|
|
| נשלח ב-12/10/2015 12:32 |
 |
| |
בישיבות הליטאיות, לפני עידן החזון איש, לא הקפידו על מים אחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 13:01 |
|
| |
ועוד דוגמא מענינת
בזמן הגמרא, לידת בת הייתה עילה לאבל, תנחומין של הבל ניחמך אביך, ואילו היום נפסק שמברכים שהחיינו (אבל עדיין לא הטוב והמטיב).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 13:03 |
|
| |
ביליצר, תודה על הציון.
ז"ל האג"מ ה, לד: עוד יש לומר שמעשה שמאות מליונים אנשים בעולם עושים נחשב שווה לכל נפש, הגם שיש אנשים רבים שאינם מעשנים.
אמנם בסיום דבריו הוא כותב: למרות שוודאי שראוי לבעל נפש להחמיר בזה, לדינא קשה לאוסרו.
מדוע ראוי לבעל נפש להחמיר, לא הבנתי.
למעשה הפסקתי לעשן ביו"ט (בד"כ), אבל מסיבות אחרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2015 13:16 |
|
| |
זה פשוט אם הוא רוצה להמשיך להיות בעל נפש. אם הוא מוכן לוותר על הנפש, אז עישון זה סבבה.
(כן, אני יודע שזה לא קשור)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2015 17:21 |
|
| |
למעשה נהגו לא ליטול.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2015 17:25 |
|
| |
חזק ואמץ
בדרך צחות ,אם אינו בעל נפש שוב אינו בתורת שוה לכל נפש ודו"ק כי מתפרש לכמה אנפין
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2015 18:45 |
|
| |
יש לדון על נטילת לולב בשבת בזמה"ז שברוב המקומות יש עירוב ,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 06:58 |
|
| |
פליאה שלא החמירו בכתם פחות מגריס בזה"ז שכינים לא שכיחי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 08:50 |
|
| |
ת"ט
אל תעלה הצעות
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 09:22 |
|
| |
ת"ט
ניסו לשכנע את החזון איש הרבה להחמיר בזה, ולא הסכים.
הוא התבטא שמאכולת היא ה"שליח ציבור" של כל התליות הקטנות מעלמא.
לגבי מים אחרונים:
בארצות אשכנז עד לפני 200-300 שנה לא הקפידו בזה, עד שבאו הגר"א והחסידים והחזירו (חלקית).
הגר"א מטעם שסבר באופן כללי שא"א לבטל תקנה כי היו לה עוד סיבות נסתרות.
החסידים כמדומה מטעמי קבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2015 18:55 |
|
| |
נידון חדש (אולי דובר בעבר):
הצעת סדין לבן בז"נ.
בעבר נהגו לישון עם שמיכה ללא בגדים, כיום שישנים עם בגד סמוך לבשר וחלוק, זה ממש לא רלוונטי.
לפחות חלק ממורי ההוראה אומרים בכל זאת להציע לבן, בגלל המנהג.
לדעתי זה חסר טעם. (שימו לב שעל החלוק לא מקפידים שיהיה לבן! מלבד זה, גם במקור לא היה מדובר כלל על דין לעיכובא).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2015 19:03 |
|
| |
ומעניין לעניין באותו עניין:
ווסת החודש. רבות דובר ונלעס.
י"א שגם הגמרא לא התכוונה לזה.
י"א (רמב"ן) שהבריאה נקבעת ע"פ קביעת הלוח של בי"ד.
י"א שבזמנם היה כך מסיבות פסיכולוגיות (הם חיו במוחשיות את התאריך, וזה גרם. בפרט שבזמנם ללא ספק הווסת היה קבוע ויציב, לכן הגיוני יותר לומר שהוא יותר נשלט ברמת התת מודע).
איך שיהיה, היום לא מוכרת תופעה כזו.
האם יש טעם להמשיך את הדין?
כמובן שיש שיקולים של שמרנות, שיש לה תועלויות רבות, ועל זה באתי.
נ.ב. יש קושיה ידועה על דעת הרמב"ן בשם הרב נתן שולמן - ר"י סלבודקה לשעבר; מדוע היו צרכים לשלוח עדים להודיע מתי בי"ד קבעו את ר"ח, הלא יכלו לשאול את כל הנשים שווסתן א' בחודש...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2015 19:13 |
|
| |
רק תיקון - זה לא רמב"ן אלא ראב"ד. רמב"ן חשב שזה מופרך (ולמעשה לא רצה להקל).
|
|
|
|
|
