואה בעיה בכך, אם אדם סותר את עצמו. תלוי בנסיבות ותלוי בשינויים ובתובנות שהאדם עובר.
וכבר אמר משה דיין- רק חמור לא משנה את דעתו- וכבר שר המשורר -דברים של כאן לא רואים משם
חוקרי המקרא טוענים עם הוכחות כי קהלת ואחרים חוברו בתקופת בית שני, לאחר היונים- כסגנון כתיבה, ובשימוש במילים פרסיות שהיו מוכרות בארץ רק אז.
המתאים לתאורו של עודד- הוא- בן סירא- . היו גם אחרים עלומים יותר, אבל כיון שחז"ל לא הזכירו אותם הם נעלמו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 14:18 |
|
| |
הצלחת לעשות סלט יפה מאד: רוב חוקרי המקרא מניחים שקהלת התחבר בתקופה הפרסית ע"ס לשונו, המלים הפרסיות והארמיות וכו'. יש מיעוט שטוען שהוא התחבר בתקופה ההלניסטית וזה א. כי בא להם. ב. כי לדעתם יש השפעה הלניסטית על תכנו. (זה גם לא אומר כלום כי אפלטון, סוקרטס ואריסטו חיו בתקופה הפרסית)
בן סירא באמת הושפע מקהלת כידוע.
אגב, תוכל בכל אופן לצטט כמה סתירות באבן עזרא? אסתפק בשלוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2015 14:45 |
|
| |
יום שישי היום
בפירושו על הפסוק ( בראשית יב,ו). "והכנעני אז בארץ" כותב אבן עזרא: "יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר. ואם איננו כן יש לו סוד. והמשכיל ידום".
בתחילת פירושו על ס' דברים, כותב אבן עזרא דברים 'סתומים' אלו: "וכן פירוש כל אשר צוה ה' אותו אליהם בעבר הירדן בערבה. ואם תבין סוד השנים עשר, גם ויכתוב משה (דב' לא,כב), והכנעני אז בארץ (בר' יב,ו), בהר ה' יראה (שם כב,יד), גם הנה ערשו ערש ברזל (דב' ג,יא), תכיר האמת" (אבן עזרא, דברים א,ב
אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק ל (י) וכפר אהרן - או העומד תחתיו מבניו. אחת - פעם אחת בשנה בעשור לחדש השביעי. וטעם חטאת הכפורים - חטאת הפר והשעיר (ויקרא טז, יח), כי כן כתוב על כן מלת הכפורים. וטעם קדש קדשים הוא לה' - כי מזבח העולה הוא קדש קדשים, ומזבח הקטרת - קדושתו לשם בעבור שהוא נכבד. ואין אחר הארון נכבד ממנו:
אבן עזרא שמות פרק ל (י) וכפר אחת בשנה, בעשור לחדש השביעי. וטעם כפורים על דם הפר ודם השעיר. וזה חיוב כל שנה. ואין צורך להזכיר דם פר המשיח, או הציבור בחטאם כי אינם תמיד, רק לפרקים מעטים:
לא עשיתי כל סלט הספר נכתב בתקופה היונית או לאחרייה. ואז כבר המילים הפרסיות היו מוכרות. אגב בן סירא לפי המדרש ביב בנו של ירמיהו הנביא סירא בגימטריא- ירמיהו.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 09/10/2015 14:58:28
 |
|
|
|
|
|
