בקשר לתארי האלוקים - בקבלה וברמב"ם

עודד

העובדה שכל 'יש' הוא בעצם 'מתהווה', רק מגלה לנו על כך ש"לית אתר פנוי מיניה" (אין אתר פנוי ממנו=מהקב"ה), ועל כן גם השולחן ה"מוגדר" הוא בעל פן אינסופי.

לגבי תיאור האלוקים, אתה משליך מתפיסת האלוקים של אריסטו (למשל 'אפתי ביחס לכל דבר אחר') על תפיסת האלוקים של המקובלים, הרמב"ם, וכו'. אבל זה רעיון אישי שלך (שאולי לקחת ממישהו אחר, זה לא ממש משנה). הרמב"ם לא האמין "בדיוק" במה שהאמין אריסטו, וגם המקובלים לא. הם האמינו באלוקים בעל תכונות אחרות.

לגבי הטענה שאלוקים הוא מוגדר, כמובן שאני מסכים - אלא שעצם הגדרתו היא שהוא 'איננו מוגדר', כלומר כמו להגיד "אין מילים בפי". הרי שלושת המילים האלה עצמם אומרות עולם ומלואו, אבל לסבר את האוזן מגדירים את המקסימום שבן אדם יכול לומר ולהגדיר. אם לא נעשה זאת, הרי שהדיון יהיה אינסופי, ולא במובן האלוקי.

זה נכון שהקבלה מכילה מגוון של אמירות ורעיונות, שמקצם אולי חלוקות על קצתם, אבל א. ישנם דרכים לצמצם מחלוקות (כמו "לימא כתנאי" שבגמרא), וב. גם אם יש כמה דעות, האם אסור לבחור דעה? האם כל שיש לנו לעשות הוא לשבת ולקרוא את כל הדעות שנאמרו מימות עולם? 

ינוח

הדעה לפיה היה מצוי נפט באדמה לפני גילויו, ניתנת להסתמך רק על אחד משני דברים:
א. אמונה
ב. ידיעה ע"י הסקת מסקנות מדברים הניכרים לעין. למשל, תפוח נפל, שוב תפוח נפל, שוב תפוח נפל. מסקנה: יש כוח כבידה. ובאותה דרך: תפוח הצץ יש מאין, מישהו הביא אותו/נטע את העץ/כל דבר ניכר אחר. מסקנה: תפוחים לא צצים יש מאין. ובאותה דרך: נפט לא נוצר יש מאין, שוב נפט לא נוצר יש מאין ושוב נפט לא נוצר יש מאין. מסקנה: נפט לא נוצר יש מאין. אם נפט לא נוצר יש מאין - הרי שהוא היה קיים באדמה גם לפני גילויו. מש"ל. גם הסקת המסקנות הנ"ל תלוייה באמונה או בידיעה ע"י דברים הניכרים לעין. 

אם יש לך דרך אחרת לדעת על קיומו של נפט, לא ע"י אמונה, ולא ע"י ידיעה שע"י דברים הניכרים, אשמח לשמוע

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 19/01/2016 16:37:17